האקרית - נסיכות המאפיה 1

פרק 40

לוגן

אנחנו עושים סיבוב אני מראה נוכחות בכמה עסקים שלי, וגם ברחובות שאני מוכר סמים, המכונית עוצרת ליד הדילרים שלי ואני מחליף איתם כמה מילים. אני מכיר את כולם, את כל החיילים שלי כי אני עורך להם ראיון עבודה, חשוב לי שידעו מקטן ועד גדול שיש לי עיניים בכל מקום, ואני שולט בהכל. הג'פ עוצר לנו מול  למועדון חשפנות.
"בתולת ים," אליסה קוראת את המילים מהשלט שלידו יש בתולת ים רוקדת על עמוד. "קראת למועדון חשפנות בתולת ים?"
"אני המצאת את השם." אומר מייקל בגאווה.
"הבאת אותי למועדון של חשפנות?" היא  שואלת בהלם.
"תירגעי זה לא שהבאתי אותך לרקוד כאן."
"כאילו שגם אם הייתה מבקש הייתי רוקדת ערומה בתחתונים וחזייה."
"רק תחתונים." אומר מייקל. אליסה מסתכלת עליי בזעזוע.
"תירגעי, את יכולה להשאיר את החזיה." אני אומר בשעשוע.
"תיזהר שאני לא אחנוק אותך איתה." היא אומרת לי ודורכת על הרגל שלי בכוונה שהיא נכנסת למועדון
"פאק." אני מקלל כשהכאב מתפשט לי בגוף. "זה בהחלט הולך להיכנס לטופ פייב שלי." אני אומר אחריה כדי לעצבן אותה. היא מעצרת פתאום ומביטה על החשפנית. "תסגרי את הפה ותתקדמי." אני לוחש לה.
"גברים גם עולים לרקוד?" היא שואלת כשאני מוביל אותה למקום הקבוע שלי . מייקל מתחיל לצחוק.
"לא."
"אתם חייבים מועדון של חשפנים."
"זה רעיון מעולה." הוא עונה לה.
"תקראו למועדון 'עומד לרשותך'." היא אומרת בחיוך.
"אני אוהב את הצורת חשיבה שלך."
"שמחה לעזור." היא עונה.
"כן, עזרה זה השם שני שלך." אני מעיר בעוקצנות.
"אתה סתם מקנא."
"מה שתגידי." אני אומר לה כשאני רואה את דילן מתקרב אלינו.
"ערב טוב, לוגן, מייקל," הוא מושיט לי יד ללחיצה, אני לוחץ את ידו. ואחרי מייקל. "ומה יש לנו כאן?" הוא מסתכל על אליסה כמו על סוכריה על מקל.
"אם אתה אוהב את הלשון שלך, תפסיק לדבר ואל תהיה חטטן." אני אומר לו, ומניח את ידי על גבה התחתון של אליסה ומאיץ בה ללכת יותר מהר.
"תירגע," היא ממלמלת. "הוא רק רצה לדעת איך קוראים לי."
"תאמיני לי שזה לא מה שהוא רצה." אני אומר לה ומסמן לה להתיישב. אני מתיישב לידה ומייקל מתיישב בכורסת יחיד. המלצרית ניגשת.
"מה תרצו להזמין?"
"שתיים וויסקי," אני אומר לה ופונה לאליסה, "מה בא לך?"
"לא יודעת, מה אתה מציע?"
"כוס יין?"
"כן! זה נשמע מעולה."
"וכוס יין לבן." אני אומר למלצרית.
"מתי הם יגיעו?" אני שואל את מייקל, שעדכן אותי שיש לי פגישה עם כמה גברים שרוצים לעבוד בשבילי ברחובות. אני מדבר שיחה ראשונה עם כל החיילים החדשים שלי כדי להפחיד אותם, וגם להעביר מסר שאני מעורב בהכל.
"עוד כמה דקות." עונה לי מייקל. הרקדנית מתקדמת לעמוד מולנו ומתחילה לרקוד, היא עם תחתונים בלבד. אני מבחין באליסה מסתכלת עליה. המלצרית מגיעה מייקל לוקח את הכוס שתייה שלו, ואני מסמנן עם הראש להתחפף מכאן. הוא נעמד והולך לכיוון הבר.
"מה אם איזה ריקוד קטן, ארנבות," אני לוחש לה ותופס אותה ומשיב אותה עליי.
"אנשים מסתכלים עלינו."
