חזרתי הביתה בשעת לילה מאוחרת אחרי שסיימתי את המשמרת שלי כמלצרית במסעדה הקטנה בה עבדתי.
נעלתי אחרי את הדלת והלכתי לחדרי הקטן בקצה המסדרון קורסת על המיטה בעייפות.
אם לא היו נשמעות הדפיקות החזקות בדלת הבית הייתי נרדמת ככה בלי להחליף את בגדי העבודה
שמעתי את אמא קמה לפתוח את הדלת. ידעתי בדיוק מי ידפוק בשעה הזאת ומה הוא יבקש וגם היא ידעה ובכל זאת פתחה.
"אין לי את הכסף'' היא אמרה בקול שבור.
בום. שמעתי מכה חזקה.
ידעתי שאם אקום היא תצרח עליי שוב שהכל בסדר ושאעוף למיטה אך לא יכולתי לשכב ולא לעשות כלום.
כשיצאתי אותם אנשים כבר הלכו ואימי נשארה על הריצפה וכשהבחינה בי רק צעקה,
"לכי לישון כבר ילדה לא מועילה" עזרתי לה לקום וחזרתי לחדרי לא מתרגשת ממה שאמרה, כבר התרגלתי שמאז שאבא עזב היא ככה.ואת האמת שפשוט הרגשתי רע בשבילה.
החלפתי לפיג'מה ושמעתי דלת נפתחת שוב.
הקשבתי ללחישות ושמעתי שזה רק אית'ן החבר העשיר של אימי.הצמדתי את ראשי לדלת והצלחתי לשמוע שהיא מספרת לו בדיוק מה התרחש לפני מספר דקות .
לא הייתה לי שום בעיה איתו אבל לא הצלחתי להבין למה הוא יוצא עם אימי ,
אימי היא אישה קשה ועצבנית בלי שקל וכל מה שהיא עושה זה להתלונן והוא לעומת זאת נראה טוב עשיר ומתייחס אליה בכבוד, היה ברור לכל מי שרואה את המערכת יחסים הזאת מבחוץ שאימי מנצלת אותו בשביל הכסף.
**
חזרתי מעוד משמרת במסעדה עייפה מתמיד והכנסתי את המפתח לדלת הבית וכשפתחתי את הדלת הופתעתי לראות את אימי מחכה לי על הספה.
"הכל בסדר?" שאלתי.
"אנחנו עוברים מכאן" היא אמרה אחרי שקט של כמה רגעים.
קשה לי לחשוב על לעבור מכאן למרות הזכרונות הרעים שהיו לי מאבי כשהיה גר כאן.
"לאן?" שאלתי מופתעת.
החור הזה שאנחנו גרים בו זה המקום היחידי שנוכל להרשות לעצמנו.
"נעבור לגור עם אית'ן אנחנו גם ככה עומדים להתחתן עוד מעט אז החלטנו שלפני החתונה עדיף שנגור ביחד " אמרה לי וכשראתה שאני לא מתה על הרעיון הוסיפה,
"אנחנו לא יכולים להמשיך לגור במקום הזה ככה וחוץ מזה יהיה לך חדר גדול משלך" אמרה והנהנתי.גם אם לא רציתי עוד לא הייתי בת שמונה עשרה ולא יכולתי לעשות כלום לגביי זה.
"הוא גר קרוב לכאן?" שאלתי בתקווה שכן כדי שלא אצטרך להפרד מאף אחד.
"בקצה השני של העיר" ענתה.זה לא כזה נורא.
אם אסכים לא אצטרך לשלם על שכירות שהייתי משלמת פה כי אמא רק יוצאת לבלות עם אית'ן ולא עובדת ובלעדיי סביר להניח שהייתה נזרקת לרחוב.
אני אעבור לגור שם אגמור את יא יב אעבוד עד שאחסוך מספיק כדי לצאת משם ולהשכיר דירה נורמלית משלי.
**
סחבתי את הארגז האחרון לחדרי החדש ובחנתי אותו. החדר היה בגודל הבית הקודם שלנו , מיטה ענקית וחדשה חדר ארונות קטן ושידה
בפינה.
הרגשתי זרה בחדר הגדול הזה ומיד רציתי לחזור לחדרי הקטן שכל כך אהבתי.נאנחתי בכבדות , רק עוד שנה וחצי ואני עפה מכאן.אני יודעת שכל בת אחרת וודאי הייתה מתלהבת מהרעיון. אבל למען האמת עצמאות זה משהו שכל כך חשוב לי שלא יכולתי להעלות בדעתי שמישהו יקח לי את זה.
"ג'סיקה רדי רגע" שמעתי את קולה של קמיליה ,אימי צועקת.
ירדתי במדרגות לכיוון הסלון.
הבית הזה ענקי לא אתפלא אם אאבד כאן.
"היי אית'ן" חייכתי בנימוס לעברו והוא התקרב ונתן לי חיבוק.
חייכתי חיוך צבוע והסתכלתי במבט שואל על אימי.
"אית'ן רצה שתכירי את בנו,את תתחילי ללמוד איתו בבית ספר מחר" אמרה לי.
"כן" ענה אית'ן מאשר את דבריה וצעק לבנו שירד שמסתבר ששמו זה מייקל.
לא הפריע לי לעבור בית ספר חוץ מחברה טובה לא היה לי שם כלום למזלי המסעדה הייתה יחסית קרובה לפה ולא אצטרך להפרד מחבריי שעובדים איתי בה.
בחור שנראה בערך בגילי ירד במדרגות ללא חשק ובאדישות מביט באביו בשאלה ולבסוף אומר. "מה אתה צריך?" אווץ, לא נשמע נחמד במיוחד.איתו אני הולכת לגור?
"זאת ג'סיקה, בקרוב תהיה אחותך החורגת, רציתי שתכירו קצת תוכל לעשות לה סיבוב בבית?" שאל
ומייקל הנהן באדישות.
בחנתי את מייקל, יותר נכון בהיתי במייקל, הוא בהחלט הגבר הכי מושך שראיתי בחיי הוא הבחין שאני בוהה בו וגיחך בזילזול.גילגלתי אני עיניי בגועל והבנתי שהוא לא יותר מסתם שחצן.
"בואי" קולו הקר והצרוד נשמע והלכתי בעקבותיו.
YOU ARE READING
step brother-עברית
Romance#1 בעולם התחתן 21/4/23 כשחיבקתי את ג'ייק לפני שנפרדנו כל מה שיכולתי לראות זה את עיניו הכחולות של מייקל שנראו שסערה שלימה מתחוללת בתוכן. הוא נראה מרוחק מתמיד..יכול להיות שהוא..הוא מקנא? זה מגוחך הוא הבהיר בעצמו שאנחנו רק אחים ,אמנם חורגים אבל אחים וז...
