עמדתי מולו, מתמקדת במחשבות שמילאו את ראשי. איך אני גורמת לארגון גדול כמו הסי אי אי לשים לב אלי? אני צריכה תוכנית מספיק טובה שהם לא יוכלו להסית את מבטם ויבינו מול מה הם ניצבים. "אמה, את חיוורת" קולו של ריד מנער אותי ממחשבותיי. "לפי מה שאמרת, אין לך מה לדאוג. אני גם ככה אמות בקרוב" מלמלתי בעוקצנות, מתחמקת ממבטו הזועם. "מספיק עם הבולשיט הזה. אמרתי לך שאני לא אתן לשום דבר-" הוא מתחיל, קם על רגליו ומתקדם אלי, אך נקטע כשאני צועדת צעד אחת לאחור. "אמרת הרבה דברים" הטחתי בו בכעס.
"הוא כבר הוכיח שלא תמיד תוכל להגן עלי" אמרתי, מצביעה על ראשי המדמם ועל הצלקת בזרועי. ריד נרתע לאחור, מוריד את עיניו אל הרצפה ומאשים את עצמו. לא רציתי לגרום לו להרגיש כך, אני יודעת שהוא עושה מה שהוא יכול, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. "את מוותרת בלי מאבק. את דנה את עצמך למוות בלי לנסות" הוא רטן בפניי, מחזיר את עיניו לעיניי. "בלי לנסות מה? לשרוד בקושי את המתקפות החולניות של האדם הזה? ניסיתי מספיק, עכשיו הגיע הזמן לחזור למציאות ולקבל את זה שהזמן שלי כאן קצוב" עניתי בעצב, עוקפת את ריד ומתיישבת על כורסה מהודרת למדי.
עם כל הלחץ והכעסים אפילו לא הספקתי להביט בדירה של ריד. היא הייתה מעוצבת יותר ממה שחשבתי, נקייה ואפילו דיי חדשה. אם ריד לא היה אומר לי שזה ביתו לא הייתי מאמינה שמישהו אי פעם השתמש במקום. היו כמה מראות וציורים יפים, אך אפילו לא תמונה אחת. מתאים לסוכן לחיות בבית כל כך ניטרלי. אם מישהו יגיע לכאן הוא לעולם לא יוכל לדעת שריד הוא זה שגר כאן.
"במציאות שלי הזמן הקצוב הוא של המטורף הזה. עכשיו, תפסיקי לדבר שטויות ותני לי לטפל בראש שלך" הוא אמר והתקרב אלי. "אני לא צריכה שום דבר" עניתי, מסירה את ידיו מעליי. "אמה, את עדיין מדממת. את חיוורת וחלשה. את צריכה לטפל בזה" ריד מתעקש. "בסדר, אבל אני אטפל בזה בעצמי" קבעתי וקמתי על רגליי, מחפשת אחר חדר האמבטיה. "הראשונה מימין" ריד לחש, יודע שאשמע אותו דרך האוזנייה. נכנסתי אל החדר, נעמדת מול הכיור ונרתעת לאחור כשאני מביטה בהשתקפותי.
עורי היה חיוור כל כך ופניי היו מרוחות בדם שזרם מחתך קטן בראשי. איך יורד לי כל כך הרבה דם אם החתך קטן כל כך? פתחתי את הארון, מוציאה מגבת נקייה ומתחילה לנקות את פניי. כשהדם נעלם מפניי יכולתי לראות בבירור שהחתך היה מעט עמוק, אך לא מספיק בשביל תפרים או כדי להדאיג אותי. ניקיתי אותו וחיטאתי עם אלכוהול שמצאתי בארונית הקטנה, מניחה פלסטר ומגחכת כשאני מביטה בעצמי במראה.
כשסיימתי לבסוף, יצאתי מהחדר בחזרה לסלון, אך ריד לא היה שם. לאן הוא נעלם עכשיו? "איפה הוא?" מלמלתי לעצמי, צווחת בבהלה כשיד גברית נאחזת בידי. "תני לי לראות" ריד קרא, מסובב אותי אליו ומביט בראשי. "זה לא נראה נורא, אבל אני חושב שאת צריכה לראות רופא" הוא קובע ואני מגלגלת את עיניי. איך אני יכולה לחשוב על לראות רופא בגלל שריטה קטנה שיש אדם בחוץ שמנסה לרצוח אותי? וריד? איך הוא יכול להתנהג בצורה שונה בכל פעם? לרגע אחד הוא רוצה אותי ומנשק אותי, אחר כך הוא מאשים אותי שאני מערפלת אותו ובגלל זה הוא לא מצליח לשמור עלי ועכשיו הוא דואג לי. אני לא חושבת שאני יכולה לקחת חלק בזה יותר.
YOU ARE READING
אהבה היא חולשה
Romanceהייתי בטוחה שחיי היו מושלמים, אך זה היה לפני שהכרתי אותו. חשבתי שהכל השתנה כשגיליתי שאדם מסתורי החל לרדוף אחרי ולאיים על חיי, אך עולמי התהפך כשגבר קר, ציני וחסר רגשות נבחר לשמור על חיי במטרה לתפוס את הרודף שלי. אך התאהבתי בסוכן הקר שהמשימה הייתה הכ...
