GET OUT OF MY MIND

פרק 24-

אני ממש אשמח אם תוכלו ללכת לשלושה פרקים קודמים ולוודא אם הצבעתן או לא זה ממש ישמח אותי!!

*10 דירוגים ואני ממשיכה*

~~~~

"בוקר טוב" נשמע קול גברי. זה ראיין. מה הוא לא מודע לזה שלא מעירים אותי סתם? "בוקר" אני עונה משפשפת את עיניי. נסלח לו, בכל זאת הוא חדש בתחום. הוא התיישב על המיטה מחכה שאגיד משהו. "טוב.. אני אלך לצחצח שיניים" אמרתי קמה מהמיטה והולכת לכיוון האמבטיה.

חזרתי לחדרי וראיין עדיין היה שם. "אתה לא מתכוון לדבר?" שאלתי. אף פעם הוא לא שתק ככה. "לא יודע" הוא ענה בשקט. הוא פגוע? יכול להיות שהוא נפגע ממני מאתמול? "הכל בסדר? אתה רוצה לדבר?" שאלתי אותו שוב. "לא" הוא ענה לי. אבל במבטו היה נראה שהוא חייב לדבר. "חבל שזה לא נראה ככה" אמרתי לו והוא לא ענה. "אני הולכת שנייה להכין את הקפה ואני כבר באה רוצה משהו?" שאלתי. והוא הניד את ראשו לשלילה.

חזרתי לחדרי עם הקפה ביד מוכנה לשיחה עם ראיין. התיישבתי על מיטתי מחכה שהוא ידבר. "תתחיל לדבר" אמרתי לו בעדינות. "אין על מה לדבר" הוא אמר. "אז למה אתה עם פרצוף כזה על הבוקר?" שאלתי. "כי.." הוא התחיל את המשפט ועצר את עצמו. "כי...?" ניסיתי לדחוק בו. "זה קשור בי?" שאלתי. "כן" הוא ענה. מה עשיתי? איך אני תמיד קשורה לדברים כאלה. "נו כבר תדבר למה אתה שותק זה רק מלחיץ אותי יותר" אני אומרת לו מתחילה להתעצבן. ואז הוא מרים את ראשו אלי ומחייך. "מה אתה מחייך?" אני שואלת לא מבינה. "אחד באפריל" הוא אמר. היום זה האחד באפריל? באמת? "טוב...." עניתי. "תודי שנלחצת" הוא אמר. "מודה אבל זה לא הכי טוב שראיתי" אמרתי לו. "בסדר אני לא יתחיל להפחיד אותך עכשיו בתחילת הקשר שלנו" הוא אמר ואני הנהנתי. "אני יכול לנשק אותך?" הוא שאל אותי במבט מתחנן. "לא" עניתי. עדיין לא. אני מתגעגעת לשפתיים של בריאן. לא מה פתאום לא בריאן אממ ר-ראיין. אני משקרת לעצמי.

"אוף" הוא ענה. "אם לא הייתי כל כך טיפש יכול להיות שהיינו שוכבים עכשיו" הוא אמר ואני חבטתי בכתפו. "זה מה שמעניין אותך?" שאלתי. "לא" הוא ענה. "אז תפסיק לדבר על זה כל הזמן, סוטה" אמרתי לו והוא פקח את עיניו. "אני לא סוטה אני פשוט אוהב לעשות איתך אהבה" הוא אמר ואני גיחכתי. "בטח אחי" אמרתי בזלזול. "את לא מאמינה לי?" הוא שאל. "לא" עניתי. "אני עוד יוכיח לך כמה את מתגעגעת לזה גם" הוא אמר. "מחכה להוכחה" אמרתי.

"יאללה בואי נצא לאנשהו אני חייב להתאוורר" ראיין אמר. "חכה שנייה אני אתארגן ואז" אמרתי. "טוב" הוא אמר והוציא את הטלפון שלו מהכיס האחורי של המכנס, מודע לכך שייקח זמן. לקחתי את הבגדים שתכננתי ללבוש ויצאתי מהחדר. "את לא מתלבשת פה?" הוא שאל. "לא, סוטה" אמרתי. "סוטה שאת יוצאת איתו" הוא אמר גורם לי לגלגל עיניים. יצאתי מהחדר לכיוון השירותים נתלבש שם. כשסיימתי להתלבש נכנסתי לחדר והתחלתי להתאפר ואחר כך התבשמתי קצת. "אני מוכנה" אמרתי וראיין הביט בי כשחיוך התפשט על פניו גורם לי להסמיק טיפה מהמבוכה. "אתה יכול להפסיק לבהות?" אמרתי לו. "אני יכול להשתדל אבל לא מבטיח כלום" הוא אמר קם מהמיטה מושך אותי לחיבוק צמוד ואינטימי.

