פרק 31

1K 60 11
                                    




סימסתי לריד במהירות, מבוהלת מהקולות שבחדרי. "אמה?" קול מוכר קרא וגופי הדרוך נרגע. פתחתי את הדלת, מכווצת את גבותיי למראה פול הישוב על מיטתי. "מה אתה עושה כאן?" רטנתי. ואיך לעזאזל הוא נכנס לכאן בכלל? "את לא יכולה להתחמק ממני יותר. אנחנו צריכים לדבר" הוא קבע, מנסה להתעלם מהעובדה שאני עדיין עומדת מולו רטובה ובמגבת בלבד. "אין לנו על מה לדבר" גלגלתי את עיניי, נשענת מעט על הקיר כשהכוויות שברגלי מתחילות לזעוק. "מה קרה לך ברגליים?" תשומת ליבו של פול עוברת אל התוצאות של ליל אמש.

"כלום, זה לא ענייך יותר" ירקתי מבהירה לו שאין לי כל עניין לשתף פעולה. "את לא יכולה לעשות את זה. אני לא היחיד שעשה כאן טעות. את בעצמך אמרת שנישקת את פיטר עוד הרבה לפני שאני ומארי שכבנו. אז אל תיתממי" הוא מעביר את האשמה אלי וליבי מתכווץ מעט. אני בהחלט מרגישה אשמה על זה. "לפחות לא שכבתי עם החבר הכי טוב שלך" תירצתי, מעדיפה לזרוק את האשמה אליו. "עשיתי טעות, כמוך. אי אפשר לפרק זוגיות כמו שלנו על דבר כזה" הוא מתקרב אלי, תקווה בעיניו. "לא נפרדנו בגלל מארי או פיטר, נפרדנו כי זה לא היה זה יותר" הסברתי בעדינות, משתדלת לא לפגוע יותר משפגעתי. "אני אוהב אותך, בבקשה תני לי עוד הזדמנות" הוא כמעט מתחנן וליבי נשבר.

נראה שלא משנה מה יקרה, תמיד ארגיש רע לפגוע בו. אני לא אוהבת אותו כבן זוג יותר, אבל הוא היה גם האדם הכי קרוב אלי עד לא מזמן. "אני לא יכולה" "למה? בגלל הפיטר הזה?" מבטו הופך קודר יותר והוא מצמצם את הפער בינינו. "פול, תניח לזה" אני מבקשת והוא לוקח את ידי, מצמיד אותה לחזהו. "זה לא יכול להיות שהרגשות שלך אליו חזקים מהרגשות שלך אלי" עצב בקולו כשהוא מתחיל לרכון אל שפתיי. "פול, מספיק" הדפתי אותו מעלי בעדינות, מתרחקת ולצערי לא מרוכזת מספיק. המגבת נופלת מגופי ועיניו של פול מטיילות על גופי העירום. "פול!" רטנתי, מרימה מהר את המגבת מהרצפה ומכסה את גופי. "זה לא משהו שלא ראיתי בעבר" הוא משך בכתפיו.

"מה הולך כאן?" קולו של מייקל מקפיץ אותי ממקומי כשהוא נכנס אל החדר. "מה אתה עושה בחדר שלה?" פול שואל את מייקל ונראה שזה רק מרגיז אותו יותר. מבטו של מייקל עובר אלי ואל המגבת הקשורה ברישול על גופי וזעם נראה בעיניו. הוא מקנא ואני לא יודעת למה, אבל אני קצת מרוצה מזה. "את זה אני צריך לשאול. אם אני לא טועה אתה ואמה כבר לא ביחד" מייקל יורה ופול זז באי נוחות. "אתה טועה" הוא עונה ואני פוערת את פי. "פול!" רטנתי ומייקל התקרב לכיווני, מפנה את גבו אלי ומסתיר אותי מפול. "אני מציע שתיקח את הרגליים שלך רחוק מכאן. אל תתקרב לבחורה שלי, ברור?" ריד אומר בקול שקט ומאיים ופניו של פול נופלות. 'הבחורה שלי' ליבי עוצר לרגע וחיוך חומק אל פניי. "אחרי דקה את כבר קופצת למיטה של מישהו אחר אמה? ציפיתי ליותר ממך" פול יורק ובאותו הרגע הכל כבר מאוחר מידי. אגרופו של מייקל פוגע בפניו של פול, מפיל אותו אל הקרקע כשדם זורם מאפו.

אהבה היא חולשהWhere stories live. Discover now