פרק 35-

479 30 18
                                    

שניםם עד שהגעתן למטרה מה אתן אומרות תצליחו לעבור 11 הצבעות?

~~~~

נקודת המבט של בראד:

"אני שמח שלקחתי לאמבר את הטלפון בלי שהיא תדע.." אמרתי לקייט. "למה?" שאלה לוקחת ביס מהסלט שהזמינה. אל תשאלו אותי למה נתתי לה להזמין סלט. מה שעושה לה טוב. "כי יצא לי להכיר אותך יותר בזכות זה" אמרתי לה והיא חייכה.

"אז.. היה כיף?" שאלתי את קייט. "מה היה כיף?" שאלה. "לשכב איתי" אמרתי והיא נחנקה מהביס שלקחה. "אני מניח שזה לא היה רעיון כל כך טוב לשאול את זה.." אמרתי מגרד את מצחי. ידיי התחילו להזיע. מה קורה לי? אני לחוץ.

אני מסתכל על קייט. בוחן אותה בקפידה. בחיי שהיא אחת היפות. השפתיים שלה. והעיניים שלה. כיף לי לדבר איתה גם. היא מצחיקה כזאת וזורמת. בקטע טוב כמובן. אני לא מבין עד כמה מטומטם יכולתי להיות. להשתכר ולשכב איתה? באמת?! אני לא מאמין שאני לא זוכר את זה.

"הכל טוב?" קייט שואלת בדאגה. "כן" אני עונה. "אז למה אתה מזיע ומגרד במצח שלך כל כמה דקות?" שאלה מביכה אותי. "כי אני לחוץ.. אבל אני לא לחוץ" אמרתי. אתה מטומטם זה מה שאתה. "וזה למה??" שאלה. "אני לא יודע" אמרתי. עכשיו אני אומר לא יודע. כל הכבוד חתיכת ילד מושפע זה מה שאתה. לפחות אני מושפע ממישהי יפה ומושלמת. אני גאה לומר שאני מושפע מקייט. "סיימת לאכול?" שאלתי לאחר כמה דקות כשהבחנתי שקייט סיימה את הקערה עם הסלט. "כן. כמו שאתה רואה" היא אמרה. "רוצה שנמשיך להסתובב?" שאלתי במבוכה. בחיי שאני גרוע בדייטים. אנחנו בדייט? יש מצב.. "סבבה" היא אמרה ויצאנו מהמסעדה.

אני מוצא את עצמי צוחק כמו ילד בן שבע מהבדיחה שקייט סיפרה לי. אנחנו כבר כמה שעות מסתובבים וזה בין הרגעים המהנים בחיי. אני אוחז בידה של קייט ואנחנו ממשיכים להסתובב.

אנחנו נכנסים למכונית שלי ומתחילים לנסוע לכיוון ביתה של קייט. כעבור נסיעה של עשר דקות אנחנו מגיעים. "תודה על הכל" קייט אומרת ומשחררת את חגורתה. "בכיף" אמרתי. לפני שהיא מספיקה לפתוח את דלת המכונית אני מסובב אותה אלי ומצמיד את שפתיה לשפתי. קשה להתאפק כשיופי כזה נמצא מולך. אני מופתע מכך שהיא לא מתנתקת מהנשיקה. אנחנו ממשיכים להתנשק במשך דקות שלמות. ואני מרגיש שלם. לא ריק. שלם. לבסוף אנחנו מתנתקים וקייט מסתכלת על מחויכת. אני מחזיר לה חיוך. היא מדהימה.

"היה לי כיף איתך.." אמרתי לה. "גם לי" היא אמרה ויצאה מהמכונית. "נדבר. תהיי מחוברת בוואטסאפ" אמרתי לה והיא הנהנה וטרקה את דלת המכונית.

אני חושב שאני מתחיל לחבב את הילדה הזאת. בדרך חזרה הביתה חשבתי עלי ועל קייט. אנחנו יכולים להיות כל כך חמודים ביחד. אני מקווה שהיא גם חושבת עלינו בתור זוג.

