האקרית - נסיכות המאפיה 1

פרק 22

לוגן
אליסה כזאת בלתי נסבלת, וככול שהיא יותר מעצבנת ככה אני רוצה אותה יותר. ידעתי שהיא לא ניסתה לברוח, לפחות עכשיו לא. היא לא הייתה עוזבת בלי התיק שלה, אבל אני גם לא סומך עליה. אני נגש לחדר המחשבים ומפעיל את המצלמות, אני מסתכל עליה רצה. היא לא הטיפוס שרץ אני יכול לראות לפי הנשימות שלה, היא בטח רוצה לבדוק את השטח והשומרים איפה הם עומדים, בהצלחה לה עם זה. גם ככה אני מתכוון לשחרר אותה בעוד שבוע או שבועיים, ברגע שהיא תחזיר לי את הכסף שגנבו לי. אני אוציא לפועל את הנקמה הסופית שלי והיא משוחררת. אני עדיין לא יודע איך אני אגרום לה לעשות את זה. היא רק צריכה לשתול את הקוד שלה במטוס ודון ייקח את זה משם, השאלה איך אני עובד עליה לעשות את זה.
אני רואה אותה גמורה אחרי סיבוב אחד הולכת לדלת של האחוזה. יוצא מחדר המחשבים והולך למבואה.
"חזרת מהר?"
"האחוזה ענקית!" היא אומרת בהתנשפות.
"את לא בכושר."
"אני כן!"
"מחר אני אצטרף אלייך לריצה."
"לא תודה."
"זאת לא הייתה בקשה." אני אומר לה ועולה במדרגות.