"אף אחד לא מסתכל, הפינה רחוקה והמקום חשוך." היא חושבת על זה שנייה לפני שהיא מתחילה להזיז את האגן שלה עליי. אלוהים היא כזאת סקסית. היא מקרבת את השפתיים שלה לשלי ומנשקת אותי. לעזאזל אני גמור. אני תופס בערוף שלה ומקריב אותה אליי. הזין שלי עומד כל כך חזק גם אחרי שגמרתי שלוש פעמים היום. זה חייב להיות שיא. וזה רק בגללה. אני משתפשף על הכוס שלה מעל הבגדים כמו נער בן שלוש עשרה אבל לא משיג מספיק חיכוך כדי לספק אותי. אני מכניס את היד שלי מתחת לחולצה שלה, מלטף לה את הגב.
"לוגן," זה מייקל. אליסה מפסיקה לנשק אותי ומתכווצת. היא ממהר לרדת ממני.
"מה?" אני כועס.
"הם הגיעו." הוא אומר. פאק הזין שלי עומד כל כך חזק. אני מנסה לסדר אותו במכנסיים.
"תביא אותם." אני אומר לו והוא מתרחק. "כמה דקות ואז נלך בסדר? נסיים את מה שהתחלנו בבית." אני מנשק את שפתיה.
"בסדר." היא עונה ומתרחקת ממני מעט ששלושה הגברים נכנסים.
"מר אוונס, תודה שהסכמת להיפגש איתנו." הוא אומר ומציג את עצמו "אני שון, זה אידן וטובי." אנחנו לוחצים ידיים והם מתיישבים מולנו.
"אני צריך אנשים אחראים, שאני יכול לסמוך עליהם." אני ישר מתחיל.
"בוודאי." עונה שון, אני רואה שהוא הדומיננטי בניהם.
"מדובר בהרבה כסף מזומן."
"כמובן."
"אני משלם מלא כסף לעובדים שלי, אתה יודע למה?"
"לא."
"כדי שלא יגנבו ממני."
"זה חכם מאוד." הוא עונה נראה יותר מתרשם מאשר מנסה להחמיא לי.
"אבל אתם צריכים לדעת," אני אומר ומסתכל לכל אחד מהם בעיניים ורואה את טובי מגניב מבטים לאליסה וזה מעצבן אותי, "מי שנתפס גונב ממני כדי לו להתחיל לרוץ מהר, או להתאבד, כי אם אני תופס אותו זה מוות בעינויים, האם אני ברור?"
"כן מ"ר אוונס. בוודאי. אנחנו לא נגנוב ממך בחיים."
"יופי, יש לנו שלוש חוקים עיקרים. אחד אם אין כסף אין חומר. חוק שני משלמים רק במזומן. וחוק שלישי אם אתם מזהים משטרה אתם בורחים, אם נתפסת תמלאו את העונש כמו גדולים, כי אתם יודעים מה קורה למלשינים?"
"כן, אנחנו יודעים, מ"ר אוונס אנחנו לא מלשינים מזויינים, כל אחד מאיתנו בילה כבר במעצר או בכלא. זה לא מפחיד אותנו."
"יופי, אם ככה התקבלתם לעבודה." אני אומר, הם מרוצים מאוד. "מייקל ימשיך את ההתנהלות מולכם."
"תודה." עונה לי שון.
"בחורות יפות יש כאן." מעיר טובי ומסתכל על אליסה העצבים שלי כבר עוד שנייה פוקעים.
"כן, מועדון יפה," אומר שון ומסתכל על החשפנית.
"אתם יכולים להישאר במועדון וליהנות." אני אומר ונעמד בכוונה להעיף אותם מכאן. הם נעמדים אחריי.
"סיימת עם הבחורה כאן?" שואל טובי, "אשמח גם לסיבוב." הוא מסתכל על אליסה. הוא הולך למות.
"סיבוב? אני לא זונה. דפוק!" אליסה מתעצבנת ונעמדת גם היא אבל נשארת מאחורי. אני מסמן לארבע חיילים שלי להתקרב.
"כל הנשים הן זונות." הוא עונה לה.
"תתפסו אותו." אני פוקד על שניים מהם.
"מה? למה? עזבו אותי." טובי מנסה לחמוק מהאחיזה שלהם.
"הוא לא התכוון..." שון מתחיל לומר. אני מרים את ידי לעצור אותו.
"אתם מסתובבים עכשיו, והולכים להנות במועדון שלי, או שאתם נשארים כאן והגורל שלכם יהיה זהה לשלו. תחליטו עכשיו." הם מסתובבים והולכים כמו שחשבתי.
"לאן אתם הולכים? מה קורה כאן? רק רציתי לזין את הבחורה. אם היא זונה רק שלך אמצא זונה אחרת." אומר טובי וקובר לעצמו בור יותר עמוק.
"מייקל כך את אליסה לרכב ותישאר איתה שם, אני כבר מגיע." אני מבקש ממנו.
