"אני אתחבא בחדר האמבטיה" הוא אומר ומתכוון לצעוד לשם, אך אני עוצרת אותו. "ומה אם היא תרצה ללכת לשירותים?" אני שואלת, מבהירה שזה רעיון גרוע. מארי אמורה להיכנס בכל רגע וריד עומד באמצע החדר ממש לידי. "המיטה, תיכנס מתחת למיטה" אני לוחשת ודוחפת אותו לשם. "בסדר, בסדר" הוא ממלמל ונכנס לשם לבסוף. "אמה? הכל בסדר?" מארי נכנסת ומנסה להבין מה אני עושה. "כן, כן. פשוט נפל לי משהו" אני מתרצת והיא מושכת בכתפיה, לא מנסה לקבל מידע נוסף למזלנו.
"הבאתי כמה שמלות, לא ידעתי מה לבחור" היא משנה נושא ומתקרבת למיטה שלי, מניחה עליה את התיק שלה ומתחילה להוציא שמלות בשלל צבעים. "הכל יראה עלייך מעולה" אני מחייכת בעצבנות. ריד שוכב מתחת למיטה, שומע וצופה בהכל, זה לא יכול להיות יותר מביך ממה שזה עכשיו.
"מה את חושבת על זה?" מארי שולפת שמלה תכולה צמודה עם מחשוף עמוק שכנראה תגיע מעל אמצע ירכיה. "לא יהיה לך קר?" אני שואלת והיא מנפנפת בידה. "בשביל שמלה כזאת אפשר לשרוד קור" היא טוענת ואני צוחקת תוך כדי גלגול עיניי. "אולי תשימי את זאת?" היא שואלת ושולפת שמלה נוספת, שחורה עם שרוולים ארוכים ומחשוף וי עמוק, צמודה עד המותניים ומשוחררת מטה עד אמצע הירכיים. אני דיי בטוחה שזאת אחת השמלות הכי שמרניות שיש לה, ועדיין אף אחת לא תראה תמימה עם שמלה כזאת.
"חשבתי לשים את השמלה האדומה שלי" אני אומרת והיא מנידה בראשה. "שמת את השמלה הזאת כל כך הרבה פעמים, את חייבת לשים משהו אחר. תראי, השמלה השחורה תראה עלייך מעולה" היא מתנגדת ואני מנענעת בראשי, יודעת מה הגבולות שלי. "אוקי, אז תסתכלי על שאר השמלות, בטוח יהיה שם משהו שימצא חן בעינייך" היא נאנחת ואני מסכימה, מסתכלת וצועדת קדימה, נעצרת כשאני דורכת על משהו שבהחלט לא מרגיש כמו השטיח שלי.
הבטתי מטה, רואה את אצבעותיו של ריד מתחת לרגלי וצועד לאחור במהירות. "שיט" נשכתי את שפתיי במבוכה ומארי הביטה בי בבלבול. "מה קרה?" היא שאלה ומיהרתי להרים את ראשי אליה. "נזכרתי שלא הצעתי לך לשתות או לאכול" הצבעתי על ערימת הלחם המטוגן שעל מיטתי. "את יודעת שאני לא אוכלת מטוגן" היא ציינה והביטה בי בחוסר הבנה. "את אפילו יותר מוזרה מקודם" מארי משלבת את ידיה ומחכה להסבר.
"אני פשוט.." התחלתי וניסיתי לחשוב על תירוץ מספיק טוב. "רבתי עם פול ואני לא כל כך מרוכזת" גירדתי בראשי והרצתי בראשי את התוצאות של פליטת הפה הזאת. "אוי, אמה. למה לא סיפרת לי קודם? על מה רבתם?" היא שואלת ואני לא בטוחה איפה לקבור את עצמי. "אממ.. קלואי, היא העבירה לו פתק בשיעור היום. אני חושבת שהיא מנסה להתחיל איתו" אמרתי את הדבר הראשון שעלה בראשי.
"אבל הכל היה נראה בסדר במגרש היום. רבתם אחרי?" היא שאלה והנהנתי במהירות, לא יודעת מה אעשה כשאפגש עם פול הערב ואצטרך לזייף המשך של ריב. "קלואי בכלל לא מהווה עלייך איום אמה, את יודעת שפול לא מסתכל על אף אחת חוץ ממך" היא מניחה את ידה על כתפי, מנחמת אותי ללא סיבה. "כן, את צודקת" אני מחייכת אליה, מרגישה רע שהיא כל כך כנה בחיוכה ואני משקרת לה ולכולם מהבוקר עד הלילה. "שנמשיך לבחור בגדים?" אני משנה נושא והיא מהנהנת, מראה לי עוד כמה שמלות ולבסוף נכנעת כשאני מוצאת שמלה צמודה חושפת כתפיים בצבע בורדו שכנראה תגיע עם היא עד אמצע ירכיי. "קדימה תמדדי" היא תוחבת את השמלה אל בין ידיי ומחכה שאחליף את בגדיי.
YOU ARE READING
אהבה היא חולשה
Romanceהייתי בטוחה שחיי היו מושלמים, אך זה היה לפני שהכרתי אותו. חשבתי שהכל השתנה כשגיליתי שאדם מסתורי החל לרדוף אחרי ולאיים על חיי, אך עולמי התהפך כשגבר קר, ציני וחסר רגשות נבחר לשמור על חיי במטרה לתפוס את הרודף שלי. אך התאהבתי בסוכן הקר שהמשימה הייתה הכ...
