התגעגעתם? חזרתיי ובפרק הזה יהיה חלק קיטשי שיסומן למען אלה שרוצות להישאר תמימות לבינתיים חח סתם
~~~~
קמתי מבחינה שאני נמצאת לבד בחדר לא מוכר. החדר של ראיין. "התעוררת?" הוא שאל אותי ואני הנהנתי. "טוב תתארגני ונצא לאכול גלידה מתאים לך?" הוא שאל ואני הנהנתי לחיוב. מי לא אוהב גלידה?
"מוכנה" אמרתי לו אחרי חצי שעה של התארגנות. "תודה לאל" הוא אמר ואני צחקתי. יצאנו מדלת ביתו והמשכנו ללכת עד שהיינו קרובים לדלת בייתי. "חכה שנייה אני רק אגיד לג'ייד ובראד שאני הולכת איתך כדי שלא ידאגו" אמרתי לו והוא הנהן מחכה לי. פתחתי את דלת בייתי רואה את ג'ייד ובראד מדברים כאשר ג'ייד מבשלת. איך היא לא סיימה? "אוי שלום לך" ג'ייד אמרה ואני חייכתי. "בואי בואי לאכול" היא הזמינה אותי לאכול איתם כמו תמיד. "את האמת.." התחלתי להגיד. "רק את האמת" היא אמרה. "אני הולכת עם ראיין לאכול גלידה" אמרתי ועיניו של בראד נפקחו. "מה קרה שמעת גלידה ונדלקת?" שאלתי אותו והוא הנהן. "אני הולכת לאכול גלידה ואתה לא" אמרתי לו מוציאה לו לשון. "תשמרי את הלשון שלך לראיין" הוא אמר משתיק אותי. זה היה מביך במיוחד כשראיין עומד מטר לידי והוא צעק את זה. "שתוק" אמרתי לו. "טוב ביי" אמרתי להם וסגרתי את הדלת.
"בראד צדק" ריאן אמר לי. "במה?" שאלתי לא מבינה. "תשמרי את הלשון שלך בשבילי" הוא אמר צוחק ואני דחפתי אותו קלות. "גם אתה עכשיו?" שאלתי אותו טיפה מעוצבנת. הוא לא התייחס ונכנסנו למכונית שלו. נסענו עד שהגענו לגלידרייה שהייתה מעוצבת מושלם!
נכנסנו לגלידרייה כשאני פעורת פה ממבחר הגלידות שהיו שם. "מה באלך?" הוא שאל אותי ואני התבוננתי קצת עד שהחלטתי ללכת על הטעם האהוב עלי. "וניל עוגיות" אמרתי. "בחירה טובה" הוא אמר ואני חייכתי גאה. אחרי שקיבלנו את הגלידות התיישבנו באחד השולחנות שהתפנו והתענגנו על הגלידה. "טעים לך" הוא קבע ואני הנהנתי. יש אנשים שאומרים שכשאדם אוכל ושותק זה סימן לכך שהאוכל טעים לו וזה בדיוק מה שקרה איתי. "אפשר קצת?" ריאן ביקש ואני הנהנתי מעצם הילדותיות שלו. הושטתי לו את הגלידה שלי ובשנייה אחת היא הייתה מרוחה לו על הפרצוף ואני צחקתי בקול. "אני לא מאמין עלייך" הוא אמר לי צוחק. "אתה.. נראה כל כך מצחיק" אמרתי לו בין צחוק לצחוק "שמח שאני מצחיק אותך אבל לא כל כך נעים לי כרגע" הוא אמר והצחוק שלי גבר. אנשים הסתכלו עלינו כמו על משוגעים. "טוב חמוד בוא נחזור הביתה ותתקלח" אמרתי לו כמו אמא. "לא רוצה" הוא אמר והרים את הכתף לכיוון ראשו. "למה?" שאלתי. "אני רוצה שאת תקלחי אותי" הוא אמר ואני הסמקתי והשפלתי את ראשי מתאפסת על עצמי ומרימה אותו חזרה. "אתה מספיק גדול בשביל לקלח את עצמך" אמרתי לו. "בבקשה" הוא התחנן. "ראיין אין סיכוי" אמרתי לו. "אפילו לא שכבנו" פלטתי בפניו ורק אחרי שהבנתי מה אמרתי חיפשתי כל נקודה להסתכל עליה מלבד הפנים שלו.
"את רוצה שנשכב?" הוא שאל אחרי דקה של היסוסים מצידו. לא ידעתי מה לענות לו. מצד אחד אני נמשכת אליו נורא והוא מצחיק וחמוד אבל אני מאמינה בלעשות אהבה בגלל שאוהבים ולא בלהט הרגע. "אממ.. לא יודעת" אמרתי לו. "בואי נחזור הביתה" הוא אמר לא מתייחס לתשובתי. הלכתי אחריו כשהוא מוביל אותנו לכיוון מכוניתו. נכנסתי חוגרת את עצמי ומחכה שהוא יחגור גם.
