חמש עשרה דקות [1]

אנדריאה 45

פרק ארוך❣️

שום דבר לא יהרוס לי את היום הזה.
ושום דבר לא ישכיח ממני את אמש, את ההרגשה שלו בתוכי. בחיים לא הייתי מנחשת שזה כזה טוב ומהנה, כל החיים חשבתי שזה מזעזע, מחריד ונורא .אך זה הפוך ממה שחשבתי, אני השתוקקתי לזה כמו שלא השתוקקתי בחיים, הייתי בטוחה בזה ואני לא מתחרטת על שניה.
הוא גרם לי להבין שזה לא מה שחשבתי מלכתחילה.
המילים שאמר לי, כל מילה שלו נכנסה לי ללב.
הצמיד. זה יהיה עליי לתמיד. נורא שמחתי לקבל את הצמיד.
אהבתי הכל! התרגשתי מהכל!
׳אני אוהב אותך, ציקה.׳
אלוהים! אני לא מפסיקה לשחזר את אמש. אני מחייכת אל המחשב בלי סוף.
אני רוצה שוב. אני רוצה לדבר איתו שוב, אני רוצה שהוא יהיה בתוכי שוב, אני רואה שוב את הרגע האינטימי שלנו, שוב, שוב ושוב.
״מה קרה את סמוקה כל היום הזה?״ נינה שואלת.
״לילה פרוע היה לה עם ניק אתמול.״ לואיס משיב.
״אולי זה ממשהו אחר, כן אן?״ נינה חוקרת אותי ומצמצמת לעברי עיניים.
״זה לא משהו אחר.״ לואיס אומר בביטחון. ״תראי את ניק, תקוע היום עם אותו פרצוף בדיוק כמו של אן.״
״אהבת את ההפתעה שעשה לך?״
היא מתכוונת הפתעות.
״מאוד,״ התעסקתי עם הצמיד היפהפייה שקנה לי. ״אני בחיים לא אשכח את זה, אני מעריכה את ההשקעה שלו ואת הכוונה. תודה לך שעזרת לו.״
״כמו שאני לא אשכח את היום הראשון כשבלונדה נכנסה למשרד.״
״תהיה בטוח שגם אני לא שכחתי את היום הזה, זו הייתה הפעם הראשונה שהתקשרתי למשטרה.״ היא התחילה להקליד במחשב
״אני עדיין לא מבין למה.״ הוא מרווח על הכיסא ומתבונן בה בשאלה.
״אתה פאקינג התבוננת בי כל היום מאז שנכנסתי, הייתי בטוחה אתה איזה סוטה.״
״לא היה אפשר להסיט ממך את העיניים, היית מושלמת מדי בשביל המקום.״
״למרות שקיללתי אותך עשר דורות אחורה?״ היא מרימה אליו מבט שואל.
״או פאק, איזו קשוחה היית.״
״קשוחה? אתה אהבת את זה כשהייתי קשוחה?״
״הו, מאוד.״ הוא העביר את אצבעותיו בשיערו.
״אם כך, אני שוב אבעט לך בביצים ולאחר מכן אני שוב אשאל את השאלה ונראה אם אתה עדיין אוהב את זה.״ היא מתגרה בו.
״זה מה שעשית?״ שאלתי בהלם שנימת קולי משועשעת.
״כמובן, הוא חשב שאני כמו כל הבחורות שהוא מכיר, אפול על הרגליים שלי לפניו.״ היא שלחה לו מבט וסיננה בחיוך, ״חי בסרט״
״את זה באמת צריך לשכוח זה לא היה נעים. אני רציתי שהפעם הראשונה שאת מתקרבת לשם זה כשאת יורד-״
״אוי, יקרי, סתום ותתרכז בעבודה.״
״את מרשה לעצמך להיות חצופה מדי.״ הוא רוכן קדימה ומביט בה מבט משתוקק.
״בדיוק, אני לא צריכה אישור מאף אחד, יקרי.״
הוא נעד בראש וחייך חצי חיוך, ״יקירי. אני אוהב כשאת קוראת לי כך. אני קונה לנו עכשיו כרטיס טיסה.״ הוא טפח על השולחן וקבע.
״מה עם העסק שלנו, לו? ככה אתה נוטש אותי לבד עם הלקוחות?״ התבדחתי.
״להזכירך את טסה שבוע הבא עם ניק,״ הוא מצביע אליי בעזרת העט שלו. ״זה מזכיר לי שאני צריך לעבור איתך על כמה דברים, נדבר על זה בהמשך״
״על מה?״ שאלתי בסקרנות
״יש כמה דברים שצריך לדעת לפני ועל הלוז שלך ושל ניק.״ הוא זקר גבה.
״וחזרה אל בלונדה, ״ הוא מסובב את הכיסא לכיוונה, ״מה הדרך שבה תסכימי שאנחנו נטוס ביחד.״
״תן לי לחשוב,״ היא מביטה למעלה ומניחה את העט על שפתייה, ״תמשיך לשבת ולסתום ונראה.״
״יש רק דרך אחת לגרום לי לסתום, בלונדה.״
״בעיטה לביצים?״ היא זקרה גבה לעברו.
״אוי בלונדה.״ הוא מחייכת אליה חיוך זחוח ״את תתחרטי על זה.״
״עוד נראה מי יתחרט על זה בסוף.״
לואיס זורק את ראשו לאחור ומניח את ידיו על פניו ״שאני אמות שמישהו יגיד לי אם השלמות הזו אמיתית."
נינה צחקקה כשסומק טבעי עולה על לחייה.
אני אוהבת אותם ביחד, ההתגרות שלהם מצחיקה ומשעשעת.