עודד פרקקק
~~~~
פקחתי את עיניי מבחינה בבהייתו של בריאן בי. "בוקר טוב" הוא אמר לי בקול צרוד של בוקר. "בוקר אור" אמרתי לו בחזרה. קמתי מהמיטה תוך שנייה נופלת חזרה. "לאן את הולכת קטנטונת?" בריאן שאל. "קטנטונת?" שאלתי לא מבינה. "לא אהבת?" הוא שאל שוב. "לא" עניתי. "אז איך נקרא לך?" הוא שאל. "איך שבא לך רק לא קטנטונת" אמרתי והוא הנהן. קמתי שוב מהמיטה או יותר נכון ניסיתי לקום שוב. אך ידו של בריאן משכה אותי חזרה לשכב לצידו. "שאלתי אותך מקודם שאלה" הוא לחש לי באוזן בקול סקסי. "מה שאלת?" שאלתי אותו לא מרוכזת. "לאן את הולכת?" הוא שאל שוב. בריאן אוהב לשאול שאלות והרבה. "לצחצח שיניים אחרת אני לא יוכל לנשק אותך" אמרתי לו את מה שרצה לשמוע והוא הנהן ושחרר אותי.
אחרי שסיימתי לצחצח שיניים ולהתארגן בכללי נכנסתי לחדרי מתיישבת על המיטה ומבחינה במבטו של בריאן. "מה?" שאלתי אותו. "את עושה לי את זה" הוא אמר מנסה לגרות אותי. "טוב..." אמרתי. "לך להתארגן" אמרתי לו. "איך בדיוק?" הוא שאל ואני לא הבנתי. "קמים והולכים דילגת על השלבים האלה בגדילה או מה?" שאלתי אותו. "יש מצב אבל להזכירך אני עם בוקסר" הוא אמר לי ואני נזכרתי באירועי אמש. "וזה מה שמפריע לך?" שאלתי "לי לא אבל לך זה יפריע כי ככה את ילדה קטנה וטובה שלא יודעת כלום על סקס" הוא אמר ואני גלגלתי עיניים ומפנה אליו את גבי. בריאן קם מהמיטה והתקרב אלי נצמד אל גבי ומנסה להתחכך בי. הדלת נפתחה ובראד נבהל. בריאן זז ממני קצת והביט בבראד בכעס. "זה לא מה שאתה חושב שזה" אמרתי במהירות. הסתובבתי להסתכל על בריאן והוא חייך חיוך מאולץ לבראד. לעומת בריאן בראד היה המום. "לא אכפת לי מה זה רק רציתי לשאול עם אתם רוצים לשתות משהו" הוא אמר. "בריאן אתה רוצה לשתות משהו?" שאלתי. "מים" הוא אמר. "ואת?" בראד שאל. "קפה" אמרתי ובראד הנהן ויצא במהירות מהחדר. אחרי שבראד יצא התחלתי להתפקע מצחוק. "מה מצחיק עכשיו לא נוכל להמשיך" בריאן אמר וצחוקי רק גבר. "טוב ילדה תנשמי ותירגעי" המשיך לומר ואני עצרתי את צחוקי. "יפה ילדה טובה שלי" הוא אמר. ואני החנקתי צחוק. "לא השמות חיבה שלך זה פשוט משהו" אמרתי. "מי אמר שזה שם החיבה שלך?" הוא שאל. "אה זה לא?" שאלתי. "אני חושב שהכינוי יהיה ילדונת" הוא אמר ואני הנהנתי מבינה שאין מה לעשות בריאן לא חזק בשמות חיבה. "אוקיי" אמרתי ויצאתי מהחדר כאשר בריאן אחרי. התיישבנו בשולחן כאשר ג'ייד מולי ובריאן לידי. ומול בריאן יושב בראד.
"אז איך עבר עלייך הלילה?" ג'ייד שאלה את בריאן. "היה סבבה" הוא ענה. "נראה לי שהוא נהנה מאוד" בראד אמר ואני נעצתי בו מבט. בריאן הבחין במבטים שלי והניח את ידו על הירך שלי מתחת לשולחן גורם לי לצמרמורת קלה. "אז מה אתם חברים?" ג'ייד שאלה ואני לא ידעתי מה לענות. "לא" בריאן אמר והלב שלי התרסק. אני הייתי בטוחה שאני לא היחידה שיש לה רגשות כלפיו. הרי הוא גם אמר לי שהוא מרגיש אלי משהו. "היא סטוץ בשבילך?" ג'ייד המשיכה לשאול. "לא" הוא ענה. "יש עוד משהו שאתה יודע להגיד חוץ מ-לא?" בראד שאל בחוצפה. "כן" בריאן אמר סבלני. כל השולחן היה שקט. שתיקה כזאת לא הייתה.
