האקרית - נסיכות המאפיה 1

פרק 30

לוגן
אנחנו נכנסים ללימוזינה שממתינה לנו בחוץ. החיילים שלי נכנסים לרכבים ונוסעים אחרינו.
"איזה כיף יהיה לנו." אומר ליאו לאליסה. "נרקוד כל הערב." הוא אומר לה, היא מסתכלת עליי בחיוך מבויש ואז עליו. הבחורה הזאת תהרוג אותי.
"אני לא יודעת לרקוד."
"אני אלמד אותך. חוץ מזה אחרי כמה שוטים את לא רק תרקדי את תקפצי תוך כדי."
"אף פעם לא שתית אלכוהול."
"את חייבת זאת הרגשה מטורפת."
"אתם לא הולכים להשתכר היום. ליאו אני מציע לך לא לבדוק את הסבלנות שלי, אם אתה רוצה לשמור על הפנים היפות שלך." הוא לא עונה לי אלא מביט באליסה מבקש ממנה להתערב.
"לוגן אני רוצה ליהנות."
"תזכרי מה הבטחת לי בחדר, ואת יכולה ליהנות כמה שאת רוצה." אני אומר, היא מתרוממת ומתכופפת כדי לא לקבל מכה בראש ומתיישבת על בירכיי. "מה את עושה?"
"יושבת."
"למה עליי?"
"אתה לא אוהב את זה?"
"תחמנית."
"אני רוצה לשתות קצת, בבקשה." היא מרימה את ידיה העדינות ומשחקת בשיער שלי. אני יודע מה היא עושה ובכל זאת לא מוצא את הכוח לסרב לה.
"בסדר, רק כמה שוטים."  אני אומר לה.
"תודה, תודה! אין עלייך בעולם." היא אומרת ומנשקת את שפתיי. אלוהים היא תהיה המוות שלי. אני לא מתאפק ומעמיק את הנשיקה.
אנחנו מגיעים לאחד מהמועדונים שלי. ונכנסים דרך הכניסה האחורית. החיילים שלי מתפרסים סביבנו. רעש המוזיקה מתחיל להתגבר ככל שאנחנו מתקרבים לדלת של המועדון. מנהל המקום ממתין לנו לידה.
"לוגן, חיכינו לך, המועדון מאובטח."
"מעולה." אני לוחץ את ידיו והוא פותח את הדלת. המוזיקה הרועשת ושלל אורות מהבהבים מסנוורים אותי. אליסה מתלהבת לצד ליאו. מייקל מדבר עם אחד החיילים ומתקרב אליי.
"מה קרה?" אני שואל אותו.
"תומס ומייק כאן עם חבר שלהם וכמה בנות." הוא מעדכן אותי. הם נהלים בכירים בארגון שלי. המועדון מלא אנשים החיילים צועדים לידי מרחקים את המבלים, הרחבה וגם על הבר מלאים במבלים. זה אחד מהמעודנים הכי טובים שלי. אנחנו הולכים לאזור הVIP זה חצי קומה, שצריך לעלות שתי מדרגות ולעבוד את השומר כדי להיכנס. זה אזור רק לאנשים מוזמנים. יש שם בר קטן ללא תשלום. שולחן סנוקר וספות לכל האורך. אנחנו נכנסים ואחד החיילים שלי נשאר ליד המאבטח. אני מתקרב לאליסה המרוגשת.
"את אוהבת?"
"כן, זה כל כך יפה," היא צועקת כדי להתגבר על המוזיקה הרועשת.
"את לא יוצאת מהאזור הזה."
"אוקיי. תירגע כבר." היא אומרת ומניחה את ידי על החזה שלי, אני מצמיד אותה אליי ומוריד את ידיי לישבנה, מסמן אותה. אף אחד לא התקרב אליה עכשיו, אם הוא אוהב את החיים שלו. "בוא נלך לשתות." היא מבקשת, ואני מניח את ידי על גבה התחתון ולוקח אותה לבר.
"תביאי לי ג'יסר, וכוס וויסקי עם קרח." אני מבקש.
"תודה על היציאה, הייתי צריכה את זה." היא אומרת, אני מהנהן לה. הברמנית מגישה את המשקאות. אליסה מרימה את הכוס.
