"מאמן אישי?" פול מביט בי בבלבול. "אמה פחדה לחזור לבד הביתה בלילות האחרונים וחשבנו שזה יהיה רעיון טוב להצמיד לה מאמן אישי שילמד אותה להגן על עצמה" אבי מסביר ואמי מהנהנת בשיתוף פעולה. "לא ידעתי את זה" פול נראה לא מרוצה ובוחן את ריד במבטו. "שנעבור על לוח הזמנים שלך?" ריד שואל ומתעלם מקיומו של פול. "כן. נוכל לדבר מאוחר יותר?" אני שואלת את פול בהיסוס והוא חושב מעט לפני שהוא מהנהן בחיוב. "תתקשרי אלי כשאת מסיימת" הוא נשק לראשי ויצא מהבית.
"מה זה היה?" חיברתי את גבותיי בכעס וחיכיתי לתשובות של ריד. "אישרו את הרעיון שלך" ריד הסביר והאנחה נמלטה מפי. אני חייבת לחשוב לפני שאני מציעה דברים. "אני חושבת שזה רעיון מעולה" אמי ציינה והפעם אבי הסכים איתה. "הסוכן ריד יוכל ללמד אותך כמה דרכים להגן על עצמך" אבי הוסיף וגרוני התייבש מהמחשבה על הקרבה לריד. "תשמור עליה" אמי קמה על רגליה ואבי נעמד אחריה. "אנחנו צריכים לחזור לעבודה מתוקה. הגענו בשביל העניין הזה" היא מסבירה כשאני מביטה בה בבלבול. הנהנתי, נפרדת מהם לפני שהם יוצאים מהבית.
ריד ואני נשארים לבד בסלון כשאני עדיין עומדת על רגליי וריד יושב בנוחות מולי. "למה לא הודעת לי לפני? ומתי הספקת לארגן את כל זה?" רטנתי והוא הביט בי בחוסר הבנה. "את הצעת את זה. את אמורה להיות שמחה שזה אושר" הוא אומר את מה שאני כבר ידעתי. אבל דברים השתנו מאז. אני לא יודעת למה, אבל ריד משפיע עלי בצורה שאני לא ממש מבינה. כל מה שאני יודעת זה שאני מרגישה אשמה כלפי פול והקרבה לריד משגעת אותי. אני יודעת שזה לא נכון, אבל זה לא מונע ממני לרצות את זה.
"אני יודעת, פשוט לא ציפיתי לראות אותך כאן עם ההורים שלי באמצע היום" תירצתי והחלטתי שאני צריכה להתמודד עם המצב. "את מתכוונת לעמוד כל היום?" הוא שואל בהרמת גבה ואני מתיישבת בקצה הספה הרחוק ממנו. "את מתנהגת מוזר" הוא קובע ואני נושפת בכבדות ומסתובבת להביט בו. "קורים היום יותר מידי דברים" אני ממלמלת וריד נעמד על רגליו ונעצר מולי.
"איך הרגל שלך?" הוא שאל, מתעלם מדברי. "בסדר..אני מניחה" הגבתי בהיסוס, לא בטוחה איך לנער את עצמי מהנוכחות שלו. לא ראיתי אותו כמעט שבוע והיום הוא חיזק אותי ועזר לי במשך כל היום. הדבר היחידי שהרגיע אותי בכל הטירוף הזה היו המשפטים שלו, הידיעה שהוא מביט בי ושומר עלי. כשפול ביקש ממני לא להתרחק ממנו, כאב לי לחשוב שאצטרך להתרחק מריד לגמרי, אבל הבנתי שאני לא יכולה לעשות לו את זה ודווקא כשאני מחליטה להוציא אותו מהראש הוא מופיע כאן ומבלבל אותי אפילו יותר.
אני לא יודעת מה אני מרגישה, לא אליו ולא לפול. אני בקושי מכירה אותו, לא רק שהוא נכנס לחיי לפני זמן קצר, הוא מעולם לא סיפר לי על עצמו. הוא אפילו לא גילה לי את שמו! אני לא יודעת מה לחשוב יותר, מה עובר עלי? איך אני יכולה לחוש כך לאדם שאפילו לא מנסה להיות נחמד אלי? 'לחוש כך?' אני שואלת את עצמי, לא בטוחה מה התחושות האלה שאני מתחבטת בהן.
YOU ARE READING
אהבה היא חולשה
Romanceהייתי בטוחה שחיי היו מושלמים, אך זה היה לפני שהכרתי אותו. חשבתי שהכל השתנה כשגיליתי שאדם מסתורי החל לרדוף אחרי ולאיים על חיי, אך עולמי התהפך כשגבר קר, ציני וחסר רגשות נבחר לשמור על חיי במטרה לתפוס את הרודף שלי. אך התאהבתי בסוכן הקר שהמשימה הייתה הכ...
