אומרים ש"מים שקטים חודרים עמוק". אני אומרת. בולשיט.
אני לא הצלחתי לחדור לתודעה של אף אחד מהחברים שלי דין ומיילי. כשהיינו יושבים בספסל הגדול לא הוצאתי מילה מהפה וניסיתי לשבת כמה שיותר צמוד למיילי, שהייתה היחידה שהכרתי בין כל חבורת הנערים והנערות בספסל הגדול.
מיילי הייתה רעשנית. כלכך רעשנית שהיא לעומתי הצליחה לחדור לתודעה של כולם ללא הרבה בעיות. היא הייתה משתלבת, צוחקת, מתערבת ונראתה קלילה כלכך עם כולם.
השינוי שהיא עברה בשלושה שבועות בלבד לא הפתיע אותי בכלל. מיילי תמיד חיכתה לזה, לתשומת הלב של כולם. היא רק חיכתה שזה יגיע, היא קראה לזה "הפריצה הגדולה". ועכשיו כשזה קרה, היא הייתה מוכנה לזה לגמרי.
אני לעומתה נשארתי בדיוק אותו הדבר, הייתי אותה קימברלי השקטה והבלתי נראית שהייתי לפני ה"פריצה הגדולה". וגם כשישבתי בספסל המרכזי לא משכתי אליי כלכך הרבה תשומת לב.
בכלל, לא סבלתי את הספסל הזה. הוא כלל בתוכו לרוב רק את קבוצת הכדורסל וכמה מהמעודדות שלא הפסיקו להידבק אליהם. שירלי לא נראתה באופק אודות למיילי שדאגה להרחיק אותה מהטריטוריה של דין ואת סטפני לא ראיתי מאז הפרידה.
כולם עדיין המשיכו לדבר על הזוג החדש והמפתיע של בית הספר. כולם ריכלו, אף אחד לא היה בטוח מה לעזאזל עובר על דין אבל זה רק הכפיל את הפופולריות שלו יותר. הבנות עדיין כרכרו סביבו בניגוד לרצונה של מיילי ולראות בנות הרבה יותר יפות ממך מתחילות עם הבחור שאת אוהבת רק גרם לחוסר הביטחון שלי לכרסם יותר. בעיקר כי הוא לגמרי נפנף אותן.
"קים!" מיילי אומרת לי ומעירה אותי ממחשבותיי. אני מרימה אליה את מבטי ודווקא אז היא נשענת על חזהו השרירי של דין. אני תוהה לפעמים אם היא עושה את כל זה בכוונה, כי נראה שכל פעם שאני מסתכלת היא מוצאת דרך אחרת לגרום ללב שלי להיקרע. ולא משנה כמה פעמים אני מנסה לחבר אותו מחדש ולהדביק אותו. הוא אף פעם לא חוזר להיות שלם אודות למיילי ולדחפים ההורמונליים שלה.
"את יודעת במה נזכרתי אתמול," היא צוחקת ואני מכווצת את גבותיי בשאלה. מבטי מרוכז בידיו השריריות של דין, אשר עוטפות אותה בחיבוק. ראשה נח על חזהו ואני מוצאת את עצמי רוצה להיות שם במקומה. מעניין אם גם היא שומעת את הלב שלו פועם כלכך חזק?
"במה?" אני שואלת ועיניי פוגשות את עיניו התכולות של דין, ששלח אליי מבטים בלתי ברורים מדי פעם. שאר קבוצת הכדורסל שנדחסים בספסל הגדול עסוקים בעניינים שונים, חלקם צוחקים בקולניות, חלקם מקשיבים וחלקם עסוקים בפלאפון.
"מה עם הבן של מרקוס?" היא שואלת והלב שלי מפסיק לפעום לרגע, אני מסמיקה באופן אוטומטי ולא מאמינה שהיא העלתה את הנושא הזה דווקא עכשיו.
YOU ARE READING
התפרקות בנשיקה
Romanceכשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששו...
