פרק 12

1.8K 123 22
                                    




"הסוכן מרטין" ריד אמר בטון רגוע וגרם לי לנער את ראשי. "דייב?" הצצתי מאחורי כתפו של ריד. "חשבתם שמישהו שירצה להרוג אתכם ידפוק לפני?" הוא גיחך כשהביט באקדחו של ריד. "אחרי מה שקרה הערב, אני לא בטוח מה הוא יעשה" ריד תחב את אקדחו בחלק האחורי של מכנסו וסגר את הדלת. "אני מבין שזה פסיכופת לא קטן, אבל אני בספק אם זה טרוריסט במסע נקמה" דייב מאבחן את המצב ואני מוצאת מבולבלת מהמצב. המורה שלי לספרות וריד יושבים בבית לא מוכר ומדברים על טרוריסטים. אם מישהו היה אומר לי לפני כמה ימים שכל זה עומד לקרות, כנראה הייתי צוחקת לו בפנים.

"אני לא חושב שהוא עובד לבד ואחרי שצמצמנו את הרשימה, נשארו כל הארגונים הגדולים" ריד מסביר ודייב מהנהן. "כרגע הוא עדיין לא הראה איום למישהו מלבד אמה, אפילו לא לגברת תומס" הוא אומר ואני מכווצת את גבותיי בחוסר הבנה. למה הוא נטפל רק אלי? אם הכוונה שלו היא לפגוע באבי, למה נראה שאני המטרה היחידה?

"אני עוד לא מבין את המשחק שלו, אבל אנחנו לא ניקח סיכון. אם יש לו את האמצעים, הוא יהרוג כל מי שיהיה בדרך" ריד נראה נחוש בדעתו ואני מתעמקת בשיחתם, מנסה לחשוב האם הסכנה היא רק כלפיי או שהאדם הזה יכול להוות סכנה לעוד אנשים חפים מפשע. נראה שהוא שקוע בלהתעלל בי כרגע, אבל אם הסי אי איי רואה בו איום, טרוריסט אפשרי, זה אומר שאני אהיה אחוז קטן במספר ההרוגים וזה משהו שאני לא מסוגלת לקבל.

"אתם מדברים על טרוריסטים ואנשים מתים כאילו זה הדבר הכי רגיל בעולם. איך אתם יכולים להתייחס לזה ככה?" אני רוטנת כשאני רואה את הרוגע על פניהם. "בשבילך זה נראה כמו הדבר הכי נורא שקרה לך בחיים, אבל בשבילנו זאת עבודה. זה מה שאנחנו עושים כל יום, במשך שנים" דייב מסיב את תשומת ליבו אלי ונראה שריד מסכים עם דבריו. "אף פעם לא מתרגלים להרג, אבל בדיוק בגלל זה אנחנו כאן, כדי למנוע אותו. אם נגיב כמו ילדה מתבגרת על כל משימה, כנראה יהרגו אותנו לפני שנספיק למצמץ" ריד מדבר הפעם, גורם לי לצמצם את עיניי בכעס.

הוא באמת חייב לעקוץ אותי בכל פעם שהוא פותח את הפה? "אל תיקחי אותו אישית, הוא לא נחמד לאף אחד" דייב לוחש, לא מפתיע אותי ומסתבר שגם לא את ריד, כי הוא פשוט המשיך להביט בנו באדישות. "אני שמח שאתם מסתדרים, זה אומר שאני יכול ללכת" ריד קם על רגליו בהפתעה ואני נושכת את שפתיי בכעס. יכול להיות שכן פגענו בנקודה רגישה?

"אל תראי כל כך נסערת. הוא לא הולך בגללך, הוא הולך כי קראו לו" דייב אומר ולחיי מאדימות כשריד מסתובב להביט בי בסקרנות. "אני לא נסערת" מלמלתי, מקווה שיורידו את עיניהם ממני. "הסוכן מרטין יקח אותך בעוד כמה שעות הביתה ואני ייצור איתך קשר כשנתחלף" הוא מודיע לי, מפתיע שהוא משתף אותי במשהו. "תטפלי ביד שלך" הוא מורה לי בשקט אחרי שהוא נועל את נעליו ויוצא מהדירה, משאיר אותי ואת דייב לבד.

אהבה היא חולשהWhere stories live. Discover now