שבוע עבר מאז התקרית המביכה בחדרי. פול ואני התרחקנו אחד מהשנייה כשהבנתי שאני לא יכולה לספק לו תשובות לגביי התנהגותי המוזרה. השתדלתי לראות את ריד כמה שפחות ולהתמקד בלהמשיך בחיי. רציתי לשקם את מערכת היחסים שלי עם פול, אך לא יכולתי להתקרב אליו יותר מידי מבלי להרגיש את התחושה המטלטלת הזאת.
למזלי לפחות לא קיבלתי מסרים מפחידים בזמן הזה ואף אחד לא ניסה לפגוע בי שזה קצת מרגיע. ריד לא קיבל אישור עדיין על סיפור הכיסוי שהצעתי, אבל אני כבר לא בטוחה כמה חכם זה יהיה לבלות יחד. הפצע שעל ידי התחיל להחלים והכאב כמעט נעלם לגמרי, אך לא הפחד, הוא עדיין היה בתוכי, מחכה להתפרץ ולשתק אותי ברגע שהרודף שלי יחזור לאיים ולפעול נגדי.
ישבתי בכיתתו של מר ג'ונסון, מנסה להקשיב כמה שאני יכולה ולקבור את עצמי בלימודים כדי לא לחשוב על כל שאר הדברים שקורים בחיי. "התלבטותו של המלט מה לעשות נמשכת וההימנעות שלו מלבצע את המשימה מתחילה להשפיע על האנשים שנמצאים סביבו" מר ג'ונסון אומר ושריל המסוקרנת פותחת את פיה. "למה הוא לא הורג אותו אחרי שקלאודיוס מודה בפשע?" היא שואלת בעניין ומר ג'ונסון מגיב במהירות, מפתיע אותי בכל פעם בחדש כשאני נזכרת שהוא בכלל לא מורה.
"המלט חושש שאם יהרוג אותו לאחר תפילה כשהנפש שלו טהורה הוא יעלה לגן עדן" הוא מסביר והיא מהנהנת בהבנה, מבהירה שהיא לא מסכימה עם הדרך בה פעל וגורמת לחיוך קטן עלות על פניי. "מישהי נכנסה למחזה" לחשתי לה ונראה שהיא שקלה את זה לרגע. "לא חשבתי ששיעור ספרות יכול להיות כל כך מעניין, מר ג'ונסון בהחלט יודע להכניס אותי לאווירה" היא חייכה, מסובבת את ראשה וממשיכה להקשיב לסיפור הטראגי. אני מתחילה לדאוג שהיא תיקח את המוות של המלט קשה בסוף המחזה.
השיעור נגמר לבסוף, מתריע על בואו של שיעור הספורט השבועי והשנוא עלי מכל. החלפנו בגדים במלתחות, אוספות את שיערנו ונועלות את נעלי הספורט שלנו. "שלוש הקפות" גברת טרנר אומרת ברגע שהיא רואה אותנו וגורמת לי לשלל של תלונות לצאת מפיהן של כל הבנות. שלוש הקפות מסביב למגרש הענק בזמן שהבנים משחקים פוטבול, כיף גדול.
"לפחות יש נוף" מארי מתחילה לרוץ לצידי ומכווינה בראשה אל הבנים המיוזעים. פול היה ביניהם, מביט בי לכמה שניות ולאחר מכן מחזיר את ריכוזו למשחק. "המצב ביניכם מוזר בזמן האחרון" מארי, שהיא היחידה שיכלה לדבר באמצע הריצה המעייפת הזאת העירה, זוכה למבט כועס מצד שריל שרצה לצידנו. "מה כבר אמרתי?" היא מביטה בשריל בתמימות ואני נאנחת, לא רוצה לזכור שבפעם הראשונה מאז שהתחלנו לצאת יש לנו בעיות. "זאת רק תקופה כזאת" אני מתנשפת, מנסה לשכנע את עצמי יותר מאותן.
המשכתי לרוץ, מרגישה את ריאותיי שורפות ממאמץ ומנסה להתרכז בכל דבר אחר חוץ מהקושי שלי. הבטתי במגרש, רואה את פול רץ עם הכדור ומסובבת את ראשי לכיוון הספסלים, לא היו הרבה תלמידים שישבו שם, רק כאלה שסיימו או קיבלו פטור מהשתתפות. המשכתי להביט בהם בקנאה, עוצרת את עיניי על הרווח מתחת לכל ספסל ומאבדת את הריכוז כשאני רואה דמות של אדם המציץ מתחת. זאת לא פעם ראשונה לראות אדם מתחת לספסלים במגרש, היה שם מקום גם לקבוצת אנשים, אבל מעולם לא באמצע שיעור ומעולם לא אדם שלא היה נראה כמו תלמיד אלא אדם הלבוש שחור מכף רגל עד ראש.
YOU ARE READING
אהבה היא חולשה
Romanceהייתי בטוחה שחיי היו מושלמים, אך זה היה לפני שהכרתי אותו. חשבתי שהכל השתנה כשגיליתי שאדם מסתורי החל לרדוף אחרי ולאיים על חיי, אך עולמי התהפך כשגבר קר, ציני וחסר רגשות נבחר לשמור על חיי במטרה לתפוס את הרודף שלי. אך התאהבתי בסוכן הקר שהמשימה הייתה הכ...
