GET OUT OF MY MIND

פרק 26-

ראיתן איזה מהר הגעתן.. הקטע הוא שלעשר מטרות אתן כבר לא מגיעות ול9 מטרות אתן כן פשוט די מהר מידיי חח לא שזה רע פשוט ההייתי רוצה שתשתפו את הסיפור עם חברות כדי שהוא יוכל להתקדם קצת

*10 מטרות סומכת עליכן שתגיעו*

~~~~

"וואטדהפאק?" אני שואלת. "את חייבת להפסיק לקלל" הוא אמר. "אני לא חייבת אתה פשוט מחייב אותי ללא האישור שלי" אמרתי לו. "טוב אני צריכה ללכת ביי בריאן" אמרתי לו והסתובבתי ללכת. "לא חכי רגע" הוא אמר אבל אני לא התייחסתי והמשכתי ללכת. כששמעתי את צעדיו קרובים אלי מיהרתי את קצב הליכתי נכנסת למעלית במהירות, שיט הוא נכנס גם. ועוד יותר שיט ראיין נמצא פה והוא מסתכל עלי מוזר. אוקיי אני עם ראיין ובריאן במעלית מצב לא טוב. לא טוב אמבר. לא טוב בכלל. בריאן מתקרב אלי ומנסה לנשק אותי. מה הוא עושה. טוב את חייבת לעשות משהו לפני שהוא ינשק אותך. ראיין מסתכל עלי עוד יותר מוזר. הוא לא אמור להתעצבן שמישהו מתקרב אלי? אוקיי בריאן ממש צמוד אלי. כשהשפתיים של בריאן נמצאות סנטימטרים ספורים ממני אני מסובבת את ראשי במהירות ומנשקת את ראיין. ראיין דוחף אותי במהירות והפעם אני מסתכלת עליו מוזר. "מה עובר עלייך ראיין?" אני שואלת אותו לא מתייחסת למבט המוזר של בריאן הפעם. אני ממש מובכת כרגע. "אני לא ראיין" הוא אומר. "אז מי אתה?" אני שואלת בטוחה שהוא לקח משהו. "אני דניאל" הוא אמר. למה השם הזה מוכר לי? רגע רגע. "תגיד יש לך במקרה אח?" שאלתי אותו. "אממ כן" הוא אמר. "ומה השם שלו?" המשכתי לשאול. "ראיין" הוא אמר בפשטות. לראיין יש אח תאום והוא לא אמר לי?? "אז ככה קוראים לחבר המזדיין שלך" בריאן אמר בקול כועס ועמוק. "שיט" מלמלתי. המעלית נפתחה ורצתי לדירתי נכנסת ומקפידה לסגור את הדלת טוב.

הלכתי לחדרי סוגרת את הדלת רואה את ראיין מחכה לי. ראיין או דניאל? איך זה שהוא אף פעם לא סיפר לי עליו. "ראיין.." התחלתי להגיד בכדי לוודאות שאני מדברת עם האדם הנכון. "זהו שמי" הוא מלמל. "יכול להיות שיש לך אח תאום ולא סיפרת לי?" שאלתי ומבטו הופנה אלי כאשר הוא הסתכל עלי מבוהל. "תענה לי" האצתי בו. "כן" הוא ענה בלית ברירה. "למה לא סיפרת לי?" שאלתי אותו. "זה סיפור ארוך" הוא אמר מגרד בעורפו. "ולי יש את כל הזמן שבעולם" אמרתי מונעת ממנו להתנגד. "טוב אז לפני כמה שנים אני ואח שלי.." הוא התחיל לומר אך נקטע על ידי הטלפון שלי. גלגלתי עיניים כשהבנתי שמדובר בטלפון שלי. ראיין חייך מאושר. "שלא תחשוב שיצאת מזה כן? אני מסיימת לדבר בטלפון ואני באה.." אמרתי לוקחת את מכשיר הנייד שלי ויוצאת מהחדר למקום עם קצת פרטיות.

"הלו" אני עונה מבלי להסתכל על צג המסך. "שלום הגענו לאמבר?" קול נשי נשמע בקו. "מדברת" אמרתי. "אני אחת הבוחנות מהאודישן לריקוד שלך, התקשרתי לקחת ממך פרטים כדי שנוכל לשלוח לך במייל איך הכל הולך לעבוד" היא אמרה ואני הנהנתי מקשיבה ומודעת לכך שהאישה לא יכולה להבחין בזאת. "אוקיי.." עניתי והבאתי לה את הפרטים. "טוב, תודה רבה" היא אמרה. "תודה רבה לכם" עניתי קצת כבוד. "ביי" היא אמרה והשיחה התנתקה. אני הולכת להגשים את החלום שלי. לרקוד.