GET OUT OF MY MIND

פרק 39-

פרק זה מכיל תוכן מיני שיסומן בכוכביות מודגשות מהתחלתו עד סופו.

~~~~

אני פוקחת את עיניי בשל צלצול של הודעה. שמונה וחצי בבוקר. "אנחנו באמת צריכים לדבר" ההודעה נשלחת מבריאן. "אני חושבת ששלחת את ההודעה לאדם הלא נכון" עניתי חזרה. "את חושבת לא נכון" החזיר. מטומטם. "עזוב אותי בריאן, תן לי לישון. בסוף יהיו לי סיוטים בגללך" כתבתי עוקצת אותו. "אני יחזור להתחלה. אנחנו צריכים לדבר" שלח לי. "אז את ה-'אנחנו' שלך תדחוף עמוק עמוק לתחת כי אותי הוא לא מעניין" שלחתי לו בלי לשים לב מה אני כותבת. "את עצבנית" הוא קבע. "ואתה חופר ותראה איזה יופי למרות הכל שנינו ממשכים לחיות על פני כדור הארץ" שלחתי לו. "אני בדרך" הוא כתב לי. "לאן? לגיהינום? סוף כל סוף הבנת שזה המקום שלך.." המשכתי לעקוץ. "לא, לבית שלך" הוא שלח. "שלא תעיז" כתבתי לו. הוא לא ענה לי ונשארתי במתח.

דפיקה בדלת נשמעה אך אני לא הלכתי לפתוח אותה. בראד וג'ייד בטח ובטח שלא יקומו עכשיו אז כן.. נשאר לו להתייבש בחוץ. "מה אתה עושה פה?" אני שואלת כאשר אני רואה אותו בפתח חדרי. "הדלת הייתה פתוחה" הוא אומר. פאק. "תצא לי מהחדר בבקשה" התחלתי להתחנן. אם זה מה שיעזור לו לעזוב אותי בשקט אז אין לי בעיה להמשיך.. "אני באתי לבקש סליחה" הוא אמר ונכנס לחדרי. "זה לא שהסליחה שלך תמחק את הימים שהייתי בוכה בתחושה שאיבדתי אותך או את הלילות שחשבתי שאין טעם לחיים שאני סובלת בהם" אמרתי ומבט מלא אשמה הופיע על פניו. הוא התקדם קצת ונשכב במיטתי. לא רציתי להרחיק אותו הפעם. הוא שילב את ידו בשלי, זה הרגיש כל כך טוב ונכון. הרגשתי שלמה. לא הייתי צריכה יותר מזה. "למה את לא מנתקת בנינו?" הוא שאל. "כי אני לא יכולה" עניתי ואחרי כמה דקות ניתקתי את האחיזה בנינו וקמתי מהמיטה הולכת לכיוון האמבטיה לצחצח שיניים ולשטוף פנים בתקווה שזה יצליח לעורר אותי קצת.

חזרתי מהאמבטיה רואה שבריאן נשאר שכוב במיטתי רק הפעם גבו הופנה אלי. התקרבתי אליו קצת והבנתי שהוא נרדם. "בריאן" הערתי אותו. אני יודעת שיצאתי רעה. כל כך רעה. הוא הסתובב במהירות אלי. "אתה נראה עייף" אמרתי. "לא ישנתי כל הלילה" הוא התוודה. "למה?" שאלתי מסוקרנת. "חשבתי עלייך" הוא אמר. "למי אתה משקר? נמאס לי מהשקרים האלו כבר" אמרתי ברצינות. "אני לא משקר באמת חשבתי עלייך" הוא אמר. "אני כבר לא יודעת למה להאמין" נאנחתי.

"למה את שכבת אם הבחור הזה?" הוא שאל. "לא שכבתי איתו תפנים את זה כבר" אמרתי לו מתוסכלת. אני מצטערת על הרגע שזרמתי עם הבחור. אני זוכרת מה קרה אתמול. לא השתכרתי עד כדי כך. "חוץ מזה זה לא שאנחנו זוג או משהו" אמרתי והוא שתק. "אל תהיי עם בנים כאלה יותר" בריאן אמר. "אתה לא תגיד לי עם מי להיות" התחלתי להתעצבן שוב. "אני כן" התגרה בי בכוונה. "די כבר!" כעסתי. קמתי ממיטתי עומדת ומתכוונת לצאת מהחדר. אך ידו משכה אותי לכיוונו ותוך שניות שפתינו הוצמדו אחת לשנייה. התגעגעתי אליו כל כך. אני לא רוצה אפילו לחשוב על להתנתק ממנו. אחרי כמה דקות של נשיקה התנתקנו והוא נעל את דלת חדרי. "מה אתה עושה?" שאלתי באי הבנה. "מראה לך כמה אני אוהב אותך" הוא אמר. הוא דחף אותי למיטה משתק אותי ונשכב מעלי. הוא מביט בי וסוחף אותי לתוך עיניו המדהימות. שפתיו נפגשות עם שפתיי שוב לנשיקה איטית ונעימה. לפתע אני מרגישה את ידיו נכנסות מתחת לחולצתי. ידיו גורמות לי לצמרמורת ואני מתחילה להתפתל תחתיו. ההשפעה שיש לו עלי מפתיעה אותי כל פעם מחדש. הוא מניח את ראשו בשקע צווארי שותל שם נשיקות רטובות. "בבקשה תהיי שלי" הוא לוחש בצרידות לאוזני. "אני לא בטוחה שאפשר לעשות את זה בבוקר כשבראד וג'ייד כאן" התחלתי להגיד ברגע שניסה לפשוט את חולצתי.

