•אין חומות שאי אפשר לשבור•
בעטתי ממני בעצבנות את שמיכת הפיקה שגירדה את הבטן החשופה שלי והותירה עליי כתם אדום.
מתחתי את הגופיה מטה ועצמתי עיניים לעוד כמה שניות, מנסה להרוויח זמן במיטה.
אם כמה שאני תמיד ישנה טוב במיטה של דניאל, אני שונאת את השמיכות שלו, אני אוהבת את הפוך שלי גם בקיץ.
"איך אתה?" אני לוחשת בצרידות, נשמעת עוד קצת ישנה. מקווה שהוא לא קם עם פיצוצים בראש אחרי כמה שהוא שתה אתמול, אבל רוב הסיכויים שהוא כן.
כשאני שומעת שקט אחרי השאלה אני פוקחת עיניים ורואה שהוא בכלל לא במיטה. אוי לא.
אני שולחת יד אל שידת הלילה שלצידי וממששת אותה עד שנוגעת בפלאפון שלי. אני מושכת אותו אליי. האור החזק שקורן ממנו מסנוור אותי ואני מכווצת עיניי בחוזקה.
14:24
אני לא מאמינה שקמתי עכשיו.
אני יודעת לישון עד מאוחר, ברור. אבל יש בית ספר, ויש לי אלף שעונים מעוררים, אם לא שמעתי אותם סביר להניח שקמתי לפני הזמן... ככה חשבתי לפחות.
איפה דניאל לעזאזל.
ניגבתי את פני לאחר כל ארגוני הבוקר ושוב נזרקתי על המיטה, אם כבר לא הלכתי לבית ספר אבזבז את היום עד הסוף.
לקחתי את הטלפון פותחת את חלון הווצאפ שלי עם דניאל, מלבד שיחה אחת בה הוא שמר על ליבי ויהלי וכתב לי על מנת שאבוא להחליף אותו, החלון היה ריק משיחות.
איפה אתה?
בבית חולים. הוא החזיר תשובה לאחר שניות ספורות, עונה בישירות להודעה שלי בלי לנדב מידע נוסף.
איך אתה מרגיש?
לא משהו אני על אקמולים.
צריך משהו? אני שואלת בדאגה ומכרסמת בעצבנות את קצה הזרת שלי.
לא
אני תופסת את ראשי בין ידיי. רק אתמול בלילה, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. הוא נישק אותי, בחיים הראל לא נישק אותי ברוכשניות כמו שהוא נישק אותי אתמול. לקינוח ישנו אחד לצד השניה, קרוב עד כדי כך שהרגשתי את נשימותיו עליי. ישנתי בין המצעים שספוגים בריח שלו, מרגישה את חום הגוף שלו במיטה. פתאום עכשיו הוא שוב מתהפך. נהיה מגעיל, עונה תשובות קצרות וקורקטיות מידי.
***
הוצאתי את כל הספרים מהילקוט שלי מותירה אותו ריק.
הלכתי לחדר של דניאל, פתחתי את הארון וגל ריח מתומצת שאני כל כך אוהבת מילא את חלל אפי, נשמתי אותו אליי בהנאה.
תחבתי לתוך התיק טישרט שחורה, ג'ינס מכנס טרנינג ובוקסר לבן.
לאחר מכן באמבטיה לקחתי דוגמיות של סבון ושמפו שבאות בשקיות קטנות, אמא תמיד שומרת אותן במגירה.
מחפשת בין כל מברשות השיניים את הכחולה של דניאל וזורקת אותה בתיק.
שאני רואה שהמטען שלו לא מחובר לחשמל אני מניחה שהוא לקח אותו איתו, אבל ליתר בטחון שמה את שלי בתיק.
YOU ARE READING
סיוט יפהפה
Romance"היא לא מהסוג שלי. היא עדינה וטובה ותעשה הכל בשביל האחר. היא כלכך רגישה שאפילו מילה קטנה תפגע בה. ואני יורה מילים מהפה שלי בלי לשים לב בכלל מה אני אומר, אני חושב שכולם כמוני, בנו סביבם אלפי חומות כדי לא להפגע." יש לה משפחה תומכת, חברות טובות וציונים...
