GET OUT OF MY MIND

פרק 33-

הצלחתן להגיע למטרה. קריאה מהנה <3

~~~~

אני זורק את הקונדום בגועל. למרות שאני יודע שהוא שלי אני לא יודע מי השותפה שלי וזה רק מחרפן אותי יותר. ואם היא הייתה בתולה? לאן הכנסתי את עצמי. אני מחליף את בגדי הנוחים לבגדי עבודה ויוצא מחדרי לוקח את כוס הנס שלי איתי. בבית אני לא כל כך מעוניין לשתות אותה. "טוב אני יוצא" אני מודיע לאמבר וקורץ לחברתה שמסתכלת עלי בזעזוע. אני יודע.. אני יודע אני מזעזע.

נקודת המבט של קייט:

אני קמה למחרת נזכרת באירועי אמש. אני לא בן אדם שאוהב להשתתות עד עיוורון חושים. שתיתי כוס או שניים אני לא כל כך זוכרת. "שיט" מלמלתי. אני שכבתי איתו. אמבר לא תרצה להיות חברה שלי. היא תשנא אותי. היא רמזה לי בבירור שלא כדי לי להיות איתו. איך נתתי לזה לקרות? אני לא מאמינה. מה אני יעשה עכשיו? אמבר יודעת מה קרה? איך בכלל הגעתי לפה? ומה עם ליילה? אופ אני כל כך הסתבכתי.

אני קמה מהמיטה הזרה ללא כל כוח ורצון. החלטתי.. החלטתי שאני פשוט לא יזכיר את אירועי אמש. אתכחש אליהם כאל לא היו. אני לא רוצה להסתבך עם אמבר וגם לא עם בראד.

יצאתי מהחדר מחפשת את עצמי עד שהגעתי למטבח רואה שם את ליילה ואמבר מביטות בי ובולעות את רוקן בכבדות. בבקשה שהן לא יודעות. "בוקר טוב" אני אומרת מנסה להסתיר את החשש בקולי. איך הגעתי למצב הזה? לעזאזל. הן מתעוררות מהבהייה ואמבר פוצחת את פיה. "בוקר טוב, רוצה נס?" היא שואלת כשחיוך פרוס על פניה. רוגע מתפשט בחלל גופי. היא לא יודעת כלום. וטוב שכך. "כן, כפית סוכר" אני אומרת לה מחייכת. אני מתיישבת בשולחן אל מול ליילה. קשה לה להסתכל לי בעיניים. למה הכל חייב להיות כל כך קשה. "קרה משהו?" אני שואלת את ליילה בתמימות. "ל-לא מה פתאום.. איך את?" היא שואלת. "אני בסדר גמור" עניתי. לא קשה להבחין שמשהו מוזר קורה כאן. אמבר הניחה את ספל הנס שלי על השולחן ואני קירבתי את הספל אלי. אנחנו שלושתנו יושבות בשולחן ואווירה מתוחה שוררת.

"באלכן שנסע לקניון?" ג'ייד לפתע הציעה. "סבבה" אמבר אישרה ואני וליילה אחריה. טוב תלכו להתארגן ועוד כמה שעות נצא אני ואמבר נבוא לאסוף אתכן תשלחו לנו את הכתובות שלכן" ג'ייד אמרה והנהנו.

"טוב, נתראה" ליילה אמרה ויצאנו מהדירה.

 "איך ישנת?" ליילה שאלה. "מצוין" עניתי מחויכת נזכרת בי ובבראד. זה לא יקרה יותר. איזשהו מקום בי עצוב אבל מצד שני זה לא יכול לקרות. אמבר היא חברה שלי. אני ממש לא רוצה לעצבן אותה. "שמחה שנהנת.." אמרה לי. היא יודעת? לא אין סיכוי. והשקט חזר על עצמו. "רוצה לבוא אלי ואז ג'ייד ואמבר יבואו אל אחת מאיתנו?" שאלתי אותה והיא הנהנה. נכנסתי למכונית של ליילה וכשהגענו לביתי היא חייכה אלי ונפרדנו. "ביי" אמרתי וטרקתי את דלת המכונית.   

