☆ פרק 24

12.4K 708 193
                                    

"לדין אדמס יש מישהי".

כן. אלו היו השמועות החדשות על דין אדמס, אחרת למה שיסרב למישהי כמו סטייסי קייל?

בהתחלה כולם חשבו שזה איזה תכסיס, שדין רוצה לגרום לסטייסי קייל לרדוף אחריו ולהראות לכולם עד כמה הוא יכול להשיג כל אחת. אבל אחריי הדחייה שלו אליה ביום שלישי התחילו לעלות תהיות. זאת הייתה הדחיה השמינית שלו, וכולם התחילו להבין שהעניין דיי רציני. ושדין אדמס. באמת לא מעוניין בסטייסי קייל. 

אבל השמועות בהחלט לא הזיזו לסטייסי להמשיך בעבודתה, הן לא שברו אותה ובהחלט לא גרמו לה להפסיק. במשך שבוע שלם סטייסי לא הפסיקה לנסות להתחיל עם דין, היא ישבה לידו באופן קבוע וחָברה באופן מוחץ לספסל הגדול שבחצר.הייתה כלכך נחושה להשיג אותו שהיא אפילו הזמינה אותו לכמה השקות של הסרט החדש שלה שיצא בקיץ הבא. אבל דין סרב. כמה פעמים. בנוסף לזה, ג'נט ושירלי לא הפסיקו להידבק אליה והפכו להיות החברות הכי טובות שלה, טוב, הן היו יותר כמו הכלבלבות הכי טובות שלה. הן לא הפסיקו ללקק לה ולנסות להתחנף אליה. לא הפסיקו לנסות להתחבב אליה. וסטייסי דיי אהבה את עצם העובדה שיש לה עכשיו שתי שפוטות שילכו וירחרחו אחריי דין במקומה. והיא ניצלה אותן, ובגדול.

במהלך כל השבוע דין היה סגור. בשיעורים הוא היה בוהה ברצפה או בשולחן והוא בקושי דיבר כשהיינו במזח. כשהתפרקנו, הרגשתי עד כמה הוא ממש צריך להתפרק. עד כמה קשה לו. חיכיתי שהוא יגיד לי מה יש, למה הוא כלכך סגור, מה קרה לו? אבל כשהשמועות התחילו לצוץ, הכל פתאום נהיה ברור, הכל פתאום התחיל להסתדר...

"אז.. אומרים שיש לך עכשיו מישהי?" אנחנו יושבים במזח ואני פולטת ומחייכת חצי חיוך עקום אל דין, שעסוק בבהייה בשמש הלוהטת, שיורדת אט אט ונמסה לה בתוך הים הרגוע. עיניו התכולות נוצצות והוא נושם נשימה עמוקה לפני שהוא מעז בכלל לפתוח את פיו.

"למה?" הוא שואל מבלי להביט בי. אני יכולה להבחין בשפתיו היבשות, הוא לא דיבר הרבה זמן. שנינו לא דיברנו הרבה זמן. רק בהינו, בהינו בשקיעה ושקענו במחשבות. אני חשבתי עליו, והוא.. הלוואי והייתי יכולה לדעת על מה הוא חושב כשמבט שלו נעוץ ברקיע. הלוואי שהייתי יכולה לדעת מה מסתתר מאחוריי האוקיינוס הסוער והבהיר הזה שבתוך עיניו השקטות. אלוהים, הייתי עושה הכל כדי לדעת.

"כ-כי, סירבת לס-סטייסי קייל..." אני ממלמלת ובכלל לא שמה לב שראשי מורכן עד שידו של דין נוגעת בעדינות בקצה סנטרי ומרימה את מבטי.

הוא מביט בי. מושך בכתפיו, נראה מרוחק מעט אך החיוך שנפרש על פניו מרגיע אותי. הוא פונה להביט שוב קדימה. "אז אומרים" הוא אומר בשקט וכשאני מגחכת הוא מפנה אליי את מבטו ומביט בי בשאלה. 

התפרקות בנשיקה Where stories live. Discover now