הוא התחיל לנסוע מבלי לחגור את עצמו. "ראיין" אמרתי. "תחגור את עצמך" הערתי לו. "דקה אנחנו בבית" הוא אמר. "תיחגר עכשיו" אמרתי לו והוא נאנח ועצר בצד הכביש. הוא חגר את עצמו ורק לאחר מכן אפשרתי לו להמשיך לנסוע.
הגענו לבניין וראיין חנה את המכונית שלו. פתחתי את החגורה ויצאתי מהמכונית שלו. הלכנו לכיוון המעלית כאשר שקט שורר בין שנינו. יצאנו מהמעלית והלכתי לכיוון דירתי אך מהר מאוד הרגשתי יד מושכת אותי לכיוון האחר וזה היה ראיין. הוא משך אותי לביתו במהירות ותוך שניות ספורות מצאתי את עצמי על מיטתו. ***הוא מתקרב אלי ואנחנו מתחילים להתנשק נשיקה פראית ומלאה בתשוקה. הוא מתחיל לשלוח את ידיו אל מתחת לחולצתי ומלטף קלות את בטני. הוא לוקח את שולי חולצתי ומושך אותה ממני במהירות. "את כל כך יפה" הוא ממלמל בין נשיקה לנשיקה בעודי מורידה את חולצתו. "גם לך לא חסר" אני מצחקקת כשהוא מתנתק משפתיי ומתחיל בטראנס של נשיקות רטובות אל צווארי. מגע שפתיו מעביר בי צמרמורת. הוא מגיע לנקודה בצווארי ומתחיל למצוץ אותה קצת, משאיר שם סימן שאומר שהוא היה כאן ושאני שלו. כשאנחנו מתחילים להתנשק שוב ידו מלטפת את בטני ואז הוא מחליק את ידו אל גבי העליון ומחפש את סוגר חזייתי. כשהוא מוצא אותו הוא פותח אותו ואני מחליקה ממני את הבד המציק וזורקת אותו לפינה חשוכה בחדר. הוא מתבונן בי לרגע ואז חוזר לנשק אותי. אני מתנתקת ממנו ומתחילה לרדת אל עבר בטנו. הוא לא מתנגד. ידי מחליקה על זרועותיו המוצקות בעודי יורדת אל בטנו ומתחילה לנשק את הקוביות שלו. בכל קובייה נשיקה. במהירות הוא מחזיר אותי אליו ומתחיל לפשוט את מכנסיי כך שאני נשארת מכוסה רק למטה. אני ממהרת לפתוח את חגורתו והוא קורע ממנו את מכנסיו ביחד עם הבוקסר. התגובה הראשונית שלי היא לסובב את הראש גם אבל אני לא עושה את זה. אני מקווה לא לאכזב אותו. אחרי הכל נחדלתי קצת. הוא מוריד את התחתונים שלי, פותח את השידה ומוציא משם אמצעי מניעה. הוא קורע את העטיפה במהירות. "מישהו פה לא יכול לחכות" אני מגחכת. "בואי תנסי את לעמוד במקומי" הוא משיב ומלביש על עצמו את האמצעי מניעה. אני מסמיקה לנוכח אמירתו ומנסה להבין מה אני עושה עכשיו ואם זה בכלל נכון.. מחשבותיי נקטעות ברגע שהוא חודר לתוכי. התחושה המוכרת אך השכוחה של העונג הכואב הזה חוזרת אליי. הוא מתחיל לזוז בתוכי ועד מהרה החדר מתמלא באנחות עמוקות גניחות רמות וצעקות של השמות ראיין מצדי ואמבר מצד ראיין. אני מרגישה את הלחץ בבטני הולך ומתגבר והנה מגיע רגע השיא. אני מרגישה את הפורקן שלי מגיע ואז אני פשוט מוציאה הכל עליו והוא אחרי. עייפות משתלטת עלי במהירות ואני מניחה שגם עליו. הוא צונח על המיטה ונשכב לידי.*** שנינו מתנשפים כאילו חזרנו מריצת מרתון. "וואו" אני אומרת בקושי נושמת. "אני יודע" הוא משיב. ראיין מצמיד אותי אליו ואנחנו הולכים לישון מסופקים מתמיד.
~~~~
(את קטע האהבה כתבה חברה טובה שלי שהעדיפה להישאר אנונימית לאב יוו <3)
YOU ARE READING
GET OUT OF MY MIND
Romanceסיפור חדש שליי מקווה שתאהבו<3 מכיל: *תכנים מיניים* *שפה גסה* *הקריאה היא באחריותכם בלבד* *אין להעתיק!*