"תשתי את זה בשלוק אחד." אני אומר, היא לוגמת מהכוס.
"איכס," היא מצטמררת. אני מחייך.
"את צריכה לשתות את זה בשלוק, לא כמו נס קפה."
"זה מגעיל." היא אומרת.
"אוקיי אזמין לך קוקטייל." אני אומר לה ומבקש מהברמנית שתכין קוקטיל מתוק. ליאו מצטרף אלינו.
"אם את צריכה אותי, אני יושב עם החברים שלי." אני מצביע על הספות, לוקח את הכוס שלי ומתרחק מהבר, לא לפני שאני מזהיר את ליאו שלא יעשה שטויות.
אני מביט על המועדון וראה את מאט. אני מתקרב לכניסה, ולוחץ את ידו.
"בוא תכנס."
"לא תודה, אני מעדיף להיות על הרחבה ולתפוס את הזיון שלי להערב. כמו שאתה תפסת לך פרח יפה." הוא אומר לי, ומביט אל הבר, הוא מתכוון לאליסה, היא בהחלט פרח יפה. אני לוחץ שוב את ידו, והולך לכיוון הספות.
"לוגן, מה שלומך?" שואל אותי מייק
"מעולה." אני לוחץ ידיים לכל הסובבים ומתיישב.
"הבאת איתך חטיף." אומר מייק.
"נכון."
"מישהי קבועה?"
"כן, נמאס לי לזיין מזדמנות עם קונדום. אני רוצה להרגיש את החום של הכוס."
"אין כמו חום של כוס צר סביב הזיין." הוא עונה.
"או גרון עמוק." אומר תומס וכל הגברים בשולחן צוחקים.
"אני מחזיק שתיים כאלו."
"אני כנראה משלם לך ממש טוב, אם יש לך כסף להחזיק שתי נשים בקביל." אני אומר וכולם צוחקים. "לי מספיק כאב ראש אחד בכל פעם."
"לחיים." צועק מייק, כולם כאן בראש טוב. אני מרים איתם לחיים. אני רואה שעוד שלושה חברים שלי נכנסים לקומה.
"לחיי השליטה של לוגן על כל העיר."
"לחיים," אני אומר ומהנהן להם, אין להם מושג כמה זה קרוב מאי פעם. אני רואה שאליסה עברה לשחק בשולחן סנוקר עם ליאו. מייקל לידם. אני קם והולך לשולחן.
"בוא נשחק זוגות." אני אומר. "אני עם אליסה."
"קדימה." אומר מייקל וניגש לקחת מקל מהסטנד על הקיר.
"לא כדאי לך. אני גרועה." היא אומרת.
"מזל שאני אלוף."
"תלמד אותי?" היא מבקשת.
"אחת מהמוחות הכי חריפים בעולם מבקשת ממני שאלמד אותה. ואני חשבתי שכבר שמעתי הכל." אני אומר והיא מגלגלת עיניים ודוחפת לי את המקל שלה לידיים. מייקל מסדר את המשולש ובתוכו הכדורים על השולחן. אנחנו מטילים מטבע ואני מנצח.
"אנחנו מתחילים," אני אומר וניגש לשולחן. אני יכול לפרק את השולחן הזה בעשר מכות, אבל בא לי להיצמד לגוף המשגע של אליסה כמו נער מתבגר. אני מכניס שלושה כדורים לקול ההתלהבות של אליסה. "בואי עכשיו תורך."
"לא כדאי אני רק יהרוס."
"את לא יכולה להרוס כלום."
"אבל אני לא יודעת להחזיק את המקל." אלוהים היא כזאת תמימה. אני בראש טוב וחרמן רצח, שילוב מסוכן.
"אני אלמד אותך איך להחזיק את המקל." היא מתכופפת ואני מתכופף מעליה, נצמד אליה מאחור כמו עור שני. אני מניח את ידי על ידה ומראה לך איך מכוונים.
"האיבר של מפריע לי להתרכז." היא לוחשת לי.
"אין לי שליטה עליו, את אשמה." אני לוחש לה והיא מצחקקת.
"נו אתם מתכוונים להזדיין כאן על השולחן או לשחק." אומר ליאו.
"עוד שנייה אני מזיין אותך מכות." אני עונה לו.
