השיעור עבר באיטיות ו'מר ג'ונסון' שיחק את תפקידו באופן מושלם. אפילו שריל התעניינה בשיעור ושריל אף פעם לא מקשיבה בשיעורי ספרות. הצלצול בישר על סופו של השיעור ומר ג'ונסון אפילו נתן לנו מטלה למחר. ארזתי את דבריי במהירות, מתכוונת לצאת מכאן ולא לברר בעצמי אם הוא בעדי או נגדי אך כמובן ששריל תפסה את ידי, עוצרת אותי. "לאן את כל כך ממהרת? בואי נברך את מר ג'ונסון" היא מנידה בראשה לכיוון המורה החדש. "יש שיעור ביולוגיה עכשיו, אני לא רוצה לאחר" תירצתי אך קיבלתי בתמורה גבה מורמת ומבט שאמר, את תמיד מאחרת.
נשפתי בתבוסה, משתרכת אחרי שריל ומוצאת את מר ג'ונסון מעט מאיים מקרוב, אך לפי מבטה של שריל, רק אני הרגשתי את זה. "היי, מר ג'ונסון, רק רצינו להגיד שאנחנו ממש שמחות שאתה המורה החדש שלנו לספרות. השיעור היה מרתק בהחלט" שריל מדברת בהתלהבות ובחיוך המתוק שלה, אך מבטו עובר ממנה אלי. "תודה לשתיכן, נחמד לדעת שאני רצוי כאן" הוא מחייך בחזרה ואני צועדת צעד לאחור.
"אנחנו צריכות ללכת לשיעור הבא" הזכרתי בפתאומיות ומשכתי את שריל משם, יודעת שזאת לא התנהגות הולמת מול מורה, מצד שני הוא לא באמת מורה ככה שאני לא חושב שזה יגרום לבעיות. "ברוכה הבאה לבית הספר שלנו" שריל סיבבה את ראשה מפתח הדלת ואמרה לפני שנעלמנו משם. "מה עובר עלייך? בחיים לא ראיתי אותך כל כך ממהרת לשיעור וגם זה היה כל כך לא מנומס מול מר ג'ונסון" שריל נוזפת בי כשאנחנו נעמדות מול הלוקרים. "אני פשוט אמרתי לפול שאני לא אאחר לשיעור היום כי הוא רצה לדבר איתי על משהו לפני" המצאתי משהו במהירות והיא גלגלה את עיניה, ממלמלת משהו על זה שאנחנו דביקים ושהיא הולכת לשיעור הבא שלה.
נכנסתי אל הכיתה, מתיישבת ליד פול כמו תמיד ושולחת למארי חיוך. המורה נכנסה כמה שניות אחרינו והתחילה בשיעור, מחשיכה את הכיתה וכנראה ממשיכה מצגת שהתחילה אתמול כשנעדרתי. "את לא נראית ממש מרוכזת, צריכה תקציר של השיעור הקודם?" פול לוחש לי ואני מנענעת בראשי. ידעתי על מה המורה מדברת גם מבלי להיות נוכחת בשיעור הקודם, זה פשוט לא עניין אותי כרגע. הדבר היחידי שעניין אותי זה מי זה מר ג'ונסון ואין לי שום דרך לגלות את זה חוץ מללכת ולהתעמת איתו בעצמי.
שרבטתי משהו במחברתי שלי, לא ממש מקשיבה למורה או לפול כשפתק הונח על המחברת של פול. הרמתי את ראשי, רואה שקלואי בדיוק מסתובבת עם חיוך קטן על פניה. "מה זה?" שאלתי בשקט, מחכה שיפתח את הפתק. "היית מעולה אתמול" קראתי וכיווצתי את אגרופיי. מה לעזאזל? "מה?" שאלתי והוא צחק, רק גורם לי להיות מבולבלת יותר. "היא מדברת על המשחק. ניצחנו" הוא מסביר וזה מכה בי. אתמול בצהריים היה לו משחק. שכחתי לגמריי והוא אפילו לא הזכיר את זה, למרות שהבטחתי שאגיע והוא ראה אותי בבוקר הוא לא אמר כלום.
YOU ARE READING
אהבה היא חולשה
Romanceהייתי בטוחה שחיי היו מושלמים, אך זה היה לפני שהכרתי אותו. חשבתי שהכל השתנה כשגיליתי שאדם מסתורי החל לרדוף אחרי ולאיים על חיי, אך עולמי התהפך כשגבר קר, ציני וחסר רגשות נבחר לשמור על חיי במטרה לתפוס את הרודף שלי. אך התאהבתי בסוכן הקר שהמשימה הייתה הכ...
