סיוט יפהפה

פרק 3 - החבר המושלם

פרק 3

השיעור עבר די רגיל,מירי למדה את תצורת השם, אני כבר ידעתי את זה משנה שעברה. אבל בכל זאת כתבתי הכל ולא פספסתי אף מילה שלה-חננה למופת!
מידי פעם יצרתי קשר עין עם אן שחייכה אליי כל פעם וכמעט צחקה.
גם היא כמוני הייתה מאוד מרוכזת בשיעור ולא שיחררה את הפילוט שלה מבין אצבעותיה.

"אוקיי, אנחנו סימנו להיום אני רק רוצה לתת שיעורים ולהודיע משהו" אמרה מירי ופתאום הדלת נפתחה.
אני בינתיים ניצלתי את ההפסקה הקטנה, כדי למרקר דברים שנראו לי חשובים ולהדגיש כותרות, מה שלא היה לי זמן לעשות שמירי הכתיבה לנו סיכומים במהירות שיא.
סיימתי את הסידורים הקטנים שלי בקלסר והרמתי את הראש וראיתי איך פתאום כל המבטים מופנים אל עבר הדלת.לא הצלחתי לראות מי עומד בפתח, ומי מגיע לשיעור ברבע השעה האחרונה שנשארה

"בוא חמוד,בוא תכנס" מירי קראה לעבר הדלת בקול נעים ומרגיע. חמוד?!מה עובר עלייך, הוא איחר לשיעור שלך. אצלי בבית הספר היו מעיפים אותו מכל המדרגות.

פתאום אני רואה מתקרב לעברי לא אחר מאשר דניאל.
בין כל הילדים בכיתה הוא היה נראה ממש טוב, זה שכולם נראו נורמלי רק הדגיש עד כמה הוא נראה טוב בהרבה יותר מכל השאר.
השרירים שלו בלטו מתחת לגופיה הפתוחה שלו, שבכלל לא התאימה לבית ספר, והבלורית שלו קפצה בעוד שהלך בצעדים כבדים ועצבנים.

הוא הגיע ושם את ידיו על השולחן שלי והסתכל עליי במבט מאיים
"זה המקום שלי"אמר בטון שדי הפחיד אותי
מזל שמירי ישר התערבה
"דניאל,גאיה היא חדשה,היא תשב לידך בינתיים עד
שנמצא לה מקום.תקבל אותה יפה בבקשה"
הוא גלגל את עיניו וזרק את התיק שלו על הרצפה והתיישב בכיסא על ידי.
מירי הודיעה כמה הודעות על שינויים במערכת ןדברים כאלה,אבל אני כבר איבדתי אותה.היה יותר מידי מתוח בשולחן שלנו.
הוא התיישב על הכסא שידיו שלובות מאחורי ראשו,מתח את רגליו מתחת לשולחן ופשוט בחן אותי במבטו,כל מה שהייתי עסוקה זה לא ליצור איתו קשר עין.
והנה הצלצול הגואל נשמע,הייתי מתה לברוח משם.

עוד לא הספקתי לארוז את דברי לתיק ואן ועוד ילדה גבוה עם חיוך מתוק ושני גומות נעמדו לפני השולחן שלי.
"יאללה את באה לדשא?אני חייבת קצת שמש השיעור הזה הרג אותי" אן אמרה ביאוש
"המממ" הילדה לידה כחכחה בגרונה וחייכה אליי.
"אה כן ודרך אגב, זו לילוש" היא אמרה כבדרך אגב
"תודה אן!"
"חחח סתם,זו לילוש הילדה הכי מעצבנת שתפגשי אם זה לא מספיק לך שיש לה את החבר הכי מושלם בעולם, היא גם הכי יפה וחכמה בכיתה" היא אמרה בצחוק ונתנה לחברתה המובכת נשיקה בלחי.
"אל תקשיבי לאן,היא סתם מגזימה." היא אמרה ונתנה מרפק לאן שהיתה מרוצה מעצמה" אני ליה,אבל תקראי לי לילוש" היא אמרה בחום והושיטה את ידיה לחבק אותי.
אני חושבת שאן צדקה,לילוש הזו, זו הילדה שכולם מקנאים בה.היא פשוט היתה מתוקתקת מכף רגל ועד ראש,אם זה השיער החום שלה שהיה מלא ברק וכל שערה עמדה בדיוק במקום, הסוואצר הטורקיז שלבשה שהבליט את עיניה והשתלב בול עם סמל הנייק באותו צבע שהיה מוטבע בנעליה, ואם זה הידיים שלה שהיו מרוחות בלק באופן מושלם ועל כל אצבע היתה טבעת אחרת שיותר יפה מהשניה.