"תעזוב אותו," אומרת אליסה. אני חוזר להתרכז ומראה לה איך מכוונים, היא נותנת מכה והכדור ניכנס. אני מתרומם ממנה והיא מקפצת בשמחה ומחבקת אותי. שפתיי מוצאות את שפתיה במהירות ואנחנו מתנשקים. היא לא מעמיקה את הנשיקה ומתרחקת ממני נבוכה מעט. "מה עכשיו?"
"עכשיו הכדור הכחול לכאן." אני אומר לה והיא מנסה לבד ולא מצליחה. "לא נורא, תור הבא." אני אומר לה, אבל הוא לא מגיע כשמייקל מסיים את השולחן.
"ואוו אתם טובים."
"כן, בעקרון וכמעט תמיד מי שיוצא ראשון מנצח." אומר לה מייקל. "טוב חברים זה הסימן שלי, ביי." הוא אומר והולך לבר כששתי דוגמניות נכנסות.
"הוא לא מאורס?"
"אז מה?"
"הוא לא נאמן לה?"
"הם לא יחד זה נשואי שידוך. אחרי החתונה הוא יהיה נאמן לה אחרת היא תוריד לו את הזיין." אני אומר.
"ליאו לימד אותי לשתות ג'ייסרים!" היא אומרת בהתלהבות ואני מסתכל עליו עם רצח בעיניים.
"אליסה אמרנו שלא נספר לו."
"אופסי." היא עונה. "בוא לבר אני אראה לך."
"כמה שתיתי?"
"לא הרבה." היא אומרת ומושכת אותי לבר. אנחנו מזמנים שתי ג'ייסרים ושותים. היא באמת למדה לשתות. "גם למדתי לרקוד! רוצה לראות?" היא אפילו לא ממתינה לתשובה וגוררת את ליאו לרחבה הקטנה, שעוד כמה בנות רוקדות עליה. היא זזה מנענעת את התחת והזין שלי שוב מתחיל להיעמד, אלוהים יהיה לי ממנה בסוף כאב ביצים. אני מחפש את מייקל הוא שותה עם שתיי הדוגמנות שנכנסו קודם, הסתדר לו להערב. אני חוזר לחברים שלי ונשגיח על אליסה מרחוק, גם ככה אף אחד כאן לא יעז להסתכל עליה אחריה שראו שהיא איתי.
לפתע נשמעות יריות. פאק. המקום מתמלא צרחות. אני שולף את האקדח שלי ומחפש את ליאו ואליסה, הם היו על הרחבה.
"מייקל." אני צועק. אני מסמן לו לכיוון הכניסה למתחם. אני מתכופף והולך לכיוון הרחבה. אני רואה שגם מייק ובוריס שלפו אקדחים. יריות נשמעות בכל מקום. ידעתי שבריאן יגיב, בגלל זה אני מוכן. אני מחפש את אליסה ואחי ומוצא אותם מאחורי הספות ונרגע.
"ליאו תשמור עליה ואל תזוז מכאן."
"תשמור על עצמך." הוא אומר לי.
"כמו תמיד." אני עונה לו, אליסה מקופלת מאחוריו. "היי, תסתכלי עליי." אני מבקש, היא מרימה את עיניה היפות אליי, "עוד כמה דקות אנחנו נהיה בבית בסדר?"
"בסדר." היא עונה לי. אני הולך לכיוון הבר שהוא מול הכניסה מנסה לראות מאיפה היריות. אני נצמד לבר, ורואה את מקור הירי ליד הבר הגדול ברחבה בחוץ. הם יורים לכאן אני מכוון לשם ויורה כמה פעמים. אני מתחיל לתפעל את האירוע, אני קם ומתחיל לרוץ לאחד השולחנות, כשהירי מתחדש, אני הופך את השולחן ומתחבא מאחוריו. אני מזהה חמישה גברים. מייקל מתרומם ורץ אליי, מסתתר גם הוא מאחורי השולחן.
"תתקרש לחיילים שלנו. שיבואו מהכניסה הראשית." הוא מחייג.
"כנסו מקדימה ואנחנו נסגור עליהם מבפנים, ותנסו להשאיר אחד או שניים בחיים, אני רוצה לתחקר אותו בעינויים."
"מעולה." אני זורק לו מהצד.
