יצאנו מהמבנה, יודעים מה אנחנו צריכים לעשות וגם שאסור לנו להיכשל. "אני לא מאמין שאחרי כל השנים שנתתי כדי להגן על המדינה הזאת הם הפנו לי את הגב" אבי נענע בראשו, נראה משכנע בכעס שלו. "מה נעשה עכשיו? אולי פשוט נטוס למדינה אחרת, נוכל לחיות שם לקצת זמן עד המצב יירגע כאן" אמי פצתה את פיה ונראה שהיא לא הייתה צריכה לשחק את תפקיד הלחוצה כי היא באמת הייתה לחוצה. "לא!" עצרתי אותם בדיוק ליד השער "אנחנו לא יכולים לנטוש את כל החיים שלנו כאן. נכון, זה היה מפחיד מה שקרה אבל אם הסי אי איי בכבודו ובעצמו לא ראה במקרה הזה כאיום ממשי אולי זה לא מסוכן כמו שחשבנו" אמרתי, דואגת להנמיך את קולי כשאמרתי 'סי אי איי' יודעת שהוא צריך להאמין שאנחנו לא רוצים שאף אחד ישמע ובעיקרון אסור לאף אחד לדעת שאנחנו באמת יודעים על זה משהו.
הורי נראו כשוקלים את הדברים וזה היה התזמון של אמי. "ומה אם זה כן מסוכן? הם אולי יודעים מה הם אומרים אבל זה לא משחק" היא העבירה את עיניה ביני ובין אבי, מנסה להבהיר את הנקודה. "לורן, אולי אמה צודקת. אני הצעתי שנלך לכאן ועם כמה שאני כועס שהם דחו אותי ככה, אני עובד איתם המון זמן ואולי הם צדקו כשאמרו שהמקרה נראה להם יותר כמו מתיחה מאיימת מאשר איום לחיינו. אמה אמרה שהוא לא פגע בה והיא בטח דמיינה מלחץ את מה שקרה בשירותים" אבי מקדם את התוכנית ומפתיע אפילו אותי עם המשחק המעולה שלו.
"אולי אתה צודק" אמי נאנחת ומתייאשת. "אבל תבטיח לי שאם זה נהיה רציני אנחנו לא מחכים כדי לראות מה יקרה" היא ממשיכה ואבי מהנהן. "אנחנו ניזהר יותר ונשים לב אם משהו נראה חשוד. ואמה, את מסתובבת עם תרסיס פלפל עלייך באופן קבוע, לפחות עד שנהיה בטוחים שזאת סתם מתיחה חולנית" אבי פונה אלי ומבהיר את ה'חוקים' החדשים ואנחנו מהנהנות בהבנה.
המשכנו ללכת אל הרכב, מתפללים שמי שעוקב אחרינו שמע הכל ויעקוב אחרינו בחזרה הביתה. שאר הסוכנים צריכים לצאת מכאן ולהתמקם בעמדות שלהם בלי לעורר חשד ובשביל זה, אפילו אנחנו לא יודעים איפה הם ממוקמים כרגע. נקווה שהם יצליחו לשמור עלינו ממרחק כזה. הנסיעה עצמה עברה מהר, ניצלתי את הזמן בלקרוא את כל ההודעות שהשאירו לי והיו מספיק.
שריל ומארי כנראה ממש מודאגות, עשרות ההודעות שהשאירו לי דיי הבהירו את זה. היו עוד כמה הודעות מקונור ועוד כמה חברים מבית הספר אבל ההודעות שהכי בלטו היו של פול. נראה שהוא לא נרגע אחרי מה שאמרתי לו בבוקר ונלחץ כשהלכתי ככה ולא עניתי לו מהבוקר. עניתי לכולם, משקר שהייתי אצל קרובי משפחה בביקור דחוף ושהכל בסדר, שאני אחזור עוד מעט ונתראה מחר בבית הספר, בהחלט לא ציפיתי שכשנגיע אל הבית נראה את פול יושב על מדרגות הכניסה, מחכה.
"פול" קראתי כשיצאתי מהרכב ותשומת ליבו עברה אלי. "למה לא ענית לי כל היום? דאגתי" הוא משך אותי לחיבוק חם ומזווית עיני יכולתי לראות את הוריי עוברים על פנינו ונכנסים הבית, נותנים לנו להישאר לבד. "אמרתי לך שאני נוסעת לקרובי משפחה וגם הייתי עם ההורים שלי" אמרתי והתנתקתי מהחיבוק. "כן, אבל לא בדיוק הבהרת מתי תחזרי ואם לומר את האמת כל הביקור הזה היה דיי פתאומי, זה לא ממש מתאים לך להעלם ככה"
YOU ARE READING
אהבה היא חולשה
Romanceהייתי בטוחה שחיי היו מושלמים, אך זה היה לפני שהכרתי אותו. חשבתי שהכל השתנה כשגיליתי שאדם מסתורי החל לרדוף אחרי ולאיים על חיי, אך עולמי התהפך כשגבר קר, ציני וחסר רגשות נבחר לשמור על חיי במטרה לתפוס את הרודף שלי. אך התאהבתי בסוכן הקר שהמשימה הייתה הכ...