"טוב אני חושב שאני אלך" בריאן אמר. "ללוות אותך?" שאלתי אותו והוא הנהן. יצאנו מדירתי לעבר המעלית. "למה לא אמרת שאנחנו.." התחלתי לשאול. "לא אמרתי שאנחנו מה?" בריאן שאל לא מבין. "סתם סטוץ?" סיימתי את שאלתי. "כי את לא סתם סטוץ בשבילי" הוא ענה ואני הנהנתי מבינה. "אז מה אנחנו?" שאלתי. מאיפה האומץ הזה הגיע אני לא יודעת. "אנחנו ידידים" הוא אמר ואני הנהנתי מנסה להיראות אדישה. הוא נכנס למעלית מביט בי בחיוך ואני חייכתי אליו את החיוך הכי מאולץ שהצלחתי לגייס. "ביי" הוא אמר והמעלית נסגרה.
כל מה שקרה בזמן האחרון היה כי היינו ידידים? אני הרגשתי את זה שאני מתחילה לפתח אליו רגשות. איך נתתי לעצמי להיות איתו? הרי זה אמור להיות ברור שהוא סתם אחד שנמצא כל יום עם מישהי אחרת ואני סתם אחת שעוד כמה ימים הוא ישכח איך קוראים לה. אני חייבת להתרחק ממנו ולתת עוד הזדמנות לראיין.
הסתובבתי בחזרה לכיוון הדירה כשהייתי במרחק של כמה שניות מדלת הבית. דלת ביתו של ראיין נפתחה לפתע והוא יצא משם. נערך בנינו קרב מבטים קטן וכמובן שאני הפסדתי בו. "מה קורה?" הוא שאל אותי. "מצוין" עניתי. "באמת זה לא נראה ככה" הוא אמר והתחלתי להתעצבן עליו. "מה אתה רוצה ממני?" שאלתי אותו. "אני רוצה שנדבר יש לך שעה?" הוא שאל אותי. מה כבר יכול להיות רע? הרי בריאן לא שם עלי ואני סתם ידידה שהוא בטח כבר הספיק לשכוח וראיין יותר בקטע של זוגיות ולדבר בגובה העיניים. "כן" אמרתי. "יופי אז בואי תיכנסי" הוא הזמין אותי לבייתו. נכנסתי וזה הרגיש כאילו שנים לא הייתי בדירה שלו. התיישבתי על הספה שלו מחכה שיכנס גם.
"אני מתגעגע אלינו למרות שלא היינו כל כך הרבה זמן ביחד" ראיין התחיל לומר. "אז למה נפרדת ממני?" שאלתי. "לא יודע מה עבר לי בראש באותו הרגע" הוא אמר. "ואיך אני יכולה להיות בטוחה בזה שנניח נחזור ואחרי כמה ימים עוד פעם לא תדע מה עובר עלייך ותיפרד ממני שוב?" שאלתי אותו. "לא יודע אבל את באמת היית חסרה לי" הוא אמר. איך אפשר לסמוך על בן אדם כמוהו? "אני צריכה שתבטיח לי שתתחיל לחשוב בהגיון לפני שאתה אומר שטות מסוימת" אמרתי לו והוא הנהן. "זה אומר כן או לא?" שאלתי. "זה אומר כן" הוא אמר. הוא התקרב אלי בכדי לנשק אותי אך עטתי את ראשי אחורה. הוא הסתכל עלי לא מבין מה הבעיה. "בוא נתחיל מההתחלה לאט לאט ולא נמהר" הסברתי לו והוא הנהן. "אז מחר בשמונה בערב תהיי מוכנה" הוא אמר לי ואני הנהנתי. קמתי מהספה מתקדמת אל עבר הדלת בכדי לצאת.
"ביי נדבר מחר" הוא אמר לי ואני נופפתי לו בידי לשלום. "ביי" אמרתי ויצאתי הולכת לעבר דלת ביתי. אני לא יודעת מה עשיתי. אבל אני מקווה שרק טוב יצא מזה.
~~~~
YOU ARE READING
GET OUT OF MY MIND
Romanceסיפור חדש שליי מקווה שתאהבו<3 מכיל: *תכנים מיניים* *שפה גסה* *הקריאה היא באחריותכם בלבד* *אין להעתיק!*
