חמש עשרה דקות [1]

אדריאן אלבארס 66

שלוש שעות לאחר התאונה

אני לא זז. קופא במקום.
אני לא חש במגע שלה, לא שומע את המילים שאישתי אומרת לי. כל הרעשים מסביבי נעלמים.
ראשי משחזר את המשפט של השדרן החדשות שמופיע במסך טלווזיה של חברי הטוב כריס.

״...כן ולנטינה, אלו שמות הפצועים שבמצב קשה, ולפני מספר דקות הודיעו סופית שהבחורה שנעלמה נהרגה. שמה אנדריאה אלבארס״. תמונה שלה מחייכת הופיעה על המסך ואני זוכרת איך ליבי ספג את כל החצים שפגעו בו. חץ אחד התפספס ופגע בגרוני וחסם ממני את האפשרות לבלוע את רוקי. ״כולנו משתתפים בצערם של המשפח-
מפה לא שמעתי כלום, מהמשפט הזה הפסקתי להכניס לתוך גופי חמצן גם אם הייתי מנסה, החץ חוסם את האפשרות.

בחיי עשיתי הרבה טעויות שלבסוף שלימתי עליהם, אך יש רגעים שאני שמח על הטעויות. בניגוד לכך יש טעות אחת שאני לא, הטעות הגדולה היא שחזרתי מאוחר מדי.
אני יוצא מההלם עקב כך שכריס מנער את גופי הרועד.
אני מרגיש שאני לא בפוקוס עד שאני מנער את ראשי ורואה בבירור את אישתי והילד שלי מביטים בי בדאגה עמוקה.
״רוצים אותך בדלת״. אמר כריס.
אני מתעלם מזה שאף אחד לא יודע שאני היום חזרתי למדריד, שאף אחד כבר לא מכיר אותי כאן - מלבד כריס אישתו והילד שלו. ושבטח אין סיכוי שמישהו רוצה אותי בדלת.
״לא מעניין אותי.״ לחשתי.
״אני בטוח שזה כן יעניין אותך.״
אני צועד בצעדים כושלים, מבטי אבוד לגמרי.
באמצע ההליכה אל הדלת אני מועד הצידה מחוסר שיווי משקל אבל האישה שתמיד לצידי מייצבת אותי.

אני מגיע אל הדלת, מרים את מבטי השבור ואני מזהה את מי שעומד בפתח הדלת. בנוסף לכך אני מזהה את הגבר שמאחוריו.
״תמצא לי אותה.״
אני מכריח את עצמי לבלוע את רוקי, לבלוע את הגוש שחונק אותי.
התפללתי שהכל היה הזיה. אבל עכשיו, כשאני רואה אותו מול עיניי אני קולט שלא דמיינתי.
עיניו סורקות את פניי, ניצוץ של כאב מבזיק בעיניו כשמבחין בדמיון שיש ביני לבין אחותי הקטנה.
אני פותח את פי בשביל להשחיל מילה אך לא מצליח וסוגר אותו חזרה.
״עכשיו!״ נהם ניקולאס רומרו, הבן זוג של אחותי המתה.

ניקולאס

כשהצעתי היום לאן נישואין, התבוננתי בה בפנים מוארות כשהיא מחייכת ומזילה דמעות של אושר. באותו הרגע הבנתי שהגענו לסוף הטוב שלנו. אבל לא ידעתי שהסוף שלנו הוא היה רק ההתחלה.

*עלה* החלק השני של הסיפור, תמצאו אותו בדף הבית.
החלק השני הוא המשך לפרק הזה, חילקתי את הסיפור לשניים.
אי אפשר לקרוא את ״חמש עשרה דקות 2״ מבלי לקרוא את החלק הזה.

❤️ חשוב שתקראו את העמוד הבא ❤️