GET OUT OF MY MIND

פרק 25-

זה פשוט מאכזב לראות שלפני שתי פרקים המטרה הייתה 9 והגעתם אליה תוך פחות מיומיים וכשהעלתי את המטרה לעשר אפילו לא הגעתן ל9 בכל זאת אני מעלה פרק כי אני מתה משעמום. 

*מטרה 9 בבקשה תצביעו זה לא עולה כסף זה רק עוזר ומעלה לי את המוטיבציה*

~~~~

אני פותחת את תא השירותים והוא מתנפל עלי בחיבוק. כזה שעדיין לא הרגשתי ממנו. "התגעגעתי אלייך" הוא אומר לי. "בריאן זה לא אפשרי.." אני עונה לו מתנתקת מהחיבוק ומשפילה את ראשי. "זה אפשרי" הוא קובע בקולו הגבוה והסקסי מידי. "למה התרחקת ממני כל השבוע הזה?" הוא שואל אותי אחרי שאני לא עונה לדבריו ממקודם. איך אני אספר לו שאני לא בקטע של להיות רק ידידה שלו. "כי זה לא מתאים לי להיות זונה שלך" אמרתי לו והוא פקח את עיניו מופתע מהשפה שלי. "אל תקללי" הוא אמר. "זה לא קללה זה מקצוע" אמרתי לו והוא גלגל עיניים. אותו המשפט שאמרתי לו ביום הראשון שנפגשנו. "את לא זונה שלי" הוא אמר. "ולך מותר לקלל?" שאלתי מנסה להתגרות בו. "זה לא קללה זה מקצוע" הוא אמר חוזר אחרי. "אל תשתמש במשפטים שלי נגדי" אמרתי והוא גיחך. וואו זה רק אני או שהוא חתיך מידי. אמבר להירגע ומהר יש לך גבר שמחכה לך בחוץ. "אתה בעצמך אמרת שאנחנו רק ידידים" אמרתי לו. והוא לא הבין. "ממתי ידידים מתנשקים או ישנים אחד לי השנייה בתחתוני בוקסר?" אמרתי לו. הוא התקרב אלי דוחק אותי לקיר הקטן בתא. אנחנו עומדים בתא של שירותים צמודים אחד לשניה עד שאני לא מבינה איך אני מצליחה לנשום חמצן. אה נכון הוא החמצן שלי.. לא כל כך לא חשבתי על זה הרגע. הוא קירב את פניו אל אוזניי לוחש בצרידות. "רוצה להיות חברה שלי?" הוא שאל ואני צחקתי קצת. "מה מצחיק?" הוא שאל. "מה אנחנו בכיתה ו' עם הצעות חברות?" שאלתי אותו והוא שוב גלגל עיניים. לרגע שכחתי מהמצב שלנו. "אוקיי הבנתי אותך" הוא אמר והפעם אני הייתי זאת שלא הבינה מה קורה פה. הוא הצמיד את שפתיי לשפתיו סוחף אותי לנשיקה מלאת רגשות. אמבר תפסיקי את הנשיקה עכשיו. אוח זה כל כך קשה במיוחד שהוא לא מפסיק לנסות להכניס לשונו לפי (אויש זה נשמע רע) בלית ברירה התנתקתי מהנשיקה ומבטו היה נראה שהוא זקוק להמשך. "למה התנתקת?" הוא שאל נואש לעוד. "כי זה לא יכול לקרות" אמרתי משפילה את מבטי והוא חיכה שהמשיך. "לא ראית אני יוצאת עם מישהו עכשיו" אמרתי. "מה??" הוא היה מופתע. "כל כך מהר שכחת ממני וממה שהיה בנינו?" הוא שאל. "לא היה בנינו כלום אתה בעצמך אמרת אנחנו רק ידידים. זוכר?" אמרתי ואחרי זה שאלתי. הוא הפעם היה זה שהשפיל את מבטו. הוא הנהן באיטיות לוקח צעד אחד אחורה. התקרבתי אליו מרימה את ראשו. הבטנו אחד לשנייה בעיניים. עצמתי את עיניי מקרבת את שפתי לשפתיו ומנשקת אותו. נשיקה אחרונה. נשיקת פרידה. התנתקתי מהנשיקה שהרגשתי שהתחלנו להיסחף קצת ויצאתי מהתא משאירה אותו שם לבד. הבטתי על עצמי במראה מסדרת קצת את שיערי שהספיק להתבלגן ואת האודם שעל שפתיי חידשתי ויצאתי לוקחת נשימה עמוקה. הרגע סיימתי איתו את הקשר.