"טוב אני יצאתי" קראתי ברחבי הבית כדי שיהיו מודעים קצת. "תיהני" ג'ייד ענתה ובראד כנראה בעבודה או משהו. "תודה" אמרתי ואני וראיין יצאנו מהבית.

"לאן נוסעים?" שאלתי את ראיין אחרי שנכנסו למכונית והוא התחיל לנסוע. "לבר" הוא אמר. "בר כאילו משקעות או שם של מישהו שאתה מכיר?" שאלתי לא מבינה. "בר משקעות" הוא אמר. "זה פתוח בשעות האלה של היום?" המשכתי לשאול. "תראי אם אני לוקח אותך בשעות האלה של היום אז מסתבר שכן" הוא אמר ואני גלגלתי עיניים. "הגענו" הוא אמר אחרי נסיעה של עשרים דקות. יצאתי מהמכונית הולכת אחריו.

נכנסנו למקום חשוך ורומנטי עם מוסיקה טובה והתיישבנו על הבר של המקום. "מה באלך לשתות?" הוא שאל. "מה שאתה מזמין לך תזמין גם לי" אמרתי לו והוא הנהן והזמין מהברמן את השתייה. כשהשתייה הגיעה אלינו אני וראיין עשינו לחיים או משהו בסגנון ולגמנו שלוק מהמשקה. "וואו" אמרתי. "איך את רוצה שאני יזמין לך את מה שהזמנתי לי עם אפילו זה חזק לך" ראיין אמר לי. "אין לנו את אותו הדבר?" שאלתי והוא הניד בראשו. תחמן. לפתע שמעתי קולות של חבורה של כמה גברים שבדיוק נכנסו והתיישבו לידי. סובבתי את ראשי כדי לראות מי אלה הבחורים ואם הם חתיכים בכלל. אמבר את עם ראיין. ר-א-י-י-ן. סובבתי את ראשי ובלעתי את רוקי בכבדות. אמבר לשתות. לקחתי את הכוס עם המשקה ולגמתי שלוק גדול. למה לפה? למה דווקא לפה באת?. הוא הביט בי מבחין שבהיתי בו ומהר סובבתי את מבטי לכיוון ראיין. פאקינג שיט. ראיין הסתכל עלי מוזר. "קרה משהו?" הוא שאל. "לא, אני חושבת שאני אלך לשירותים שנייה" אמרתי לו והוא הנהן. קמתי מהכיסא הגבוה להפליא בזהירות. אני לא מאמינה שהוא פה. רגע, רגע אם אני רוצה להגיע לשירותים אני צריכה לעבור דרכו ואז הוא יבין שזאת אני. לא בבקשה תגידו לי שזה אח תאום שלו או מישהו אחר. נשמתי עמוק הולכת לכיוון השירותים. אוקיי אמבר עכשיו את צריכה לעבור לידו. קדימה. כשהגעתי למצב שאני עוברת לידו הלכתי הכי מהר שרק יכולתי. אני שבוע שלם מנסה להתחמק ממנו. ועכשיו זה נעשה קשה יותר. אני נכנסת לשירותים מחפשת את שירותי הנשים. וכשאני לא מוצאת אני שואלת את אחד מהאנשים שעוברים. "סליחה, אתה יודע אולי איפה זה השירותי נשים?" אני שואלת. "פה זה גברים ונשים ביחד" הוא עונה לי ואני מהנהנת לו כהכרת תודה. אבוי לי. נשים וגברים יחד?! שיכה בי ברק עכשיו, בבקשה.

אני נכנסת לאחד מהתאים בשירותים מסתגרת שם ומנסה לחפש תירוץ לאייך אני וראיין עפים מפה כמה שיותר מהר. דפיקה מלווה בשאלה נשמעת על דלת התא שלי. "יש פה מישהו?" הוא שואל. שיט שיט שיט זה הוא. אני שותקת ולא עונה. אך הוא לא מוותר. איך הוא כל כך בטוח שאני נמצאת בתוך התא. "אני רואה את הרגליים שלך" הוא אומר ואני נאנחת בקול. פאק איט. "מה אתה רוצה?" אני שואלת אותו מיואשת. "נתחיל מזה שתפתחי את הדלת למה אנשים מסתכלים עלי מוזר" הוא אומר. "אתה מוזר במילא אז מה יש לך להפסיד?" אני שואלת שאלה רטורית. "אותך" הוא עונה ואני מסמיקה. מזל שהוא לא יכול לראות אותי. "נו את פותחת?" הוא שואל מנסה לזרז אותי. אוף כמה שאני מתגעגעת למגע שלו. 

~~~~

היא תפתח לו? היא לא תפתח לו? מה יהיה??

שבת שלום לכולן אוהבת! <3