פרק 2-

1.7K 98 5
                                    

וואו הייתן מהירות <3

"אווץ' " צרחתי כאשר כרית כוונה לגופי. "בראד" צעקתי בקול. "מה" הוא ענה מפחד מהמצופה לו. "אתה עשית את זה?" שאלתי אותו מסונוורת מהשמש שחודרת לחדרי בבת אחת. "אני חושב שכן" הוא ענה בחשש. "יש לך בדיוק חמש שניות לתת לי סיבה אחת להאמין ללמה עשית את זה ולא לפוצץ אותך בכריות" אמרתי לו במהירות. "חשבתי שאת עובדת היום" הוא אמר. "בראד" צעקתי בקול. "מה?" הוא ענה בתמימות. "פיטרו אותי מהעבודה לפני חודשיים דביל" צעקתי עליו עצבנית. אסור להעיר אותי בבוקר אלא אם יש לי איזה משהו מיוחד. "מה באמת?" הוא המשיך לשאול בתמימות. "באמא שלי" עניתי. "תברח" צעקתי נותנת לו קצת זמן לברוח לפני שאתחיל להתעלל בו ולהזכיר לו למה לא מעירים אותי בבוקר ובטח שלא ככה. הוא רץ מהר לעבר הסלון ואני אחריו. זרקתי עליו כריות בצורה די כואבת. אני לא בטוחה שזה כל כך הפריע לו אבל אני את שלי עשיתי. "עכשיו בגללך אני לא יוכל לחזור לישון" אמרתי. "אבל תכלס" הוא אמר ואני הסתכלתי עליו בשאלה. "את חייבת למצוא עבודה" הוא אמר. "תשבע שלא ידעת שפיטרו אותי" אמרתי לא מאמינה עליו. "נשבע" הוא אמר ואני הופתעתי אני גרה איתו בבית כבר שנתיים ומשהו והוא עדיין לא קלט? "אפשר לשאול למה פיטרו אותך?" הוא שאל. "אפשר כן רצוי לא" אמרתי בגיחוך. "ובכל זאת?" הוא התעניין. "בוא נגיד ששברתי להם כמה רהיטים" רמזתי. "את מתכוונת רקדת ושברת כמה רהיטים" הוא אמר. "סוג של" עניתי והוא צחק.

"איפה ג'ייד?" שאלתי. "בעבודה" הוא ענה את המובן מאליו. כל היום היא עובדת. כאילו זה סוג של עבודה. אם לעשות שיעורים פרטיים בגלישה נקרא לעבוד אז כן היא עובדת. ועושה כסף טוב. "מה איתך?" שאלתי. "אני?" הוא שאל לא מבין איך הגעתי אליו. "אני.." הוא התחיל להגיד. "אתה....(?)" אמרתי. "לקחתי יום חופש" הוא אמר לבסוף. "ממתי אתה לוקח יום חופש?" אני שואלת אותו. "טוב למען האמת יש שם איזה מישהי עלוקה שנדבקה לי לחיים ולא מבינה שאני לא בעניין" הוא אמר ואני צחקתי בקול. "מה מצחיק? את נהנת לשמוע שמציקים לידיד טוב שלך?" הוא שאל. "כן" אמרתי והמשכתי לצחוק. "ממתי אתה לא מעוניין בבנות?" שאלתי. "טוב בוא נגיד שאני לא מעוניין בבנות כמוה" הוא אמר. "מה זאת אומרת כמוה?" שאלתי לא מבינה. "בוא נגיד שהיא קצת מבוגרת מידי" הוא אמר ורצף הצחוק התחדש. "בת כמה היא?" שאלתי. "ארבעים וחמש אני חושב משהו כזה" הוא אמר. "דיי איזה מטרידה" אמרתי. "לא סתם מטרידה מהפדופיליות שבהן" הוא אמר ובהה בנקודה מסוימת בבית. "אם אתה צריך לפרוק או משהו אני תמיד כאן בשבילך" אמרתי והנחתי את ידי על כתפו כאות ניחום. קמתי מהספה פוסעת לכיוון האמבטיה כדי לצחצח שיניים מנסה להשתלט על הצחוק. "יש לך אישור לצחוק" בראד אמר כשהבחין שאני נורא משתדלת ואני המשכתי לצחוק.

כשסיימתי לצחצח שיניים נזכרתי בבחור שאתמול הופיע בפתח הדלת. הוא אמר שהכלב שלו נאבד ושאל אותי אם ראיתי אותו. אם אני בבית אז איך אני יכולה לראות את הכלב שלו? אמרתי לו בסוף שלא ראיתי שהוא ניסה להתחיל איתי אך אני טרקתי לו את הדלת שילמד איך להתחיל עם נשים ואחרי זה ינסה את מזלו.

