סיוט יפהפה

יום הזכרון

לא ארבה במילים, הכותרת כבר אומרת הכל, כולם כבר ניסו לאמר הכל אבל עדיין אין מילים שיסבירו את הכאב של אמא שהדבר הכי יקר לה נלקח ממנה פתאום. כאב של ילד שהחיים נגדעו לו באמצע והוא לא יספיק להגשים ולחוות כלום. ובזכותם אנחנו כאן היום.
הרגשתי צורך לציין גם כאן את היום העצוב הזה ולפרסם משהו שכתבתי עוד מימי צוק איתן.
מצורף גם שיר שאני מאוד אוהבת.

****

על הילד שלעולם לא תדע

שוכבת בלילה עטופה בשמיכה מלטפת את הבטן שקצת גדלה.
בפנים שוכב לו הסמל לאהבה שלי ושלך.
אתה לא יודע אבל תיכף תדע, שאאזור אומץ ואהיה מספיק גיבורה לספר לך את הבשורה.

מלטפת את הבטן ונזכרת בך, מסתכלת על האצבע והיא נראית לי ריקה, מדמיינת אותה עטופה בטבעת, ממך.

מלטפת את הבטן ובדלת נשמעת דפיקה אני רצה לפתוח ושם אתה עומד לבדך.
בחושך השורר  ובין  האפלה אתה עומד ומפזר את האור שלך.
על גופך מדים וכומתה ועל פניך זולגת לה דמעה קטנה.
אתה אף פעם לא בוכה. אז מה עכשיו קרה?  'אני יוצא לקרב-למלחמה', סיפרת וניסית להחניק את הרעד שבקולך.
גם לי זלגה דמעה קטנה אך מיד ניגבת לי אותה ואמרת בחוזקה שאתה עוד תחזור, זה רק לתקופה קצרה.

אני רוצה להלחם למען ילדינו שיחיו פה ויביאו את דור ההמשך גם הם-אני רוצה שידעו שאבא שלהם היה לוחם.

אם רק היית יודע שכבר עכשיו בתוכי, גדל לו דור ההמשך שלך, וממעמקי הבטן הוא מרגיש ונושם שאבא שלו לוחם.
עוד נשיקה אחת עוד חיבוק אחרוו והדמעות כבר חונקות את הגרון.

שוכבת בלילה בוהה בתמונתך מלטפת את הבטן שם נמצא דור ההמשך שלי ושלך.

הדקות, השעות והימים כך עוברים, חולפים ולא נשמע ממך שום סימן חיים. אך אני לא דואגת אין בי שמץ של חרדה הבטחת שתחזור, שזה רק לתקופה קצרה.

יושבת לי בלילה מלטפת את הבטן שעוד קצת גדלה ושוב בדלת נשמעת דפיקה.
שוב עומדים שם אנשים עם מדים וכומתה
אך הפעם זה לא אתה.

מלטפת את הבטן שם שוכב החלק האחרון ממך.
החלק האחרון שיזכיר לי אותך.
מקווה שגם כשהוא יחייך אלי תתגלה לה בצד שמאל גומה מתוקה
וגם הוא ימתיק כל בוקר שלי בנשיקה.

החלק האחרון ממך שילך בגאווה
ויוכל לאמר לילדים בגן שאבא שלו לוחם היה.
החלק האחרון ממך שלעולם לא יכיר אותך
החלק האחרון ממך שעליו אתה  לעולם כבר לא תדע.

והנה זולגת לה עוד דמעה אבל הפעם אין מי שינגב לי אותה.

שוכבת בלילה מלטפת את הבטן ונזכרת בך,
האצבע זזה במעגלים על בטני התפוחה,
מסתכלת עליה ויודעת שלעולם עוד תשאר ריקה.