"אוקיי," הוא אומר ממתין כמה שניות, "לוגן הם בחוץ, תן את הסימן והם נכנסים."
"עכשיו." אני אומר לו. אני ממתין כמה שניות שאני שומע יריות אני מתרומם מכיוון את האקדח קדימה ומתקדם לחילופי אש. אני נזהר לא להרוג אף אחד משלנו, מייקל לצידי, אני מכוון ומוריד שני חיילים של בריאן, ורואה את האנשים שלי משתלטים על הבוגדים. אני מתקרב אליהם.
"תקשרו אותם, ותביאו אותם למחסן." אני פוקד. אני כבר אגרום להם לזמר. "מייקל חוזרים הביתה, תעדכן את החיילים." אני אומר לו והולך למתחם לקחת את ליאו ואליסה. "בואו השטח נקי."
אליסה מתרוממת ומחבקת אותי, "דאגתי לך."
"הכל בסדר. בוא הביתה." אני אומר ותופח לאחי על הכתף.
אני יוצא החוצה ונכנס ללימונה עם אליסה. "מייקל תיסע אחרינו עם ליאו." אני אומר וסוגר את הדלת. חייב להרגיש את החום של אליסה ולא רוצה להתאפק עד שנגיע הבית.
"למה הם לא נוסעים איתנו?"
"כי אני לא רוצה קהל."
"קהל?"
"כן, אני חייב להיות בתוכך עכשיו, אם לא אני משתגע. חייב להרגיש אותך." היא עולה עליי ומפסקת רגליים.
"כל כך דאגתי לך." היא מנשקת אותי. אלוהים השפתיים שלה זה הדבר הכי ממכר יותר מכל סם. היא הסם הפרטי שלי.
"אם הייתי מת, היית יכולה להשתחרר ממני."
"מי אמר שאני רוצה להשתחרר?" היא עונה לי. פקינג שיט, אני טורף לה את השפתיים, פותח את המכנסיים שלי ושלוף את הזין שלי. אני שולח את ידי לאיברה ומלטף אותה, היא כולה רטובה, נוטפת על האצבעות שלי.
"תתרוממי קצת, ותשבי לי על הזין." אני מבקש ממנה בקול צרוד מתשוקה שהרגשתי מהרגע שראיתי אותה עם השמלה הזאת. היא מתיישבת עליי מכניסה אותי לתוכה וזאת הרגשה כל כך טובה.
"אלוהים הזין שלך כל כך גדול." היא גונחת. פאק אם היא לא תפסיק לדבר אני גומר עוד שנייה." אבל היא כל כך שיכורה שאני מת לשמוע אותה, אומרת דברים שהיא בחיים לא תגיד במצב אחר.
"תרכבי עליו." אני אומר לה. היא תחילה לנוע.
"יכול להיות שזין שלך גדל מהפעם האחרונה?" היא יורדת עליי ועולה בקצב שמטריף אותי אבל אני מאפשר לה להתרגל אליי.
"לא, הוא אותו גודל, זה פשוט התנוחה הזאת."
"אני מזיינת אותך." היא אומרת בחיוך. היא עולה שוב והפעם אני מחזיק באגן שלה וננעץ בתוכה. היא גונחת בקול אני אראה לה בדיוק מי מזיין את מי. אני מתחיל לנוע איתה יחד, חייב להגביר את הקצב כדי לגמור. היא נותנת לי קונטרה לחדירות שלי, היא כל כך פקינג סקסית. "אני קרובה..."
"את רוצה להרגיש את הפיצוץ הזה שוב?" ככה היא תיארה לי את זה בפעם האחרונה.
"כן, אוי אלוהים כן." היא אומרת ואני מוריד את היד שלי לאיברה ומתחיל ללטף אותה, היא מתחילה לנוע עליי יותר מהר עד שאני מרגיש את הכיווצים שלה על זין שלי, והיא גומרת כל כך חזק שאני מרגיש שהכוס שלה מושך אותי פנימה. אני גומר מיד אחריה. שנינו מתנשפים ואני שם לב שהמכונית נעצרה. אני מסדר לה את התחתונים, וסוגר את המכנסיים.
"הגענו ארנבונת." אני אומר, היא מסתכלת עליי בחיוך חולמני. אני יוצא ולוקח את ידיה. אנחנו נכנסים לאחוזה ואני מכוון אותה לחדר שלי.
