GET OUT OF MY MIND

פרק 14-

קריאה מהנה אנשות <3 

~~~~

"אני מרגישה חרא" התלוננתי בפני ג'ייד. "את חייבת להחליט" היא אמרה לי. "איך?" שאלתי רואה את ההחלטה כדבר בלתי אפשרי. "מי יותר מושך אותך?" שאלה. "בריאן" עניתי כמובן מאליו. הוא כל כך חתיך וחושני בטירוף או גאש רק מלדמיין אותו עוברות בי צמרמורות בכל גוף. "ומי יותר נותן לך לשלוט?" המשיכה לשאול לא מתייחסת לתגובתי. "ראיין" עניתי. "מאמי את בבעיה" היא אמרה לי ואני גלגלתי עיניים. "תספרי לי משהו שאני לא יודעת" אמרתי לה. "שאני אישית מעדיפה אותך עם ראיין" היא אמרה. "לא חדש" עניתי. היא זאתי שאמרה לי לנסות לשכוח מבריאן וללכת לראיין.

צלצול טלפון נשמע. "זה הטלפון שלי" אמרתי והפעם ג'ייד גלגלה עיניים. "שלום" אמרתי. "שלום, התקשרתי בעקבות האודישן שלך לריקוד" האיש הזר אמר. "אוקיי" מלמלתי מתרגשת. ריקוד זה תחביב שמאז ומעולם אהבתי. תמיד רציתי לפתח את זה למשהו יותר רציני ומקצועי והאודישן הזה יכול לפתוח לי כל כך הרבה דלתות לעולם המקצועי יותר. שלא נדבר על המוטיבציה הענקית שיש לי אחרי כל כך הרבה זמן שהפסקתי את זה. אתם יכולים לנחש שזה בגלל כל מה שקרה בשנתיים אחרונות. כן, מסתבר שנפלתי חזק לתוך האהבה אבל עכשיו אני מוכנה יותר מהכל להראות מי אני ומה אני שווה. "אני שמח להודיע לך שהתקבלת! והאימונים יתחילו בעוד כמה חודשים מהיום אנחנו עוד נעדכן אותך לגבי זה בהמשך" הוא אמר וחיוך ענקי נפרס על פני. אני לא מאמינה שאני התקבלתי. סוף, סוף אני יוכל לעשות את מה שאני באמת נורא אוהבת. לרקוד.

"ג'ייד התקבלתי!!" צרחתי בשמחה גדולה ברחבי הבית. "לאן?" שאלה. "נו האודישנים של הריקוד.." רמזתי לה והיא התחילה להבין מאיפה פרץ האנרגיה הזה הגיע. "ואוו אני כל כך שמחה בשבילך" היא אמרה וחיבקה אותי. קפצתי ברחבי הבית מתרגשת ושמחה לקראת הגשמת החלום הגדול!

"שלום" בראד נכנס הביתה כשחזר מהעבודה. הוא לא הספיק להניח את תיקו וכבר קפצתי עליו בהתרגשות. "קצת לא נעים לי" הוא התחיל להגיד בזמן שהמשכתי לעשות איתו תנועות מוזרות ברחבי הבית. "מבינה אותך" ג'ייד אמרה מצחקקת. "אוקיי עכשיו זה בכלל לא נעים" הוא המשיך להגיד אך אני לא התייחסתי מרוב שהייתי כל כך מאושרת. לבסוף אחרי חמש דקות בלתי נסבלות מצידו של בראד הפסקתי את הכל והתיישבתי בספה חשה בעייפות. "את מוכנה להגיד לי על מה ולמה נתתי לך לאנוס אותי?" הוא שאל. {לאנוס זה לא מחייב במובן המיני זה פשוט כשאדם אחד כופה על אדם אחר לעשות משהו מבלי שהוא רוצה זאת.} "התקבלתי לאודישן של הריקוד" הכרזתי בקול וחיוך הופיע על פניו. "יש" הוא אמר ואני צחקתי מהמחווה. "אני כל כך מאושר זה בהחלט מגיע לך" הוא אמר. "תודה, תודה" אמרתי מחייכת. אין ספק שזה יום מבין המשמחים בחיי.

החלטתי ללכת לראיין ולהוכיח לו שריקוד זה באמת מה שאני אוהבת. צעדתי במסדרון לעבר דלת דירתו עד שמצאתי ואחר כך דפקתי בדלת כמה פעמיים. "פתוח" אמר ואני פתחתי. "היי" אמר בסקסיות כשהבחין שזאת אני. "היי" אמרתי סמוקה. "מה מביא אותך לביתי?" שאל. "אני רוצה להודיע לך משהו" אמרתי. "דברי" אמר אחרי שהתיישבנו בשולחן האוכל שלו. "אתה זוכר שאמרתי לך שאני אוהבת לרקוד ובלה בלה, בלה?" שאלתי אותו. "אכן כן" הוא אמר ואני צחקקתי. "אז בוא נגיד שלפני משהו כמו שבוע הלכתי לאודישן והיום הודיעו לי שהתקבלתי!" אמרתי מתחילה עוד פעם עם האובר אנרגטיות. "מה את הולכת לעשות שם?" שאל. "לרקוד זה יכול לפתוח לי הרבה דלתות לחיים ולהצלחה" עניתי לו לא מבינה מה זאת השאלה הזאת אני הרי חברה שלו והוא אמור לשמוח בשמחתי לא?