אני נכנס להתקלח ויורד לארוחת ערב, ליאו וקלואי כבר ממתינים בשולחן.
"ערב טוב," אני אומר ומתיישב בראש השולחן. מייקל נכנס גם הוא ומתיישב בשולחן.
"הבת זוג שלך מצטרפת אלינו?" שואלת קלואי ומסתכלת אליי.
"מי?" שואל מייקל.
"הבת זוג של לוגן." עונה לו קלואי.
"לא ידעתי שאת יוצא עם מישהי." אומר מייקל.
"טוני," אני קורא לו. הוא נגש אליי.
"לך תקרא לאליסה, שתצטרף אלינו לארוחת ערב." אני אומר לו. הגברים מסתכלים עליי בשוק ורק קלואי שמחה.
"מה קשור?" שואל מייקל, האמת שאין לי מושג. יש לי חשק לא מוסבר לראות אותה.
"היא הבת זוג שלו." עונה לו קלואי. מייקל לא עונה לה ובדיוק אליסה נכנסת לחדר האוכל.
"למה אני פה?"
"מה זאת אומרת ארנבונת, בואי תאכלי איתנו." אני יודע שהיא לא תעז לעשות בעיות, רק היום אישרתי לה לרוץ בחוץ היא לא תסכן את זה.
"היי, לא יצא לנו להכיר רשמית, אני קלואי, הבת זוג של ליאו," אומרת קלואי.
"כן ארנבונת, פעם קודמת היא תפסה אותנו באמצע המשחק שלנו." אני מוסיף בהתגרות.
"נעים מאוד," אליסה עונה לה ומתיישבת לצידי. טוני מתחיל להגיש לנו את האוכל. 
"איזה חמוד זה שהוא קורא לך ארנבונת. מה הכינוי שלו?"
"בבון." עונה אליסה. קלואי צוחקת.
"אולי נצא היום בערב כולנו?" מציעה קלואי.
"היום לא, אליסה רוצה אותי רק לעצמה." אני מתגרה בה שוב. היא מסתכלת עליי מתה לענות לי אני רואה את זה בעיניים שלה.
"כן, הוא צודק אני מאוד רכושנית כלפיו." היא אומרת קולה נוטף ציניות.
"אז אולי אני אעשה לך לק." קלואי אומרת לאליסה.
"לא תודה." עונה אליסה
"למה? זה יהיה כיף." מתעקשת קלואי. "אני גם אסדר לך גבות, אני ממש טובה בזה. תשאלי את ליאו."
"היא מדהימה." הוא אומר.
"לא, לוגן אוהב אותי טבעית, נכון בבון שלי." היא אומרת לי.
"כן, אני אוהב אותה טבעית ו... שעירה." מייקל שבדיוק לקח שלוק מהכוס שלו, מתיז הכל החוצה ומשתעל. אליסה בועטת בי מתחת לשולחן אבל מפספסת.
"לא סתם אני קוראת לו בבון, יש לו קטע לא מוסבר עם שערות." היא אומרת.
"ארנבונת את לא רוצה לספר את כל הסודות שלנו." אני אומר לה ושומר על קור רוח.
"טוב, אני סיימתי לאוכל. לוגן אתה צריך אותי?" אומר מייקל.
"לא."
"נתראה מחר. ערב לכולם." עונה מייקל והולך.
"גם אני סיימתי, ערב טוב לכם." אומרת אליסה ומתרוממת מהשולחן.
"תחכי לי במיטה." אני אומר לה.
"היום אני ישנה בחדר האורחים." היא עונה לי.
"היא מותשת מאתמול." אני אומר בקול רם כשהיא יוצאת כדי לוודא שהיא תשמע. ליאו וקלואי פורשים לחדר ואני נשאר לבד, אני לוגם את היין שנשאר בכוס שלי ועולה לחדר. אני מצחצח שיניים ונכנס למיטה, הייתי שמח ללכת לחדר של אליסה אבל כמה שאני מת לזיין אותה, אני לא צריך את הסיבוך הזה בחיים שלי. היא כאן כדי שאני אנצל את הכישורים שלה לנקמה שלי ואז היא עפה, אין לי עניין אחר בה. היא דון מתקרבים, מצחקקים ביניהם עם החידות הדפוקות שרק הם מבינים, זה מעלה לי את הסעיף. מת שתעוף כבר מהחיים שלי. עכשיו שאני חושב על זה לא זיינתי אף אחת מהיום שאליסה הגיע לכאן, זה לא מתאים לי בכלל. הנשיקה שלי ושל אליסה עולה במחשבות שלי, היא כל כך מתוקה, וכל כך רכה לעזאזל מת לשמוע אותה גונחת את השם שלי. דפיקה בדלת. אליסה? מה הסיכוי. פאק אני מתלהב כמו ילד קטן, איזו הזיה.
"כן?" אני קורה מהמיטה הדלת נפתחת וקלואי נכנסת.
"איפה ליאו? משהו קרה לו?" אני נלחץ
"לא... הוא ישן." היא עונה.
"אז מה את עושה כאן?"
"הבנתי שאתה לבד, אז חשבתי אולי תרצה חברה..." היא אומרת ומתקדמת למיטה שלי. מה נראה לה? היא מטומטמת?
"את יוצאת עם אחי."
"כן, בקשר לזה. אני כבר לא בטוחה, אני אוהבת גברים חזקים כמוך." היא אומרת ופותחת את החלוק שלה, הוא נופל לרגליה. יש לה גוף אלוהי, לאח שלי יש טעם טוב אין לי מה להגיד, רגלים שלא נגמרות, היא רואה שאני מסתכל עליה, היא מסתובבת מראה לי את הישבן האפרסקי שלה, היא לובשת תחתון חוטיני, היא לוהטת. היא מסתובבת שוב. החזיה שלה קטנה עליה והחזה מתפוצץ החוצה קורה לי שאני אכניס את הזין שלי בין השדיים האלו, אבל אין סיכוי. כמה שאני חרמן בטירוף. לא אגע בה.
"אני לא מעוניין לכי לאחי."
"לא," היא אומרת ומתקרב אליי. היא מניחה את ידיה על החזה שלי, ואני תופס לה את הידיים.
"לא אגע בך."
"למה? אני רוצה אותך. אני צריכה גבר חזק, אחד שמחליט, לא כזה שצריך לבקש אישורים לכל פעולה."
"ליאו בדיוק כזה. הוא מנהל מלא עסקים."
"ובכל זאת אין לו שליטה על הכסף, לך יש." היא אומרת, ואם כל מילה היא מוציאה מהפה, העצבים שלי עולים.
"אז כסף זה העניין? את רוצה לפתוח את העסק שלך."
"כן אבל לא רק. גם אני רוצה לשחק איתך משחק תפקידים." היא אומרת ומשחררת את ידיה מהאחיזה שלי ועולה על המיטה שלי. "אני אהיה החטופה שלך. תקשור אותי." היא מרימה את ידיה למעלה ומקמרת את גבה בהזמנה.
"תעופי לי מהחדר עכשיו, וממחר בבוקר את נפרדת מליאו. אם אני אראה את הפרצוף שלך עוד פעם אחת אני יורה בך."
"מה?" היא אומרת בבהלה.
"מה ששמעת עופי מפה," אני תופס את ידיה. פתאום ליאו נכנס לחדר. אני משחרר את ידיה.
"ליאו, אח שלך משוגע הוא איים עליי עכשיו שאם לא אשכב איתו הוא ירה בי." היא אומרת ורצה עליו.
"ליאו היא כלבה מניפולטיבית." אני נוחר בבוז.
"קלואי, לכי קחי את הדברים שלך ותעופי לי מהבית." אומר לה ליאו.
"מה? למה? מה אני אשמה?" היא בוכה ונצמדת אליו יותר.
"שמעתי את כל השיחה שלכם." אומר לה ליאו.
"לא... לא..." היא ממלמלת מבינה שנתפסה על חם. היא יוצאת מהחדר בריצה.
"אני מצטער," אני אומר לו.
"לך תזדיין," הוא אומר לי בעצבים.
"מה אני אשם? אמרת ששמעת את הכל."
"מה אתה אשם? זה הכל בגללך, אתה דחפת אותה לזה."
"איך בדיוק עשיתי את זה?"
"הכסף שלך זה גם הכסף שלי! אני לא צריך ממך אישור להשתמש בו."
"אני האח הבכור ואני קובע."
"הנה זה בדיוק זה! מי תרצה לצאת עם גבר שיש לי בייבי סיטאר? ככה אתה דוחף אותן להתחיל איתך, לזרוק את עצמן עליך."
"ליאו זה לא קשור בכלל. היא רודפת בצע. לא אתה מעניין אותה וגם לא אני, הכסף מעניין אותה. תגיד תודה שהפרצוף האמיתי שלה יתגלה."
"אני אהבתי אותה."
"אבל היא לא אוהבת אותך, היא אוהבת כסף."
"לך תזדיין!" הוא אומר לי ויוצא בעצבים מהחדר.
"פאק!" אני צועק ומעיף את כל הדברים מהשידה שלי, זה לא קרה עכשיו. אני אוהב את אחי הקטן ולא בא לי לריב איתו בגלל איזו כלבה מניפולטיבית.