הגעתי לביתי נשכבת במיטתי. יש עוד כמה שעות טובות עד שליילה תבוא אלי. חשבתי קצת. חשבתי בעיקר עלי ועל בראד. הוא היה כל כך חמוד. למרות שהוא היה שיכור הוא עדיין היה אכפתי כל כך. הייתי רוצה לדבר איתו על הכל. אבל אין לי אומץ. אני פחדנית וביישנית מידי בשביל לגשת אליו. אני כמעט בטוחה שאני לא הטעם שלו בכלל. אני יותר שמורה כזאת והוא מנסה הכל. מחליף בנות. כואב לי לדעת שמה שהוא עשה איתי הוא עשה עם עוד הרבה בנות. זה כל כך כואב. אבל למה?

 ----

התארגנתי ליציאה מחכה שליילה תיכנס לביתי. דפיקה נשמעה מדלת ביתי. כנראה שהיא הגיעה. "היי" אמרתי פותחת את דלת ביתי ומפנה מקום לליילה שתוכל להיכנס. "היי" היא מחזירה מחייכת ומחבקת אותי ונכנסת לבית.

"טוב, אמבר צריכה להגיע עוד כמה דקות רוצה שנצא לבחוץ לחכות לה?" ליילה שאלה. "טוביק" עניתי ויצאנו. נעלתי את דלת ביתי והמשכנו ללכת לכיוון הרחוב. "הנה היא" ליילה אמרה. נכנסנו למכונית ובראד היה שם. לא אמרנו שזה רק אנחנו? "היי בנות" הוא אמר לי ולליילה מצליח לגרום לי לצחוק. כולם הסתכלו עלי. "מה?" אמרתי. זה היה ממש מצחיק הוא אמר את זה בקול מצחיק. כולם המשיכו בשלהם ושמחתי כל כך שהוא איתנו. אבל זה סתם עושה לי רע יותר. לדעת שהוא לא שלי. "איך הגענו למצב שגם בראד איתנו?" ליילה שאלה את מה שרציתי לשאול מלכתחילה. בראד הביט בה פגוע. "סיפור ארוך" אמבר אמרה בתסכול.

 פלשבק: 

נקודת מבט בראד:

---אני חוזר הביתה מהעבודה ורואה את ג'ייד ואמבר מתארגנות. יש יציאה שלא שמעתי עליה? "אמבר מה זה?" שאלתי. "אנחנו יוצאות כל הבנות לקניון" היא אמרה. "אני יכול לבוא איתכן?" שאלתי. אני לא יודע למה עשיתי את זה. אני פאקינג שכבתי אם אחת מכל הבנות האלה. זה יהיה כל כך מביך. "לא בראד. זה רק בנות" היא אמרה כמובן מאליו. "אמבר בבקשה אני לא יפריע לכן" המשכתי לנסות לשכנע אותה. אולי ככה אני יוכל לגלות עם מי שכבתי. אני סתום. כל כך סתום. "מבטיח?" היא שאלה. "מבטיח" עניתי. "אז זה סבבה" היא אמרה בהיסוס. ---

המשך נקודת המבט של בראד:

הגענו לקניון לפני כמה שעות טובות וכמובן שהבנות לא פסחו על שלב הקניות. שזה אומר להיכנס לכל החנויות האפשריות. כמובן שלא אמרתי כלום. הבטחתי לאמבר שאני לאי יפריע ויכולתי לראות שהיא קצת הופתעה ממני. רק שלא תתרגל.

הגענו לקומה האהובה עלי בקניון וזאת קומת האוכל. התיישבנו במקדונלדס ואני הלכתי להזמין אחרי שכל הבנות אמרו לי מה הן רוצות.

"והנה האוכל" אמרתי כשהגעתי לשולחן שתפסנו עם ידיים מפוצצות. הסתדרנו והתחלנו לאכול. אני רעב. הרבה זמן לא אכלתי ואני רעב נורא.. "איך היה לכן אתמול?" שאלתי משחק אותה ראש קטן. כיף, כיף אבל הגעתי לפה רק מסיבה מסוימת וזה לנסות לגלות עם מי לעזאזל שכבתי.

~~~~

זה היה הפרק.. לא לשכוח להגיב ולהצביע זה מעניק לי תמיד את המוטיבציה להמשיך!! 

ודבר אחרוןןןןן כולם ללכת לסיפור ערסים שאני כותבת זה חשוב לי מאודד