"תשארי לישון לידי הלילה"
"בסדר" אמרתי מהוססת. מצד אחד אני לא מבינה את הקטע הזה שהוא מבקש ממני לישון איתו, אני לא חברה שלו, הרי יש לו חברה. יותר מזה, אני בכלל לא יודעת מה אני בשבילו. הכל בינינו כל כך מורכב.
מצד שני, גם אני, אחרי שהדפוק הזה מהמסיבה ניסה לאנוס אותי הרגשתי הכי בנוח לישון לידו. איך שהוא יוצא שבמצבים הכי קשים שלנו אנחנו מרגישים הכי בטבעיות אחד ליד השניה.
לפתע הוא התרומם לישיבה, פשט את חולצת הטי שרט שלו בנונשלנטיות, חושף את בטנו המוצקה, וזורק את החולצה על הרצפה
תחושת מבוכה שטפה אותי.
"מה אתה עושה?" זה פתאום נפלט לי, הוא לא חושב לשאול אותי אם זה בסדר מבחינתי שהוא יישן ערום לידי.
הוא גיחך לעצמו, כאילו מלגלג עליי "מוריד חולצה אולי?" הוא ענה כאילו זה מובן מאליו.
"לא חשבת לשאול אותי אם זה בסדר מצידי?" הטון המלגלג שלו השפיע עליי וגם אני דיברתי אליו בזלזול
"ווי איזה כבדה, מי שישמע" הוא קם בעצבים מהמיטה והרים את החולצה שזרק על הרצפה.
"אל תדאגי רק היה לי חם, לא התפשטתי בגלל מה שאת חושבת" הוא אמר לי ביובש.
הוא חזר למיטה לבוש והסתובב כך שגבו מופנה אליי.
"לא חשבתי על זה בכלל" אמרתי בטון נגעל "התכוונתי שאפשר לשאול מנימוס, אולי זה מפריע לי?" אמרתי בהטפה
"כוסאמק! אבא שלי שוכב צמח בבית חולים נראה לך שאכפת לי מנימוס?! באמת נראה לך גאיה?!"
הוא הסתובב ככה שפניו יהיו מול שלי, מבטו כמעט שרף אותי, הוא היה רותח מעצבים.
יכול להיות שהגזמתי קצת, זה ממש לא הזמן לחנך אותו הוא במשבר.
נאנחתי. "לא התכוונתי לעצבן אותך" אמרתי בהתנצלות.
"אז הצלחת" הוא סינן לעברי ושוב הסתובב, מפנה את גבו אליי.
אני מודה שיש לי עקרונות משלי, ואני חושבת שזה טוב שאני הולכת לפי הערכים והאמת שלי. אבל, לפעמים יש מצבים כמו עכשיו למשל, שאני פשוט צריכה לשחרר ולהיות יותר ותרנית. לא הייתי צריכה להטיף לו ולגרום לו להתרגז שהוא במצב כזה.
"לילה טוב" בקושי שלחשתי. הורדתי את השמיכה מעליי וקמתי מהמיטה, לא רוצה לגרום יותר נזק ממה שכבר עשיתי.
"לאן?" הוא שאל בתקיפות
"לחדר שלי" עניתי בסבלנות הפעם.
"תשארי" הוא חצי ביקש חצי דרש.
הנהנתי, למרות שהוא היה עם הגב אליי ולא ראה אותי.
שוב נכנסתי למיטה החמה, הפעם הרגשתי בה יותר בנוח.
הריח של דניאל היה דבוק למצעים ולשמיכה. הרמתי את השמיכה עד קו אפי, מתענגת על הריח שלו, הריח שכבר למדתי להכיר ולאהוב כל כך.
YOU ARE READING
סיוט יפהפה
Romantizm"היא לא מהסוג שלי. היא עדינה וטובה ותעשה הכל בשביל האחר. היא כלכך רגישה שאפילו מילה קטנה תפגע בה. ואני יורה מילים מהפה שלי בלי לשים לב בכלל מה אני אומר, אני חושב שכולם כמוני, בנו סביבם אלפי חומות כדי לא להפגע." יש לה משפחה תומכת, חברות טובות וציונים...