הוא קם מעלי תוך שניות ספורות ואני הסתכלתי עליו באי הבנה. "קומי ותתלבשי" הוא אמר. "תבקש יפה אתה לא תחליט עלי" אמרתי לו. בשנייה אחת הוא הפך למעצבן. "נו לא התכוונתי לזה.." הוא אמר מתחרט על דבריו. התלבשתי והחלפתי את בגדי לבגדים נוחים ואלגנטיים. "מה עכשיו?" שאלתי את בריאן. "עכשיו את לא מכוערת כמו מקודם" הוא אמר ופני הורצנו. נפגעתי. "זה היה בצחוק את יודעת? את הדבר הכי יפה בעולם גם אם תלבשי שקית זבל" הוא אמר והעלה על פני חיוך. "בואי אחרי" הוא אמר ויצאנו מהדירה. הלכנו למכונית שלו נכנסים לתוכה וחוגרים חגורות. "אפשר לדעת לאן אנחנו הולכים?" שאלתי. "את עוד תראי" הוא אמר.

אחרינסיעה של רבע שעה הגענו ליער. הוא היה יפה וירוק במיוחד. "תביאי לי יד"בריאן אמר לי ואני הבאתי לו את ידי. נכנסנו לתוך היער עד שבריאן נעצר. "בריאןהכל פה יפה וירוק אבל אפשר לדעת למה אנחנו נמצאים פה?" שאלתי. "להמשיךאת מה שהתחלנו" הוא אמר. "מה התחלנו?" שאלתי באמת לא מבינה."בואי תשבי" הוא אמר. הסתכלתי עליו המומה. למה אנחנו צריכים לשבת פה.אבל שתקתי והתיישבתי הוא התיישב איתי. בריאן התקרב אלי והתחיל לנשק אותי נשיקה אגרסיביתשנהפכה מהר מאוד לאיטית.**** הוא הוריד את חולצתי ואחר כך את מכנסי כךשנשארתי בהלבשה תחתונה בלבד. הורדתי ממנו את חולצתו ומכנסיו. הוא פתח את סוגרחזייתי במיומנות גורם לי להסתיר את החזה שלי עם ידיי. הייתי מובכת. הוא נשק לשפתייועישה את ידיי נותן לי תחושת ביטחון. לאט לאט הוא הזיז את ידי לצדדים ווידא שנוחלי עם המצב. הוא שתל שלל נשיקות רטובות בשדיי ובאיטיות רבה ירד לבטני ואחר כךלבטני התחתונה. אני נשבעת שאני מתחילה לאבד סבלנות. הוא הבשיל את התחתונים מגופיועכשיו הייתי חשופה מולו. הוא יכול לראות הכל. מהפגם הכי גדול עד ההיתרון הכי קטן.הייתי קצת מובכת לידו. וקיוויתי שהוא אוהב את מה שהוא רואה. הוא הוריד את תחתוניוחושף בפני את איברו העצום. השתתקתי במקומי. איך? הרמתי את מבטי אליו והוא שלח ליחיוך מרגיע. "אל תדאגי הכל יהיה בסדר. פשוט תסמכי עלי" הוא אמר.התרוממתי מעט אוחזת בצווארו ומושכת אותו אלי לנשיקה. הדבר היחיד שבאמת ירגיע אותיכרגע. התנתקנו והוא הכניס את ראשו לשקע צווארי. נאנחתי כשהרגשתי כאב. הוא סימןאותי ועשה לי היקי. עוד לפני שהספקתי להתאושש מהכאב של ההיקי הרגשתי את הכאבהאמיתי. הוא חדר אלי. גנחתי בקול לאור הכאב. "את בסדר?" בריאן שאל מוודאוהנהנתי מסמנת לו שימשיך. הקצב הלך וגבר ואיתו נוצר לחץ בבטני. "בריאן אנימרגישה את זה" אמרתי. "גם אני" הוא אמר. הוא המשיך לנוע בתוכי עדשהגענו לקצה. "בריאן" גנחתי בקול. "אמבר" הוא גנח גם. אחריכמה שניות הוא יצא ממני ונשכב לצידי על האדמה.**** "מי היה מאמין שנשכב בפעםהראשונה שלנו באמצע פאקינג יער" בריאן אמר ואני המהמתי מאשרת.     

~~~~

-אין תגובה-

אבל תודו שהם חמודים!! 5 הצבעות ואני ממשיכה לפרק האחרון של המרתון!!!