"איכס, לוגן הזרע שלך מלכלך לי את הירכיים, אני חייבת להתקלח."
"בואי תתקלחי אצלי."
"אבל אין לי בגדים."
"יותר טוב." אני עונה. ומושך אותה לחדר שלי, אנחנו נכנסים לאמבטיה ואני רואה שהיא מעט מסוחררת. זה השלב הלא טוב של הסטלה. יש לה בטח סחרחורות ובא לה להקיא. אני עוזר לה להפשיט. היא עוצרת אותי.
"אני יכולה בפרטיות?"
"אבל יש לך סחרחורת."
"אם אצטרך אותך, אני אקרא לך." היא אומרת ואני נותן לה את הפרטיות שלה. אני שומע את הים זורמים ממתין עד שהיא תצא.
הדלת נפתחת והיא עטופה במגבת. העיניים שלה אדומות, היא בכתה.
"מה קרה?"
"אני לא רוצה לדבר על זה." היא אומרת. "הראש שלי מתפוצץ, אני רוצה לישון." אני מכניס אותה למיטה, עטופה במגבת.
"למה בכית?"
"נזכרתי ביום הכי נורא בחיים שלי." היא אומרת ודמעות חדשות בעיניה. פאק מסכנה היא נכנסה לסרט רע, זה גרוע. מצד שני אין לי הרבה מה לעשות עם זה אז אולי אני אנצל את זה לטובתי כדי שתספר לי דברים.
"תספרי לי על היום הזה."
"זה היה אחרי שההורים שלי נהרגו בתאונה. הגעתי לבית יתומים, אחרי שיקלו לי את הבית והכסף של ההורים שלי. הכל היה בסדר, עד שהעיניים הקטלניות שלו צדו אותי. בהתחלה הוא ניסה ביפה להתחיל איתי, ושאני לא הסכמתי זה הפך להצקות ואז ערב אחד, איחרתי למקלחות, כי שכחתי את עצמי בחוג ציור. התקלחתי לבד..." היא ממש בוכה ובא לי לרצוח אותו.
"הוא לא יכול לפגוע בך ארנבונת שלי, אני שומר עליך, אני מבטיח. לך."
"הוא נכנס למקלחות ניסיתי להסתיר את איבריי, ניסיתי לצעוק אבל הוא חסם לי את הפה, והשכיב אותי על הריצה ואנס אותי. זה היה סיוט, כאב לי נורא ורק התפללתי שיסיים עם זה כבר ויניח לי. וזה מה שהיה, הוא גמר, זרק את הקונדום לפח ויצא מהמקלחות. הוא אנס אותי עוד כמה פעמים עד שסיפרתי למורה."
"באמת? כל הכבוד על האומץ."
"האמת הם טיפלו בזה. בעונש קשה מאוד."
"מה הם עשו?"
"הם הצליפו בו עשר פעמים." והוא קיבל ריתוק לחדר איזה שבוע. חשבתי שזהו, איזה כיף לי אבל לצערי זה לא נפסק. עכשיו הוא חיפש נקמה."
"הוא חתך אותך בגב."
"כן, הוא תפס אותי עם שניים מהחברים שלו. הם החזיקו לי את הידיים והוא חתך לי את הגב חמש פעמים ונתן לי לספור את זה ואז הוא אנס אותי לידם שהם מסתכלים עלינו."
"הם נגעו בך?"
"לא, הוא לא הסכים להם. הוא החליט שאני רק שלו. הוא אמר להם שהם יכלו לזיין אותי רק שהוא לא ירצה בי יותר. אז הבנתי שאני חייבת לברוח."
"תתני לי את השמות שלהם אני מבטיח לך שהם ישלמו, כולם."
"לא."
"למה?"
"ככה, אני לא יכולה בבקשה על תכריח אותי. אני לא מסוגלת." היא מתחילה לבכות שוב. אני מחליט להניח לה עכשיו. אני אבקש מדין לבדוק את כל בתי היתומים באזור, אני אמצא אותם לבד.
"בסדר, אל תספרי לי עכשיו. רק שתהיה מוכנה." אני אומר לה ומלטף את ראשה עד שהיא נרדמת בין זרועותיי.