GET OUT OF MY MIND

פרק 23-

מה זה ביאסתן עם הדירוגים.. בחלק מהפרקים יש 10 דירוגים ופתאום בפרקים האחרונים ירדנו ל7-8 דירוגים -_- ציפיתי ממכן ליותר. .. 

*9 דירוגים ואני ממשיכה*

~~~~

"את רעבה?" ראיין שואל אותי. "קצת" אני משקרת. מה אני יגיד לו שאני גוועת כשאין פה אוכל בכלל? לא נעים. "בואי נלך" הוא אמר וקם מנער מגופו את החול שהספיק להידבק. "לאן?" אני שואלת עדיין לא קמה. מנצלת כל שנייה ושנייה לאגירת כוחות. "לאכול" הוא אמר. מישהו פה אמר אוכל? אני חושבת לעצמי וקמה במהירות גם מנהרת מגופי את החול. הוא מושיט לי את ידו כדי שנחזיק ידיים בקיטשיות ומי אני שאתנגד לקיטש? אנחנו הולכים בחוף חזרה למכונית כשאנחנו אוחזים ידיים ולא מדברים. ממתי אנחנו כל כך שקטים? אני ממשיכה לחשוב לעצמי.

אנחנו מגיעים למכונית ואני נכנסת חוגרת את עצמי ומחכה שראיין יעשה כך גם. לבסוף כשהוא מתחיל לנסוע אני מפנה את ראשי לכיוון החלון ואז ראיין מדליק את הרדיו. עוד פרט קטן עלי. אני לא אוהבת לשמוע רדיו ובטח שלא במכונית. זה מציק וקוטע את המחשבות שלי ובמיוחד מדכא. אני אוהבת לשמוע שירים אם כבר. "אתה יכול להנמיך את הרדיו?" אני שואלת אותו בצורה מכבדת. "ברור" הוא ענה ואני חייכתי אליו מודה לו על כך. הוא מנמיך את העוצמה והסבל נהיה פחות קשה ממה שהיה. אבל איך אומרים שאלו יהיו הצרות שלי.

אנחנו מגיעים למסעדה פשוטה עם אוכל טוב. אני לא צריכה יוקרה, אני צריכה אוכל! אנחנו נכנסים למסעדה ומתיישבים באחד מהשולחנות כאשר ראיין נמצא מולי. הוא מחזיק לי את הידיים ואני מבינה שהוא קצת חוצה גבולות אז אני מנתקת את אחיזתו בידיי. "למה?" הוא שואל אותי בשקט בקולו הצרוד. "למה מה?" אני שואלת לא מבינה. "ניתקת את האחיזה שלי בך. אנחנו לא שוכבים אני סך הכל נוגע בך" הוא אמר מסביר את עצמו. מבטו היה פגוע אך הוא לא הבין אותי נכון. "אמרנו שאנחנו לא ממהרים וזה נראה כאילו אתה מחכה שנשכב. אבל זה לא יקרה היום" אמרתי לו והוא הביט בי מבין שהחיים שלו הופכים להרבה יותר קשים עכשיו. אז הכל היה מהר וזה הרגיש לו כנראה מובן מאליו ולכן הוא זרק אותי בלי לפחד עכשיו נהפוך את הכל להרבה יותר קשה שיידע לחשוב עשר פעמים לפני שהוא מוציא שטויות מהפה שלו.

האוכל שהזמנו הגיע וסוף כל סוף יכולתי לאכול. אני הזמנתי המבורגר וכך גם ראיין. נכון אני בחורה, אבל מי אמר שאני לא יכולה לאכול המבורגר? אני יאכל מה שאני רק רוצה בלי להתבייש מאף אחד. גם אם זה המבורגר!

"אוי זה טעים" אמרתי אחרי שסיימתי את הביס הראשון מתענגת עליו כמה שאני רק יכולה. "שמח שזה טעים לך" ראיין אמר מנקה את שפתיו בעזרת מפית. אני לוקחת עוד ביס ועוד ביס עד שאני מרגישה מפוצצת. "התחלת דייט אם מישהי שנראת טוב ואתה מסיים את הדייט עם תפוח אדמה" אמרתי לו והוא צחק. "זה לא מה שבאמת חשוב לי" הוא אמר ואני שתקתי. אין לי כוח להיכנס לשיחות על מראה חיצוני. אז פשוט שתקתי. סיימתי לשתות את כוס המים וחיכינו לחשבון. הרגע הזה שאת בדייט ואז מגיעים לחשבון והוא צריך לשלם עלייך זה פשוט מביך. "אתה בטוח שאתה לא רוצה שאני ישלם?" אני שואלת אותו. "אני משלם אל תתחילי עם זה עכשיו" הוא אמר ואני שתקתי שוב לא רוצה לפתח מריבות.

קמנו מהכיסאות יוצאים מהמסעדה אל עבר המכונית של ראיין ונוסעים הביתה. אויש כמה שהתגעגעתי אל המיטה שלי. הנסיעה הייתה שקטה בלי רדיו תודה לאל. "נהנת?" ראיין שאל אותי עוצר את המכונית ליד הבניין. "כן" אמרתי מחייכת לעברו ויצאנו מהמכונית. נכנסו למעלית מחכים שתגיע אל הקומה הרצויה. כשהגיעה יצאנו ואני הייתי מול דירתי. "אמבר" ראיין קרא לי עוצר אותי מהכניסה אל בייתי. הוא התקרב אלי. רק שלא ינשק אותי, רק שלא ינשק אותי. כשהיינו מספיק קרובים הוא שאל. "רוצה לישון איתי?" נשמע מפתה אבל. "עדיין לא" אני אומרת והוא משפיל את מבטו. מה יש לו נהייה רגשי פתאום? הוא התקרב וכמו שלא רציתי שיקרה הוא ניסה לנשק אותי אך הלכתי אחורה. "אמרתי לך כבר שעדיין לא" אמרתי לו והוא הנהן מבין. הוא הסתובב מפנה אלי את גבו וממשיך ללכת עד שמגיע לדלת דירתו. "תודה" אני אומרת בקול כדי שיוכל לשמוע והוא שולח לי חיוך ונכנס לדירה ואני אחריו רק לדירתי.

"שלום לך" ג'ייד אמרה. "איך היה עם בריאן?" שאלה. בריאן? מה בריאן עכשיו? "לא הייתי בדייט עם בריאן" אמרתי לה אחרי שהבחנתי במבטו של בראד. מה יש לבראד מבריאן? "באמת?" בראד שאל והקלה נשמעה בקולו. "הייתי עם ראיין" אמרתי ומבטה של ג'ייד היה המום. "איך ראיין?" שאלה. "בריאן אמר שאנחנו רק ידידים ואני לא מעוניינת להיות זונה לא שלו ולא של אף אחד אחר. לעומת זאת ראיין מעוניין בקשר רציני אז החלטנו שנתחיל את הכל מהתחלה לאט בלי למהר" הסברתי להם כאשר מבט לא מבין הופיע על פניהם.

"הבנתם?" שאלתי אחרי כמה דקות של שקט והם הנהנו. הלכתי לחדרי מסירה את האיפור מפני ונכנסת למקלחת. אחרי שסיימתי להתקלח הלכתי למטבח שותה כוס מים. אחרי שסיימתי לשתות את המים חזרתי לחדרי עייפה מהיום הזה. למרות שלא היה כל כך הרבה אבל עדיין אני לא רגילה למעמד הזה כל כך. 

~~~~