הולך להיות פרק סופר דופר ארוך!! מקווה שתיהנו
*מטרה 11 מקווה שתצליחווו*
~~~~
"ואז הוא התקשר אלי ושמעתי גניחות של אישה שעד עכשיו זה לא יוצא לי מהראש" סיפרתי לג'ייד את הכל וכמובן בכיתי. "בן זונה" היא מלמלה. "הוא לא בן זונה" אמרתי וג'ייד הסתכלה עלי בפליאה. "באמת?" שאלה ואני הנהנתי. "הוא בן של אלף זונות" תיקנתי אותה ושתינו צחקנו בציניות מבעד לדמעות. "ועכשיו ברצינות.." ג'ייד התחילה להגיד ואני שתקתי מחכה שתמשיך את דבריה. "אני חושבת שאת אוהבת אותו" היא התיכה בי את מחשבתה. "אני? אוהבת את בריאן?! את בטוחה?" שאלתי. יש מצב שאני באמת אוהבת אותו? "את מקנאה אמבר" היא אמרה. "אני לא מקנאה" הכחשתי. היא הסתכלה עלי במבט של 'ברצינות? עלי את מנסה לעבוד'. "טוב אולי טיפטיפה" אמרתי מודה. הייתה שתיקה בנינו שבה חשבתי על מה שג'ייד אמרה. ואם כמה שזה היה לי נשמע לא הגיוני כשחושבים על זה עכשיו. יש מצב שאני באמת אוהבת אותו..
"פאקינג שיט" אמרתי וג'ייד הפנתה מבט שואל אלי. "אני חושבת שאני באמת אוהבת אותו" אמרתי וג'ייד חייכה. "זה לא משמח אני התאהבתי בחשפן ששוכב כל יום עם מישהי אחרת" אמרתי. "מאיפה את כל כך בטוחה?" ג'ייד שאלה והפעם זה היה תורי לשלוח לה מבט של 'על מי את חושבת שאת עובדת?'. "שמעי יש משהו במה שאת אומרת" היא אמרה ולא ידעתי מה להגיד, כל כך רציתי להאמין שזה לא נכון. "אבל תתני לזה צ'אנס" היא המשיכה ואני גיחכתי. "נראה לך.. יש לי את ראיין ומהיום בריאן הוא לא חלק מהחיים שלי" אמרתי. "את לא יכולה לומר את זה" ג'ייד הציבה עובדה. "אני יכולה ועוד איך. תשאלי אותי אם אני מכירה מישהו בשם בריאן" אמרתי. "את מכירה מישהו בשם בריאן?" היא שאלה מקשיבה לבקשתי ומסתכלת עלי מוזר. "לא אני לא חושבת" עניתי 'לשאלתה' של ג'ייד. "אם את חושבת שככה תשכחי ממנו אז הסרט שאת חיה בו יותר מידי טוב" היא אמרה ויצאה מהחדר משאירה אותי עם הרבה מחשבות.
~~~~
עברו כבר כמה שעות שבהן לא עשיתי כלום חוץ מלהתמרמר בתוך שמיכת הפוך שלי. חשבתי על הכל ועם כל כמה שאני פגועה וחלשה החלטתי שאני חייבת לצאת לאנשהו. אז לקחתי את הטלפון שלי שולחת הודעה לראיין.
'בא לך לצאת לאנשהו? החדר כבר מתחיל להיות משעמם' שלחתי לו את ההודעה מקווה שיענה מהר. כי אם אני הולכת להישאר בבית הזה עוד יותר מדקה אני פשוט יתחרפן. 'חח ברור, גלידה הולך?' הוא כתב שואל ואני חייכתי. 'יאפ' שלחתי לו חזרה. 'תתכונני עוד עשר דקות אני בא' הוא שלח. 'טוביק' כתבתי לו וסגרתי את הטלפון מתחילה להתארגן.
סיימתי להתארגן מחכה שראיין יגיד לי שהוא בחוץ. "הוא שלח הודעה" הודעתי לג'ייד ולבראד בשמחה כאשר הוא כתב לי שהוא בחוץ. 'בלי שטויות' בראד אמר. הוא נהייה נורא מוזר בזמן האחרון.. ואנחנו בקושי מדברים. אני מתגעגעת אליו. "מבטיחה" אמרתי. "צ'או" הודעתי ויצאתי מהבית רואה את ראיין בחוץ.
YOU ARE READING
GET OUT OF MY MIND
Romanceסיפור חדש שליי מקווה שתאהבו<3 מכיל: *תכנים מיניים* *שפה גסה* *הקריאה היא באחריותכם בלבד* *אין להעתיק!*