"גאיה שמונה ורבע!" שמעתי את אמא צועקת מרחוק.
קמתי בבהלה מהשינה, פתחתי את מסך הטלפון וראיתי שבאמת כבר 08:16 איך זה יכול להיות? מה ישנתי עד כדי כך טוב?
אני לא מאמינה עוד רבע שעה מתחיל השיעור ואני עוד במיטה. ולא סתם שיעור, שיעור מתמטיקה. מלבד זה שאם מפספסים כמה דקות מהשיעור של אורנה, המכשפה הזו, לא מבינים כלום אחר כך, היא שמה עין כבר לחיסורים שלי בגלל כל מה שהיה, מכת השמש שחטפתי, דניאל, הראל... היא הזהירה אותי שאסור לי לאחר או לחסר יותר. היא אמרה שזה כבר מוגזם ואם זה ימשך ככה הציון שלי ייפגע.
נכנסתי ללחץ מטורף, בקושי שהספקתי לפקוח את עיניי וקיפצתי בזריזות מהמיטה, דילגתי במהירות במדרגות אני חייבת לבקש מאמא שלי טרמפ, אין סיכוי שאספיק להגיע באוטובוס. מצאתי אותה בסלון, מסדרת ליהלי את השיער, אוספת אותו לקוקו.
" לא שמעתי את השעון אמא, אני חייבת שתקפיצי אותי!" אני אומרת בתחינה.
היא מסתכלת עלי במבט עצבני, גם היא תמיד לחוצה בבקרים
"אז תכנסי לאוטו עכשיו גאיה, ליהלי ולליבי יש היום סיור למוזיאון ואני חייבת להקפיץ אותן, הן כבר באיחור, כל הכיתה מחכה להן" היא מגלגלת באצבעה את קצה שיערה הזהוב של יהלי וטופחת על כתפה, מדרבנת אותה להתקדם לכיוון הדלת.
"איך עכשיו אמא?", אני מרימה את הקול מרוב הלחץ שאני שרויה בו "הרגע קמתי אני לא לבושה"
"אז תסעי באוטובוס אני אכתוב לך פתק" היא אומרת בחוסר סבלנות והולכת אחרי יהלי לעבר הדלת.
"מה פתק, אני בת חמש?" אני מגלגלת עיניים ודופקת את ראשי בידיי, הלך עליי.
"פעם הבאה תיהיי אחראית ותקומי בזמן גאיה" היא מטיפה לי ויוצאת מהבית, סוגרת אחריה את הדלת.
"מה הצעקות על הבוקר?" דניאל נעמד בפתח הסלון ושואל בקול צרוד וסקסי, הוא גם קם רק עכשיו. שיערו עוד מבולגן ולגופו רק הפיגמה שלו.
"הצעקות הן שעוד עשר דקות מתחיל השיעור של אורנה ואני עוד כאן!" אני רוטנת
"איזה חננה אלוהים" הוא ממלמל לעצמו אבל בקול גבוה שאני אשמע
אני מזעיפה את פרצופי והוא מעלה חיוך.
"יאללה קדימה תיק-תק תתלבשי ואני אקפיץ אותנו" הוא אומר בקור רוח, בכלל לא מתרגש מיזה שגם הוא מאחר למפלצת הזאת, טוב ברור שהוא לא יתרגש- זה דניאל.
אני מתקדמת צעדים גדולים לעברו ומוחצת אותו לחיבוק "הצלת אותי!" הוא עוטף אותי בחזרה בזרעותיו ומעביר במהירות את ידו על גבי מספר פעמים. "קדימה לכי תתלבשי, אין זמן" הוא מצחקק ומשחרר אותי מהחיבוק
"כן המפקד" אני מצדיעה תוך כדי שאני עולה במדרגות
"משוחררת" הוא נכנס איתי למשחק ועולה גם הוא אחרי.
YOU ARE READING
סיוט יפהפה
Romance"היא לא מהסוג שלי. היא עדינה וטובה ותעשה הכל בשביל האחר. היא כלכך רגישה שאפילו מילה קטנה תפגע בה. ואני יורה מילים מהפה שלי בלי לשים לב בכלל מה אני אומר, אני חושב שכולם כמוני, בנו סביבם אלפי חומות כדי לא להפגע." יש לה משפחה תומכת, חברות טובות וציונים...
