פערתי את פי בבהלה כשצפיתי בדמותו של מייקל חונק את פול חסר הישע אל מול פניו של קונור. לא חשבתי שאחד מהם יגיע, אז שניהם יחד? לפי חליפתו של פול היה אפשר להבין שהוא רצה לקחת אותי אל הנשף ולפי בגדיו של מייקל אפשר להבין שהוא הגיע בחיפזון מביתו ברגע האחרון, לא שזה גרע מהמראה המושלם שלו לרגע.
"מה אתם עושים?!" צעקתי בבהלה, חוששת לחייו של פול לרגע. "אולי כדאי שאת תעני על השאלה הזאת" מייקל ענה, משחרר מעט את אחיזתו מצווארו של פול ומסובב את ראשו להביט בי. עיניו ברקו לרגע, חוקרות את פניי וגופי. אולי אם דברים היו שונים הוא זה שהיה אוסף אותי לנשף, לבוש בחליפה עם חיוך על פניו ואומר כמה יפה אני הערב, אך זה חלום בלתי אפשרי, כמעט כמו כל רצון שיש לי בתקופה האחרונה.
"הולכת לנשף כמו בחורה רגילה!" הגבתי בכעס, מתקרבת אליהם ומורידה את ידיו של מייקל מצווארו של פול. "תאמין לי שאתה לא רוצה לעצור אותי הערב" רטנתי בזעם, מבהירה שאם ינסה לעצור בעדי הוא יתחרט על כך. נראה שהוא מתלבט לרגע, אבל לאחר כמה שניות הוא לקח צעד קדימה, מצמצם את הפער בינינו. "זה הלילה האחרון שלנו יחד, אם זה מה שאת רוצה, בסדר. אבל אני לא מתכוון לתת לך לצאת מטווח הראיה שלי" הוא אומר לבסוף ואני מהנהנת בהסכמה. נראה שזה הכי טוב שאצליח להשיג ועם כמה שאני כועסת עליו, אני לא יכולה לשקר שאני עדיין רוצה אותו קרוב.
"לילה אחרון?" קונור שואל בבלבול ופול נראה מלא תקווה. "זה מה שאת אוהבת? גבר עם אגו נפוח שלא נותן לך לנשום בלי הרשות שלו?" פול התערב, מציל אותנו משאלתו של קונור, אך מרגיז את מייקל שוב. "מה עדיף? מישהו ששכב עם החברה הכי טובה שלי?" גיחכתי, מניחה את ידי על חזהו של מייקל ועוצרת בעדו מלהמשיך. "תשמור מרחק ממני פול, אני לא אגיד את זה שוב!" ירקתי בזעם ולקחתי את ידו של מייקל, מסמנת לו שאני רוצה ללכת. נמאס לי מההצגות האלה, אבל אני ארגיש דיי אשמה אם מייקל יהרוג את פול בגללי.
נסענו אל בית הספר יחד ושקט שרר ברכב. לא יכלנו לדבר על כלום מפני ששריל וקונור היו איתנו. ברור שאף אחד לא יכול לדעת שמחר אני ומשפחתי עוזבים את הארץ, ואין לי איך להסביר למה אני ומייקל לא ממש יחד כרגע אחרי שגיליתי שהוא הסיבה שאנחנו נוסעים מכאן. כשהגענו האווירה כבר הייתה שונה. גברים ונשים לבושים בחליפות ושמלות נכנסו דרך השביל שכוסה כולו בפתיתי שלג מדומים לכבוד נשף החורף, מצטלמים וצוחקים ללא דאגות.
"אני יודעת שהערב הזה לא התחיל כמתוכנן, אבל בואו ננסה להוציא ממנו את המיטב" שריל ביקשה כשיצאנו מהרכב ולא יכולתי לעצור את עצמי מלהסתכל על מייקל. נכנסנו אל בית הספר, שריל וקונור הצטלמו, אך אני ומייקל נכנסנו בלי להתעכב, נראה שהאווירה עכורה מידי בשביל להנות. הבטתי בכל בני הנוער שמולי, רוקדים ומבלים, הבנות מצטלמות ומנסות לגרום לבנים והבחין בהם והבנים עסוקים מידי בחגיגה משלהם, הייתה תקופה שגם אני הייתי חלק מזה, אבל עכשיו אני כבר לא יודעת אם אי פעם נהניתי, או שהייתי טובה מידי בלעשות מה שכולם ציפו ממני.
YOU ARE READING
אהבה היא חולשה
Romanceהייתי בטוחה שחיי היו מושלמים, אך זה היה לפני שהכרתי אותו. חשבתי שהכל השתנה כשגיליתי שאדם מסתורי החל לרדוף אחרי ולאיים על חיי, אך עולמי התהפך כשגבר קר, ציני וחסר רגשות נבחר לשמור על חיי במטרה לתפוס את הרודף שלי. אך התאהבתי בסוכן הקר שהמשימה הייתה הכ...
