פרק 40

866 44 14
                                    




עיניו הכחולות הביטו בי בשנאה שלא הבנתי. "ג'ק לורנס" אמרתי בקול והוא חייך בהפתעה. "וואו, אחרי כל השנים האלה את מזהה אותי?" הוא שאל, דוחף את ראשי עם אקדחו. תמונות מהעבר החלו לקפוץ אל מול עיניו והתחברו יחד. "למה אתה עושה את זה?" שאלתי, זוכה לגיחוך זועם מצידו. "הגיע הזמן לשתוק אמה, קדימה!" הוא גהר בי להתחיל לנסוע. עצמתי את עיניי, לוקחת נשימה עמוקה ועושה כשדבריו.

הוא לא אמר דבר למעט כיוונים במשך זמן שהרגיש כמו נצח ולבסוף הגענו למוסך נטוש בו הוא הורה לי לעצור. "צאי!" הוא סימן בידיו ויצא מהרכב גם הוא, מצמיד את אקדחו לחלקו האחורי של ראשי ומוביל אותי פנימה אל המוסך החשוך. "שבי כאן" הוא נעצר ודחף כיסא לכיווני. עשיתי כדבריו, לא זזה שהוא קשר את ידיי ורגליי אל הכיסא ולאחר מכן הדליק חלק מהאורות. הופתעתי לראות שהיו שם מחשבים, מסכים וניירת. המקום הזה בהחלט לא נטוש כמו שחשבתי.

"מכאן תכננתם הכל?" שאלתי והוא הסתובב אלי לבסוף, מוריד את הברדס שלו וחושף את פניו לגמרי בפעם הראשונה. "פחות או יותר" הוא ענה ולקח כיסא נוסף, ממקם אותו מולי ומתיישב. זזת באי נוחות, תוהה אם אני יותר מפוחדת או יותר נחושה לדעת למה הוא עשה את כל הדברים שעשה. "הבחורה שהייתה לידך כל הזמן הזה, זאת ליאנה?" שאלתי ללא בושה והוא צחק בהפתעה. "הזיכרון שלך זה באמת דבר מופלא אמה. בת כמה היית אז? שמונה או תשע אני חושב" הוא אמר ושילב את רגליו בנוחות.

"אבא שלי דאג להביא אתכם כמעט בכל שבוע אלינו, למרות הזיכרון הטוב שלי אני עדיין לא מצליחה למצוא את הסיבה שאתם כל כך להוטים לגרום לנו סבל" ירקתי בכעס. "את בחורה חכמה, אני בטוח שתצליחי לחבר את הנקודות" "אבא שלך נהרג בתאונת עבודה" חשבתי בקול, מנסה להיזכר בדברים מהתקופה בה ג'ק וליאנה, אחותו היו מגיעים אלינו. אני זוכרת אותם מגיל קטן, הם היו באים עם אימם כי אביהם נפטר כשהיו ממש קטנים. אבל יום אחד הם הפסיקו לבוא, אני חושבת שאבי אמר שהם עברו לעיר אחרת.

"נהרג בתאונת עבודה? מדהים מה שהסוכנות ממציאה" הוא גלגל את עיניו. אני מניחה שאביו באמת היה סוכן כמו שחשבתי. "אני חושבת שאם אתה מתכוון להרוג אותי, לפחות מגיע לי לשמוע אחת ולתמיד, למה?" רטנתי, מיואשת מהניסיונות החוזרים להבין למה הבן אדם הזה רוצה להרוג אותי.

"אוקי, אז נתחיל מההתחלה" הוא נענה לבקשתי, נשען לאחור ומתכונן לספר את סיפורו. "אבא שלי, דניאל לורנס היה סוכן במחזור של אביך. הם היו חברים אפילו, לפחות זה מה שאבי חשב. ביום הגורלי אביך היה אמור להיות בשטח ואבי מאזין מהמטה המרכזי, רק שאת החלטת לצאת לעולם באותו היום. לאבא שלך היו לא מעט קשרים בסוכנות וכמובן שהחליפו אותו באבי כשביקש. באותו היום מישהו חשף את המיקום של הסוכנים. הסוכן שהיה איתו נהרג במקום, אבל לאבי לא היה את אותו המזל, הוא נתפס שזה הרבה יותר גרוע. הוא עבר עינויים קשים ולבסוף מסר את המידע שברשותו לצד השני. ככל שהוא היה מדבר יותר ככה התנאים שלו שם היו טובים יותר. הסוכנות כמובן לא עשתה הרבה כדי לחלץ אותו ולבסוף הוא הוכרז כמת. שנים באמת האמנו שלאחר כל העינויים הם הרגו אותו, אבל הוא לא מת. הם היו כל כך מרוצים מהיכולות שלו שהם גייסו אותו לצד שלהם ואחרי כמה שנים הוא יצר קשר איתי ועם ליאנה. הוא הציל אותנו מבתי האומנה האיומים שהיינו בהם אחרי שאמא שלנו נהייתה אלכוהוליסטית וסיפר לנו כל מה שקרה" ג'ק עצר לרגע את סיפורו וגרוני התייבש לגמרי.

אהבה היא חולשהWhere stories live. Discover now