"אני עוזב אותך לחמש דקות וכבר אני מוצא אותך בזרועותיו של דין אדמס" קולו של תום מהדהד באוזני ולא מפסיק, חוזר על עצמו פעם אחר פעם.
אני מרימה את ראשי ורואה את חיוכו העדין והחם על פניו. שום כעס. שום סצנות. רק מבט חמים וטוב עולה על פניו כשהוא מקרב אליי את צלחת הצ'יפס במטרה לדרבן אותי לאכול. אני נענית לו, מנצלת את ההזדמנות כדי להשפיל את מבטי לקערת הצ'יפס ומשתהה מעט לפני שאני מדברת. "נפלתי.. הוא עזר לי לקום" אני ממלמלת אליו, משום מה מרגישה צורך להסביר את עצמי למרות שהוא עצמו פלרטט מול העיניים שלי עם הג'ינג'ית היפיפייה.
אני מרימה את מבטי אל תום, רואה את עיניו מתרחבות בהפתעה ואת המבט הדואג מתנוסס על פניו. "נפלת? מ-מתי זה קרה? א-אני ממש מצטער קים. אני.. זאת אומרת..." הוא משפיל את מבטו ונאנח, מדבר בשקט, "אמילי היא פשוט.. טוב... היינו חברים ממש טובים בתיכון, ניתקנו קשר ופתאום לראות אותה זה היה.. אני מצטער, באמת." הוא אומר ומרים אליי מבט קצר ומצטער.
אני שוקלת לרגע אם כדאי לי לכעוס עליו, מצד אחד לנטוש אותי באמצע הרחבה לטובת חברה טובה נשמע לי כמו מעשה בלתי נסלח. אבל מצד שני, התנהגתי אל תום כלכך נורא ובזמן שהוא היה נחמד אליי, אני התעלמתי ממנו וחשבתי על דין.
"זה בסדר," אני פולטת לבסוף, מחייכת אליו חצי חיוך מעודד. "למה ניתקתם קשר?" אני שואלת, לוקחת חתיכת צ'יפס בידי ולועסת לאט. תום שותק, ואני מוצאת את עצמי מכווצת את גבותיי בדאגה כשהחיוך הרגיל והחם שלו לא מרוח על שפתיו כמו תמיד.
"טוב, זה פשוט.." הוא ממלמל, "היא ניצלה אותי." הוא פולט, וה'מה??' שנפלט מפי כנראה יוצא חזק יותר ממה שהתכוונתי. כי מספר אנשים מהשולחנות הסמוכים מעיפים אלינו מבטים תוהים לפני שחוזרים לעיסוקיהם.
"היא אהבה מישהו אחר, היא אמרה לי בפירוש שהיא אוהבת אותו. ואני הייתי שם בשבילה, היא השתמשה בי כי הוא לא אהב אותה. וכשנמאס לה.." היא מגחך ומרים אליי את מבטו, מביט בי בעיניו החומות. "כשנמאס לה היא פשוט עברה למישהו אחר." הוא פולט בשקט.
גרוני מתייבש, עיניי שורפות והידיים שלי מתחילות לרעוד כלכך שאני צריכה להוריד אותם אל מתחת לשולחן כדי שתום לא יבחין בכך. סיטואציה מוכרת להחריד. דין אמר לי בפירוש שיש מישהי שהוא אוהב. ואני הייתי שם בשבילו, הוא השתמש בי כי היא לא אוהבת אותו בחזרה. ובמשחק.. במשחק נמאס לו ממני, אז הוא עבר לסטייסי. אני מתנשמת בכבדות ומנסה להרגיע את הדקירות בחזי.
דין אדמס מנצל אותי. דין אדמס מנצל אותי. דין אדמס מנצל אותי. דין אדמס מנצל אותי. זה חוזר על עצמו, לא מרפה.
"זה נורא" אני לוחשת, אומרת בכנות מוחלטת. מזדהה לגמרי עם הבחור החמוד והמתוק שיושב מולי, שנינו נפלנו קורבן. אולי בגלל זה הגורל הפגיש בנינו. אולי בגלל זה אנחנו.. אנחנו צריכים להיות ביחד.
YOU ARE READING
התפרקות בנשיקה
Romanceכשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששו...
