האקרית - נסיכות המאפיה 1

פרק 15

לוגן

אני מתעורר בבוקר הכתף כואבת לי אני לא יודע אם בא לי לרצוח אותה על זה או לזיין אותה. היא גורמת לי לרגשות מעורבים, ארנבונת עם תעוזה, ואני מת על זה. אני נכנס להתקלח.
אני יוצא עם מגבת סביב המותניים ומרים את הנייד מהשידה ומחייג.
"טוני תעלה לחדר, אני צריך חבישה."
"למה? מה קרה לקודמת?"
"תלשתי אותה כשנכנסתי למקלחת." אני עונה בחוסר סבלנות.
"אני מיד בא." הוא אומר ואני מנתק.

לאחר טוני חובש לי את הכתף אני יורד לחדר אוכל ומתיישב, ליאו נכנס עם מייקל.
"בוקר טוב," אומר לי ליאו.
"איך הכתף?" שואל אותי מייקל בחיוך.
"זה רק שריטה." אני עונה לו, הוא מהנהנן לי בתגובה. אליסה החוצפנית הזאת, איך היה לה אומץ לדקור אותי, יש לה מזל שזה היה רק לידם, אם היא הייתה עושה תעלול כזה ליד החיילים שלי הייתי חייב להעניש אותה בצורה גרוע, אני שמח שזה לא המצב. לא הייתי רוצה לפגוע בה. במיוחד שאני רוצה להתקרב אליה כדי לגלות עוד על העבר שלה.
"אז היום היא מתחילה לעזור לנו," אומר ליאו. טוני מגיש לנו את ארוחת הבוקר.
"כן, אני מקווה לטובה, שהיא מתכוונת לעמוד במילה שלה." אני עונה. אין לי כוח להתעצבן עליה שוב, "כי אחרת אני מוריד אותה ישר למרתף." טוני בדיוק הניח את הכוס והיא כמעט נפלה לו מיד.
"אני מצטער," הוא ממלמל.
"לא יהיה צורך, היא תבוא," אומר ליאו. אני לא עונה ומתחיל לאכול.
"לוגן יש בעיות." אומר מייקל.
"מה עכשיו?" אני אומר בשיניים חשוקות.
"בראין ניסה לקנות סמים ממאט, ושהוא הבין שהוא עובד רק איתנו הוא איים עליו, שאם הוא לא מוכר לו, הוא ישרוף לו את העסקים."
"מזדיין, אני לא מבין איך הוא עוד מרשה לעצמו להתעסק איתי! אני אגמור אותו!" אני מניח את הסכום בעצבים ונעמד עם הידיים על השולחן.
"מה אתה רוצה לעשות?" שואל מייקל.
"לרצוח אותו!" אני אומר ומעביר את אצבעותיי בשערי מרוב תסכול. "אבל אני לא יכול! אני רוצה לרצוח אותו באותו דרך שהוא רצח את ההורים שלי, ואני פאקינג צריך להתאפק!" אני מתהלך לחלון בחדר האוכל ומביט החוצה, "תשלח חיילים שישמרו על הקומות הגידול של מאט. אני רוצה להיות מוכן לכל תרחיש. ואני רוצה שכל יום תבקר באחד המקומות שלו, תראה נוכחות בשטח."
"בסדר." עונה לי מייקל.
"אני יכול להתלוות אליו." אומר ליאו. הוא לא קשור לעסקים הלא חוקיים שלנו, הוא כן מבין ושומע דברים, אני לא מסתיר ממנו כלום, אבל הוא לא לוקח חלק פעיל בניהול זה רק אני ומייקל.
"אין צורך, אתה תמשיך לתפעל את העסיקים החוקיים שלנו, תמשיך בסבב שלך, תבקר במפעלים ותדבר עם העובדים."
"בסדר." עונה לי ליאו. "שב לאכול."
"הלך לי התאבון," אני אומר.
"מייקל עוד משהו שאני צריך לדעת?" אני שואל.
"לא."
"אוקיי, תסיים כאן ותיסע למאט תרגיע אותו שהכל תחת שליטה ושהוא והעסקים שלו מוגנים. אני היום אהיה בחדר המחשבים." אני אומר לו ויוצא למשרד שלי, יש לי לעשות כמה טלפונים לפני שאקרא לאליסה ונתחיל את העבודה שלשמה התכנסנו כאן.