קריאה מהנה!
~~~~
"את בטוחה שאת לא רוצה לבוא לישון אצלי?" ראיין שאל. "כן ומי כמוני יודעת לאן זה התפתח" אמרתי לו והוא קרץ לי. "מאמי אני גבר" הוא הודה ואני צחקתי. "גבר שצריך ללמוד לשלוט בצרכים שלו" אמרתי כאילו ממשיכה את משפטו. "וואלה יש מצב" הוא אמר. "אתה רואה" החזרתי. "בואי אלי, בבקשה" הוא אמר ועשה לי פרצוף חמוד כזה שקשה לסרב לו. "טוב נו בסדר" אמרתי. "לחכות לך פה?" הוא שאל. "בשביל מה? אתה חמש שניות ממני" אמרתי לו. "טוב" הוא אמר ויצא מפתח הבית. התארגנתי קצת והלכתי. "אני אצל ראיין" אמרתי לבית. "תיהני" ג'ייד אמרה לי. "וואי וואי מה שהולך להיות היום" בראד אמר. "שתוק" אמרתי לו מובכת מהסיטואציה. מה פתאום אכפת להם מהחיים המיניים שלי?
"שלום" אמרתי כשנכנסתי לביתו של ראיין. "היי יפה" הוא אמר ונשק לשפתיי נשיקה יבשה. הלכתי לכיוון מטבחו פותחת את המקרר. "תגיד מה אתה אוכל?" שאלתי. "מה שיש" הוא ענה ואני צחקתי. "ומה אם אין?" המשכתי לשאול. "אז אני לא אוכל" הוא אמר ואני הסתכלתי עליו כעוסה. "זה לא בריא לא לאכול!" הטפתי לו. "טוב אמא" הוא אמר ואני גיחכתי. "תגיד אתה אמיתי אין לך אוכל ואתה אומר לי שאתה לא אוכל כלום אני דואגת" אמרתי את מה שחשבתי והוא התקרב אלי ונישק אותי. "הנסיכה שלי דואגת לי" הוא אמר ואני הנהנתי. "אבל אני אוכל פשוט לא בבית" הוא אמר. "איפה אתה אוכל?" שאלתי מרגישה חופרת. "מקדונלדס, מסעדות חסר?" הוא אמר. "אבל זה לא בריא לאכול ככה כל הזמן" אמרתי. "נו בסדר שום דבר לא בריא בחיים האלה" הוא אמר. "טוב חמוד צריך להכין אוכל" אמרתי והוא הסתכל עלי לא מבין. "איך אתה בלבשל?" שאלתי. "מזעזע פלוס פלוס" הוא אמר ואני צחקתי. "אז מזל שיש אותי" אמרתי. "מה הייתי עושה בלעדייך מה?" הוא לחש בקול צרוד באוזני גורם לתחושת צמרמורת לעבור בגופי אבל לא כמו שבריאן היה גורם. למה אני חושבת על בריאן בכלל? "אוכל במקדונלדס" אמרתי והוא צחק. "צודקת" הוא ענה.
כבר עברה משהו כמו שעה ואני בינתיים הספקתי לטגן שניצלים ופירה. "האוכל מוכן" אמרתי לראיין כאשר הוא יצא מהמקלחת. "כבר בא" הוא אמר ולאחר כמה דקות הוא הגיע וראה שולחן עם צלחות ואוכל. "וואו" הוא ענה. "תודה, תודה" החמאתי לעצמי והוא צחק. הוא התיישב בשולחן והתחיל לאכול אך עצרתי אותו. "הפ, הפ הפ" אמרתי. "מה?" הוא שאל ונשמע רעב. "אני צריכה לעשות לך היכרות קצרצרה" אמרתי והוא הביט בי לא מבין. "הכר זו צלחת עם אוכל בייתי" אמרתי והתחלתי לצחוק כאשר הוא הסתכל עלי כמו אל משוגעת. "את יכולה לתת לי אישור לאכול?" הוא שאל. "לך על זה" אמרתי והוא התחיל לאכול וכך גם אני.
"וואו זה היה טעים" ראיין החמיא לי. "שמחה שאהבת" אמרתי. "אמרו לך פעם שאת מדהימה?" הוא שאל אותי. "לא" עניתי. "אז אני אומר לך עכשיו, את פשוט מדהימה" הוא אמר גורם לי להסמיק. "די להביך אותי" אמרתי לו וזרקתי עליו את המגבת שהייתה מונחת על השולחן. הוא צחק. "את גם חמודה" הוא הוסיף ואני הבטתי בו מסמנת לו שיפסיק. "בסדר אני יפסיק" הוא אמר ואני חייכתי.
"בואי לישון" הוא אמר. "באה" אמרתי והלכתי לכיוון חדרו נשכבת לצידו והוא מחבק אותי. ריאן התחיל בהצגות שלו ונישק אותי מלא נשיקות בצוואר. הוא הכניס את ידו מתחת לחולצתי מבהיר לי טוב מאוד מה הוא רוצה כאן ועכשיו. הסתובבתי אליו מנשקת אותו בשפתיו הרכות. הוא התרומם ממצב שכיבה ועלה מעלי. הוא המשיך בנשיקה שלנו ממקודם כאשר הוא פושט את חולצתי מגופי וזורק אותה לנקודה רנדומאלית בחדר. אחר כך הוא יורד עם נשיקותיו הישר לתנוך אוזני גורם לי לצמרמורת חדה. אחרי זה הוא ממשיך לכיוון בטני וחוזר חזרה אל שפתיי. אני עוצמת את עיניי ומדמיינת את בריאן. וואטדהפאק? מה הוא נדחף לי לחיים. אני פוקחת את עיניי במהירות והופכת את הנשיקה לאגרסיבית יותר מנסה להילחם בעצמי לא לחשוב עליו. עיניי נעצמות שוב ועוד פעם דמותו של בריאן מצטיירת במוחי. אני מפסיקה את הנשיקה מתנשפת ומביטה בריאן שמביט בי לא מבין. "אפשר ללכת לישון?" אני שואלת את ראיין מקווה לא לאכזב אותו. "מה קרה?" הוא שואל לא מבין. "לא יודעת התחיל לכאוב לי הראש" אני מתרצת את הדבר הכי הגיוני שעולה לי לראש. "להביא לך כדור?" הוא שואל בדאגה. "לא צריך זה יעבור עוד מעט אני רק צריכה לישון" אני אומרת ואנחנו הולכים לישון בהרגשה מוזרה. למה דמיינתי את בריאן בזמן הנשיקה? מה הוא קשור? בקושי פעמיים ראיתי אותו. אני אוהבת את ראיין נכון?
שאלתי את עצמי מנסה להבין מה אני מרגישה. אוף אני מקווה שאני לא מתחילה להסתבך בתוך עצמי שוב פעם.
~~~~
YOU ARE READING
GET OUT OF MY MIND
Romanceסיפור חדש שליי מקווה שתאהבו<3 מכיל: *תכנים מיניים* *שפה גסה* *הקריאה היא באחריותכם בלבד* *אין להעתיק!*
