GET OUT OF MY MIND

פרק 21-

כשיש לי חשק לפנק אתכן בעוד פרק.. קריאה מהנה יפות<3

~~~~

אני פוקחת את עיניי לשם שינוי בלי שום גבר מסביבי רק אני. ותאמת זה לא כזה רע. תמיד הייתי אחת כזאת שאוהבת את הלבד. מאוד רציתי אהבה ולאהוב אבל לא הפריע לי לישון לבד.

אני קמה ממיטתי צועדת אל עבר השידה שלי, פותחת את אחת המגירות ומוציאה ממנה את המסרק. כשאני מסיימת להבריש את שיערי אני לוקחת את אחת מהגומיות הנמצאות על השידה ואוספת את שיערי לקוקו נמוך ורופף בידיעה שאין צורך להשקיע כשאת בבית. אני פותחת את דלת חדרי יוצאת ממנו, וניגשת אל האמבטיה מצחצחת את שיניי ושוטפת את הפנים בעזרת מים קרים שיעירו אותי קצת. אני ניגשת שוב לחדרי ומורחת על פניי קרם פנים שיעניק להם לחות ולבסוף שמה דורדוראנט ומבשמת את עצמי באחד מהבשמים הנמצאים בשידה. אני ניגשת אל ארון הבגדים שלי ומוציאה ממנו מכנס שורט וחולצה ארוכה ודקה. אחרי שאני מסיימת להתלבש אני נועלת את נעלי הבית שלי בכל זאת אני עדיין בבית. אני יוצאת מחדרי ופוסעת אל עבר המטבח זקוקה לקפה שלי.

או שיט אותו הבחור מאתמול נמצא במטבח. הוא מסתובב כאשר שני כוסות נמצאות בידיו ואני מנחשת שאחת בשבילו ואחת בשביל לא אחרת מג'ייד. חתיכת עצלנית אני חושבת לעצמי ומגחכת בשקט כדי שלא ישמע. המבוכה אוכלת אותי ואני מרגישה לא בנוח מהמצב שנקלענו אליו. הוא בוחן אותי במבטו וכך גם אני אותו. אני מנערת את ראשי קלות ומביטה בו. עכשיו אני מזהה שיש לו עיניים כחולות. יודעת לבחור את הטובים זאתי. אני ממשיכה לחשוב לעצמי. לבסוף אני מחליטה לפצות את פי. "בוקר טוב" אני אומרת לו בחיוך מקווה שהוא לא זוכר הרבה מאתמול. אך מהדברים שיוצאים מפיו אני מבינה שהמזל שלי משחק נגדי והוא זוכר הכל מליל אמש. "בוקר אור, עדיין מתאוששת מהנפילה?" הוא שואל בעוקצנות. "אה הנפילה שלי זה כלום לעומת מה שיהיה לך" אני אומרת לו והוא מסתכל עלי לא מבין. "אתה עוד תבין. איך אומרים יום יבוא ותבין הכל" אני מסבירה לו כדי שלא יחשוב שאני עד כדי כך משוגעת. אני מסתובבת אל השיש מפנה אליו את גבי ואני מנחשת שוב שהוא הלך אל עבר חדרה של ג'ייד.

אני פוסעת אל שולחן האוכל מניחה את כוס הקפה שלי עליו ומתיישבת בכיסא. אני לוגמת מהקפה החם ומתענגת עליו. אני אוהבת קפה את זה אני חושבת שהספקתם להבין. "בוקר טוב" נשמע קולו של בראד מהסלון. אני מזיזה את ראשי כדי שיוכל לראות אותו. הוא מתמתח בצורה כל כך מצחיקה ואני מחניקה את צחוקי. "מה כל כך מצחיק?" הוא שואל כשחיוך על פניו. "כל כך קשה לנחש?" אני שואלת גם. אני מבינה שהיום יש לי קטע עם ניחושים. "תראי עם החכם מבנינו לא מצליח לנחש אז כנראה שכן" הוא אמר ואני מסתכלת עליו מוזר. עכשיו אני די בטוחה שהוא מסומם או משהו. "אם אני הצלחתי לנחש ואתה לא אז זה אומר שאני החכמה" אני אומרת לו. "אבל אמרתי חכם את לא חכם אמבר את ח-כ-מ-ה" הוא הסביר את עצמו ואני צחקתי מהטמטום שלו על הבוקר. "אני שמח שאני מצחיק אותך" הוא אומר. "אני שמחה שאתה שמח שאני שמחה בגלל שאתה מצחיק אותי" אני אומרת לו והוא מנסה לשחק אותה ערני. "אני שמח שאת שמחה שאני שמח שאת שמחה בגלל שאני מצחיק אותך" הוא מחזיר ואני מגלגלת עיניים. הוא לא יודע לאן הוא נכנס. אני לוקחת שלוק אחרון מהקפה שלי וכשאני רואה שהוא חושב שהתייאשתי אני עונה. "אני שמחה שאתה שמח שאני שמחה שאתה שמח שאני שמחה בגלל שאתה מצחיק אותי" אני עונה לו בנשימה אחת והוא מפנה אלי את מבטו ההמום. "הסתבכת אה?" אני שואלת בזלזול. "מה פתאום את לא מכירה אותי כנראה" הוא עונה בביטחון. ואז ממשיך. "אני שמח שאת שמחה שאני שמח שאת שמחה שאני שמח שאת שמחה.. שמחה, שמחים, שמחנו, שמחתנו בגלל שאני מצחיק אותך" הוא חירבש ואני התפרצתי בצחוק כאשר הוא מיד אחרי.