יצאתי מחדר האמבטיה והלכתי לכיוון המטבח מכינה לעצמי את הנס של הבוקר. חתכתי לעצמי חתיכה מהעוגה שג'ייד הכינה והתיישבתי בשולחן האוכל עם הטלפון בידי. הסתכלתי בהודעות רואה מה חדש וכו'. שסיימתי להתעסק בטלפון שלי החלטתי שאני חייבת לחפש עבודה. הלכתי לחדרי מדליקה את מחשב הנייד שלי ובודקת אנשים שמחפשים עובדים חדשים. לבסוף מצאתי חברה שמתמחה בקוסמטיקה וכאלה. "בראד" קראתי לו. והעכבר יצא מהמחילה. "מה אתה אומר על קוסמטיקה?" שאלתי. "מה זה?" הוא שאל לא מבין על מה דיברתי. "בחייאת בראד כל הציפורניים איפור טיפוח כאלה.." אמרתי לו. "אה ואיפה את משתלבת בכל העניין הזה?" הוא שאל ואני הופתעתי. "מה זאת אומרת? אני אוהבת איפור וציפורניים" אמרתי. "אז לכי על זה" הוא אמר וחזר לחדרו. "אוקיי" מלמלתי לעצמי.

אחרי שדיברתי עם המנהל של החברה והוזמנתי לראיון מולו כדי שיוכל לראות מי אני ומה אני יכולה להביא לו בכל הסיפור הזה. "מחר יש לי ראיון עבודה" אמרתי. "סומך עלייך" בראד אמר. "תודה חיימ" אמרתי לו.

דפיקות נשמעו בדלת וג'ייד נכנסה רטובה ומלאה בחול. "המקלחת פנויה" הודעתי לה את מה שרצתה לשמוע. "אוקיי, תודה" היא אמרה ואני הנהנתי.

"איך היה?" שאלתי את ג'ייד לאחר שיצאה מהמקלחת. "סבבה היום היו הרבה גלים" היא אמרה ואני שמחתי בשבילה. "יפה" אמרתי. "עשית היום שיעורים פרטיים נכון?" שאלתי אותה. "כן" היא אמרה וניגשה למקפיא מוציאה שניצל מהשקית שקנינו ומחממת לעצמה. "למי עשית?" שאלתי בהתעניינות. "נערה חמודה בת שלוש עשרה" היא אמרה וחייכה מהמחשבה על הנערה. "יפה יפה" אמרתי. "ומה את עשית היום?" העבירה את נושא השיחה אלי. "חיפשתי לעצמי עבודה" אמרתי. "ומצאת?" ג'ייד שאלה בציפייה. "אני חושבת שכן" עניתי. "במה?" המשיכה לשאול. "משהו שקשור לקוסמטיקה" אמרתי. "יפה תמיד אהבת את הנושא הזה" היא אמרה ואני חייכתי אליה. סוף סוף מישהי שמבינה עניין.

"שלום" בראד אמר לג'ייד כשיצא מחדרו. "שלום" היא אמרה וחיבקה אותו. "באלכם מחר שנלך לקניון?" ג'ייד שאלה. "מתאים" עניתי. "הולך" בראד אמר.

אחרי כמה זמן דפיקה נשמעה מהדלת. אנשים אוהבים אותנו מאוד בזמן האחרון. צעדתי לעבר הדלת פותחת אותה ורואה את הבחור מאתמול. "מה יש?" שאלתי חסרת סבלנות כלפיו. פשוט עלוקה. "רק רציתי להגיד שמצאתי את הכלב שלי" הוא אמר עם חיוך על הפנים. "וזה צריך לעניין אותי כי?" אמרתי בחוצפה והוא הופתע. "כי רציתי להציג את עצמי" הוא אמר. נדפק לו הראש או מה? "תעשה את זה מהר בבקשה" אמרתי לו ועצבים התחילו לעלות למוחי. "אני דניאל" הוא אמר והושיט את ידו מצפה שהלחוץ אותה. אך זה לא קרה. "לא יפה לייבש" הוא אמר. "לא יפה להציק" החזרתי על אותו הגלגל. "נדבר" הוא אמר והסתובב ללכת. "בחלומות שלך" אמרתי לפני שטרקתי את הדלת לא נותנת לו לומר מילה. חי בסרט חבל שלא שובר קופות.

~~~~~

מטרה:
10 הצבעות
15 צפיות
תגובה אחת

ואני ממשיכה<3

GET OUT OF MY MIND Where stories live. Discover now