ילדה מיוחדת

מפה מסתורית

"שקד," התנשפתי כשהגעתי אליו והוא הסתכל עליי בשאלה. הוא כבר סיים להתארגן ונראה שהוקל לו ממשהו. "מאיפה המפה הזאת?" שאלתי והתנשמתי מהריצה. הוא מצמץ והסמיק. "אני...מצאתי..אותה כאן." מלמל. בהיתי בו. הרגשתי שהוא משקר- עוד אחד מהכוחות שלי. שקד הסתכל עליי בזעף, כנראה זכר איפה הוא. "טוב בסדר. את לא תאמיני לי אבל." רטן. חייכתי אליו והוא הסתכל עליי בשאלה. "אתה שוכח איפה אנחנו," אמרתי. הוא השפיל את המבט. "אני כמוך. יכול להיות שאני אוכל לעזור." הוספתי. הוא הנהן בהיסוס ואז נשם עמוק והוציא מפה מהתיק שלו. "זה מחלום. התעוררתי ומצאתי את זה מתחת לכרית שלי לפני שבוע. חקרתי את זה מאז, אבל אני לא מכיר את המקום הזה וזה לא נראה כמו מקום מכדור הארץ. קיבלתי את זה בחלום מיצור." הוא אמר בהיסוס. הנהנתי. "גם לי יש חלומות מוזרים. שאלתי אותך כי בחלום שלי הלכת עם מפה ואז ראיתי אותך היום עם מפה." אמרתי והחוויתי בראשי אליה. הוא קפא במקום והסתכל עליי בתהייה. "חלום? ספרי." אמר. סיפרתי לו על החלומות שלי שבהם אנחנו נראים הולכים במבוך. הוא הרהר וקימט את המצח. "ואוו. חייבים לספר על זה באסיפה הבאה של החדר שלנו." הוא אמר והנהנתי ואז התבלבלתי. "אסיפה?" שאלתי והתיישבתי במיטה שלי. שקד הנהן בהיסח הדעת כשהוא מחזיר את המפה עמוק לתוך התיק. "כל סוף שבוע יש אסיפה כדי להתגבש ובלה בלה בלה. בינתיים אל תספרי על זה לאף אחד אבל." הנהנתי ויצאנו לשיעור אפופי סוד.