☆ פרק 40- חלק ב'

16.7K 901 306
                                    

הלב שלי עוד רגע יוצא ממקומו, דופק ודופק ודופק ועולה על קולות הרעמים הרועשים. חזי עולה ויורד בקצב לא נורמלי כששתי המילים היחידות שאמר לי חוזרות על עצמן במנטרה חוזרת ולא מפסיקות. לא נותנות לי מנוח. אני לא יכולה לנשום, למרות שאני ממש ממש מנסה, משהו חוסם את קנה הנשימה שלי ואני מתחילה לרעוד.

התאהבתי בך.

ואני עוצמת את עיניי ופוקחת אותן בחזרה כדי לוודא שאני לא חולמת. כי זה לא יכול להיות. זה לא הגיוני. שתי מילים קטנות שהופכות את עולמי לחלוטין, שהופכות את כל גופי לג'לי אחד גדול. שתי מילים שאני לא יודעת איך להכיל, שאני לא יודעת איך פאקינג להתמודד איתן.

עיניי התכלת שלו לוכדות אותי, זוהרות כלכך וגורמות למשהו בי להירגע, לא יכול להיות. פשוט לא יכול שליצור היפיפה הזה יש איזשהו רגש אליי.

הוא מחכה שאני אגיב, אגיד משהו. סימן או.. אני לא יודעת. הוא מצפה למשהו, אבל אני קפואה במקומי. אני לא מסוגלת לזוז או לדבר או להגיב למה שאמר. אני לא מסוגלת לעכל את זה. אני רק מתחננת בלבי פעם אחר פעם שזאת לא איזה בדיחה על חשבוני, או איזה חלום מופרך שעוד כמה דקות אתעורר ממנו ואבכה עד כמה שאני פתטית.

וכשהמחשבות והחששות מכרסמים בי דין מתקרב אליי, כאילו יודע שזה מה שיגרום לי להירגע. יודע בדיוק מה יעזור לי. הוא תמיד יודע. הוא תמיד פאקינג יודע. בגלל זה אני התאהבתי בו.

הוא עוטף אותי בידו השרירית והרטובה, ולמרות שזה לא אמור לעזור לי להתחמם, כי המבול הקר עדיין עוטף את שנינו וגורם לנו להיות סחוטים מכל דקה ודקה שעוברת אני מתחממת, מתכרבלת בתוכו ונותנת לדמעות קטנטנות להשתלב ביחד עם טיפות הגשם הרטובות.

"הייתי בטוח שאת יודעת.." הוא לוחש, מרים את פניי אל פניו ולוכד את עיניי בעיניו היהלומיות והיפות כלכך, הן כאלה נוצצות. אלוהים. אני טובעת בהן בשנייה.

"עשיתי הכל בשבילך קים. נפרדתי מסטפני כדי להיות איתך, לא יכולתי לסבול את איך שהיא הייתה מדברת עלייך כל הזמן. רציתי להיות איתך, אבל יותר מלהיות איתך רציתי שתהיי מאושרת, בגלל זה הייתי עם מיילי. כי חשבתי שזה מה שיעשה אותך מאושרת.. את מבינה כמה התעצבנתי שגיליתי שאמא שלך פוטרה ושלא אמרת לי כלום? אני נשארתי עם מיילי כדי שאת תהיי מאושרת בזמן שהתמודדת עם הפיטורים שלה לבד. כשהתחלת עם תום, לעזאזל, הייתי כלכך עצבני כשגיליתי שאת רוצה מישהו שהוא לא אני" הוא מגחך במירמור,

"כשאני מסתכל לרקיע אני פאקינג חושב עלינו קים. על העתיד שלנו יחד. אין אף אחת אחרת.. לעזאזל, הייתי בטוח שהבנת שהתכוונתי אלייך. את המיוחדת. חשבתי שאת מתנהגת ככה כי את לא אוהבת אותי, ואז גיליתי שכנראה לא הבנ-"

"לא יכולתי להבין" אני קוטעת אותו בקול צרוד כשאנחנו עדיין מביטים אחד בשני.

"מ-מה זאת אומרת?"

התפרקות בנשיקה Where stories live. Discover now