כל שנייה שידיו נמצאות על גופי, ששפתיו עוטפות את שפתיי בחום אני מרגישה את גופי בוער, מכור להרגשה, לתחושה הזאת שלא חוויתי מעולם. "מה קורה כאן?" קול מוכר קורא ואני מתנתקת מריד במהירות. אני מביטה בדמות ההמומה שעומדת לפנינו, לא בטוחה מה לומר. "שריל.. זה.." אני מתחילה, מחפשת אחר המילים המתאימות. "זה לא מה שזה נראה? כי זה לא נראה טוב מכאן אמה" היא נוזפת בי ואני יורדת מהשיש ולוקחת צעד אחד הרחק מריד. "פול נמצא בחדר השני, איך את יכולה לעשות דבר כזה?" היא שואלת והאשמה מתחילה לכרסם בחזי.
"אני.." ניסיתי לדבר שוב, נעצרת כשהגוש בגרוני מייסר אותי בכאב. "היא לא אשמה. אני נישקתי אותה בלי התראה, היא לא הספיקה אפילו להדוף אותי" ריד מתערב ואני מסתובבת אליו בהפתעה. למה שהוא יגיד את זה? הוא משקר כדי להוריד ממני את האשמה, אבל למה? אם שריל הייתה חושבת שאני נישקתי את פול, היא כנראה הייתה מספרת לו, או גורמת לי לספר לו וכתוצאה מכך היינו נפרדים, בדיוק כמו שריד רוצה. אז למה הוא לוקח על עצמו את האשמה?
"אז אני מניחה שהרושם הראשוני שלי ממך היה מוטעה" שריל אומרת לו ואני עדיין מביטה בריד, מנסה להבין מה הוא עושה בדיוק.
"אני מצטער, נתתי לדחף ולאלכוהול לשלוט בי" הוא עונה ואני מצמצמת את עיניי אליו. דחף ואלכוהול? אני מניחה שכל מה שיוצא מפיו ברגע זה הוא שקר אחד גדול, אך זה עדיין מרגיז אותי לשמוע את זה.
"אתה לא צריך להתנצל בפניי, אתה צריך להתנצל בפניי אמה, היא זאת שנישקת למרות שיש לה חבר" היא מטיפה לו והוא מסובב את ראשו ומביט בי בפעם הראשונה מאז ששריל נכנסה. "אני מצטער, אמה. אני לא יודע מה נכנס בי" הוא אומר, אך עיניו אומרות משהו אחר לחלוטין. "זה בסדר" מלמלתי, לא בטוחה איך להתנהל במצב המביך הזה. "אני מציעה לך לספר את זה לפול כשהוא פיקח ולא עכשיו" שריל מייעצת לי, מבהירה שפול ידע מזה ממני או ממנה.
"לספר לי מה?" פול מגיח מאחורי שריל ופי נפער בהפתעה. זה לא יכול להיות גרוע יותר מזה. "כלום" שריל ממהרת לומר, יודעת שאם פול יגלה את זה עכשיו זה ייצור דרמה גדולה. "מאוד אמין" הוא נוחר בבוז ומפנה את מבטו אלי. "לספר לך.. שאני רוצה ללכת הביתה" שיקרתי, לא בטוחה שיקנה את המשחק הגרוע שלי. "עכשיו? אמצע הלילה. תישני ונחזור מחר" הוא אומר ואני נושפת בהקלה. "אני חוזר הביתה עכשיו בכל מקרה, אני יכול להקפיץ אותך. אני פיקח לגמרי" ריד מתערב שוב ופול מכווץ את עיניו בכעס.
"למה את צריכה לחזור עכשיו? אני אקח אותך בעוד כמה שעות" פול משלב את ידיו ברצינות, מבהיר לכל מי שעומד מולו שהוא לא מרוצה מההצעה של ריד. "אני פשוט.. לא מרגישה טוב. אני מעדיפה ללכת עכשיו, אבל תישאר אתה. תישן ואני כבר אראה אותך מחר" הגבתי במהירות, כועסת על עצמי שהשקרים נהפכו לחלק כל כך גדול מחיי. "אז תיקחי מונית" פול מציע, שולל כל אפשרות שאלך עם ריד. "אני גם ככה נוסע בכיוון, זה מיותר שהיא תיסע לבד באמצע הלילה" ריד מתעקש ואני מהנהנת בהסכמה. "ההצעות שלך מיותרות" פול יורק בכעס ואני מגלגלת את עיניי בתגובה.
YOU ARE READING
אהבה היא חולשה
Romanceהייתי בטוחה שחיי היו מושלמים, אך זה היה לפני שהכרתי אותו. חשבתי שהכל השתנה כשגיליתי שאדם מסתורי החל לרדוף אחרי ולאיים על חיי, אך עולמי התהפך כשגבר קר, ציני וחסר רגשות נבחר לשמור על חיי במטרה לתפוס את הרודף שלי. אך התאהבתי בסוכן הקר שהמשימה הייתה הכ...