הגעתי לדירה פותח את הדלת. "שלום" אמרתי בקול מאושר. "הופה מישהו פה שמח" ג'ייד אמרה. "מעניין על מה ולמה" אמבר התעניינה. "אני? מאושר? אני הרבה יותר ממאושר" אמרתי. אני לא אגיד יותר מזה. שהסתפקו במידע הזה בינתיים. "לא תספר לנו מי גרמה לך לחייך ככה?" ג'ייד שאלה. "מאיפה לכן שזאת בחורה?" שאלתי מנסה לעורר בהן ספקות. "לפי הפעם האחרונה שהגבת למראה של גבר אני לא חושבת שאיזשהו גבר בעולם יגרום לך להיות מאושר ככה" אמבר אמרה והיא וג'ייד צחקו. איך שאתה יודע עם מי לגור. כל הכבוד בראד.

"טוב אני בחדר" אמרתי ונכנסתי לחדרי. אני חושב שאני אלך לישון צהריים. אני נורא עייף מהיום הזה. מקווה שקייט חושבת עלי עכשיו כמו שאני חושב עליה.

נקודת המבט של ג'ייד:

"יש לי היום דייט עם הגולש" התחלתי לספר לאמבר. "באמת? איזה כיף. מתי??" שאלה אותי. "בשמונה בערב" עניתי לה בחיוך. "אני אזכה לדעת מה שמו?" אמבר שאלה. "ברור. קוראים לו לוקאס" אמרתי לה והיא הרימה גבות. "הופהה. שם סקסי ואני מקווה שהוא גם נראה כך.." היא אמרה ואני גלגלתי עיניים. היא יודעת שאופי יותר חשוב לי מיופי. "סתם ברור שהאופי הכי חשוב" היא אמרה מתקנת את עצמה. יפה ששמה לב לבד.

----

"שנתחיל להתארגן?" שאלתי את אמבר. "כן ברור. הוא אמר לך לאן אתם הולכים?" היא שאלה. "לא, אבל הוא אמר לי להיות קלילה" אמרתי לה. "מספיק טוב בכדי שאני אדע איך לאפר אותך. בחרת כבר בגדים?" אמבר שאלה שוב. "כן. בואי אני יראה לך" אמרתי לה והובלתי אותנו לחדרי מראה לה את בגדיי. חולצה פשוטה אבל יפה. ושורט עם קצת קרעים. "הופה. זה מהמם ולא מתאמץ.." אמבר אמרה. "שמחה שאהבת" אמרתי לה.

אמבר התחילה לאפר אותי בקלילות ואחרי משהו כמו שעה הייתי מוכנה. "מוכנה?" לוקאס שלח לי הודעה. "כן" עניתי. "תצאי החוצה אני מחכה לך" הוא כתב לי. "אוקיי" אמרתי. "טוב אני צריכה לצאת" אמרתי לאמבר. "ביי, תיהני" היא אמרה לי חיבקתי אותה ויצאתי.

נקודת המבט של אמבר:

ג'ייד הלכה וזה רק אני ובראד בבית. הוא הלך לישון ועדיין לא התעורר. אני חושבת שזה הזמן שלי להחזיר לו. הלכתי למטבח לוקחת כף וסיר ומיד הולכת לכיוון החדר שלו. פתחתי את הדלת בזהירות מתקרבת אל אחת מהאוזניים שלו ומתחילה לדפוק את הכף בסיר הכי חזק שאני רק יכולה. "בוקר טוב!!!!" אני צורחת בקול. "וואט דה פאק?!" בראד צועק. "מה? זה דחוף.." אמרתי לו. "שתקי וצאי לי מהחדר" הוא אמר. "אבל זה באמת דחוף אפילו הערתי אותך" אמרתי לו. "תודה באמת" אמר בציניות. "בבקשה" אמרתי. יצאתי מחדרו מחויכת. 

~~~~

עוד הצבעה אחת פרק בסיפור ערסים שלי יעלה אז מי שעדיין לא התחילה לקרוא יותר ממוזמנת!! 

השבת שלי משעממת טילים איך שלכן??

GET OUT OF MY MIND Where stories live. Discover now