"לוגן, בוא איתנו הוא לא שווה את זה." אליסה אומרת לי ואוחזת בזרועי, אני כל כך עצבני שאני אפילו לא מביט בה.
"מייקל עכשיו!" אני נועם בקול. הוא תופס אותה בכוח וגורר אותה שהיא קוראת בשמי. לידי עומדים עוד שני חיילים. "תבקש מהדי.ג'יי להגביר את המוזיקה." אני אומר לו והוא נעלם. אני מסתכל על טובי, "אז אתה רוצה לזין את הבחורה שאני זיינתי?"
"כן, מה הבעיה בזה?"
"הבעיה שאתה לא יכול לזיין את מי שאני מזיין."
"אתה מפחד שאני מזיין יותר טוב ממך. תן לבחורה תחליט."
"אה אני מבין..." אני אומר לו שהמוזיקה מתחילה להיות חזקה. אני מסמן לחייל שלידי להתקרב אליי, "תוריד לו את הגרב שלו ותדחוף לו אותה לתוך הפה." אני מבקש. הוא מבצע את מה שביקשתי.
"מה אתה עושה? תעזוב אותי." אומר טובי עד שהגרב המסריחה שלו בתוך הפה. אני מוציא את הסכין שלי. "תושיבו אותו ותתפסו לו את הראש על המשענת." אני פוקד על החיילים שלי. הם מבצעים את זה. טובי מתנגד אבל זה לא יעזור לו. אני מניח את הברך שלי על איברו, והוא מתפתל מכאבים. "אף אחד לא מסתכל על הרכוש שלי ונשאר לראות." אני צועק לו באוזן ומכניס את הסכין שלי לתוך העפעף העליון ומתחיל לחתוך אותו עד שגלגל העין בחוץ, אני עושה אותו בדבר בעין השנייה. כל הפרצוף שלו מתמלא דם, שזולג על הספה ומלכלך הכל. אני כל כך עצבני שזה לא מפריע לי, הוא זלזול בי ליד כולם והוא יישא בתוצאות. כשאני מסיים הוא כבר מעולף או מת. אין לי מושג. "כך אותו ליער ותסיים את העבודה." אני אומר לאחד החיילים שלי. אני מנגב את הדם מהסכין שלי על הבגדים שלו. הם מרימים אותו וגוררים אותו לכיוון היציאה. "תגיד לדי. ג'י שאפשר לחזור למוזיקת רקע." אני פוקד והולך לחדר השירותים.
לאחר שהתנקיתי כמה שניתן אני יוצא החוצה וניכנס לרכב. אליסה שם ממתינה לי עם מייקל.
"סע," אני אומר לנהג איך שאני נכנס.
"אם הייתי יודע שאתה במצב רוח קטלני הייתי דוחה את הפגישה." הוא מעיר. הוא יודע שאני לא ארצח אותו אז הוא מרשה לעצמו להעביר ביקורות על המעשים שלי.
"תמצא דילר אחר."
"זה לא כזה פשוט, אנשים לא הולכים ברחוב וצועקים שהם רוצים להיות סוחרי סמים ולהסתכן בכלא."
"לא בעיה שלי." אני עונה לו.
"רציחת אותו נכון?" שואלת אותי אליסה.
"דיברנו." אני עונה לה.
"לוגן הוא רק העליב אותי! אני לא מאמינה שהתפרצת עליו ככה. מה עשית לו?"
"הוא העליב אותי. את לא קשורה לזה. בואי לפה." אני מבקש, חייב להרגיש אותה.
"לא רוצה." היא אומרת ונשארת במקומה. היא נראת נסערת. "הוא מת נכון."
"לא. כשהוא יצא מהמועדון הוא עדיין היה חי." אני אומר וזאת האמת, הוא עוד היה חי. אני לא יודע למשך עוד כמה זמן הוא יישאר חיי כי נתתי פקודה לרצוח אותו.
"אוקיי." היא אומרת.
"אוקיי," אני חוזר אחריה ומושך אותה אליי.
"אתה מלכלוך בדם."
"אז מה, נתקלח בבית... יחד." אני לוחש לה את המילה האחרונה. היא נותנת לי מרפקיה כשהיא מסתכלת על מייקל.
"סתום." היא מבקשת.
"תשתיקי אותי בנשיקה." אני אומר לה ותופס אותה בעורף ומצמיד את השפתיים המתוקות שלה לשלי. אלוהים זה כמו אוויר, הלשון שלה רכה והטעם שלה ממכר וזה מטריף אותי. אני משתלט על הנשיקה כמעט בולע אותה. אני רכושני אליה ברמות שזה מסוכן. אני מוכן לעשות הרבה יותר מלרצוח בשבילה, היא הקללה יפה שלי.