ילדה מיוחדת

מפה קסומה

בסוף השבוע ביום חמישי נעמה כינסה את כולנו, כי אני עדיין הייתי חדשה. "בסדר," היא אמרה בזמן שהתיישבנו על השטיח הרך והנעים. אני התיישבתי ליד שקד מסיבות מובנות. תמר התיישבה מצידו השני של שקד ונעמה לידה עד שעשינו מעגל. שלמה הצטרף אלינו כהמדריך שלנו וחייך. "אז מה קרה השבוע?" נעמה שאלה. "הגיעה אלינו מיה," אמר שלמה וחייכתי. עידו פיהק. "השתעממתי עוד." מלמל ונעמה גלגלה עיניים וצחקנו. שמחתי לגלות שגם נעמה מחייכת אחרי זה. החלפתי מבטים עם שקד, והוא הנהן וסימן לי להתחיל לדבר. "האמת שקרה לי משהו." אמרתי בלחץ. אף פעם לא אהבתי להיות במרכז תשומת הלב. הם הסתכלו עליי. "משהו?" עידו שאל. הנהנתי. "מה?" תמר שאלה. תמר כאן מאוד הזכירה לי את תמר מהכיתה שלי וחייכתי. סיפרנו להם את החלומות שלנו אני ושקד והם שתקו. "ואוו," אמרה תמר בסוף. "וזה אנחנו, כאילו?" שאלה והצביעה על עצמה. הנהנו. שלמה היה המום במקומו על המיטה שלי. "אוקיי, אני מוכן" אמר עידו וחייך. נעמה נשכה שפתיים. "הרפתקה..." מלמלה. "רגע," נזכרתי במשהו והסתכלתי על שלמה, שהסתכל עליי בשאלה. "לא אמורה להיות עלינו נבואה? אמא שלי אמרה שיש עלינו נבואה." גמגמתי. כולם הסתכלו עליי המומים או בשאלה. שקד הנהן להפתעתי וגירד בראשו המתולתל. "כן. גם אני חלמתי על זה משהו." אמר. שלמה השפיל את המבט ושיחק בידיו.

"אה...לא. כלומר, כן. אבל זה רק שתצאו למסע וזה הכל." הוא מלמל. שתקנו. "אבל אנחנו מוכנים לצאת למסע מבחינת שליטה בכוחות?" תמר שאלה את שלמה, שקימט את המצח בעקבות השאלה. "ולאן המסע?" מיהרתי להוסיף. "ואיפה," עידו גם הוסיף. נעמה פשוט הנהנה לכל השאלות מה שגרם לי לחייך. "מה ראיתי בחלומות שלך, מיה?" שלמה שאל אותי וקימטתי את המצח. "מבוך מתכתי." אמרתי לבסוף. שקד הנהן. "היי, גם לי היו חלומות. זה באמת היה מבוך משונה ובאמת הלכתי בו עם המפה הזאת." אמר וטפח בידו על המפה. שלמה הסתכל עליו ונראה כאילו קלט משהו. "רגע. באמת יש לך מפה. איפה...איזה מקומות היא מראה?" הוא שאל בהתלהבות. שקד מצמץ. "זה לא נראה כמו מקומות מכדור הארץ." אמר במבוכה ופרש את המפה. מיד התכנסנו מולה כולנו בסקרנות. עידו חטף לשקד את המפה ועיין בה. שקד איחל לעידו לעשות משהו לא נעים בשקט. נעמה גיחכה וחטפה לעידו את המפה, מחזירה אותה לשקד שחייך אליה וקרא בה. "כן, נהיה צוות מצויין." עידו רטן ונשכב במיטה שלו, מדליק את הטלוויזיה ובוהה בה. הוא פתח בבובספוג, מה שדי הפריע לנו להתרכז. אבל התעלמנו ממנו בגבורה. "תראו, למקום שכתוב מעל המפה קוראים המימד הקסום של האינפרות. מה זה אומר?" שקד הרהר בקול רם. תמר קימטה את המצח. "אולי מגיעים לשם בקסם?" הציעה. בלעתי רוק כשנזכרתי באחד הכוחות שלי. "אני יכולה לעבור ממקום למקום בלי כלי רכב כלשהו," אמרתי. "מצויין," אמר שלמה. "אז איך נגיע- נפתרה הבעייה." אמר והחמצתי פנים כי אני עדיין לא שולטת בכוח הזה. "עד המסע נתאמן עוד ועוד," נעמה קראה את המחשבות שלי והרגיעה אותי. הנהנתי בלית ברירה. "טוב. אבל מה המטרה של המסע בכלל?" שאלתי. שקד עיין במפה.