התפרקות בנשיקה

☆ פרק 26

כשלאדם הכי יקר לך בעולם קורה משהו, גם לך קורה משהו. 

וזה מה שקרה לי. עם דין.

לא ידעתי מה קרה ואם אני אמורה בכלל לדאוג או שהוא סתם יושב איתה עכשיו ואני דואגת על כלום. ולמרות שרציתי לשכוח אותו ולהשאיר אותו בתור אך ורק היסטוריה נוסטלגית אני מוצאת את עצמי פוסעת על החול הדביק בדרך אל המזח, שעה לפני הזמן.

משהו בגוף שלי עדיין לא שחרר, ולמרות צעקות ההתלהבות של סטפני ובעיקר מיילי אחריי שסיפרתי להן על המפגש הקטן שהיה לי עם תום בסטודיו עדיין לא יכולתי להוציא את דין מהראש לי. הוא לא הגיע היום לבית הספר. הוא לא הודיע לי למה הוא לא הגיע לבית הספר. ויכולתי להתקשר אליו, אבל פחדתי לצאת פתטית. ויכולתי גם לשלוח לו הודעה. אבל פאק. בכלל לא אכפת לו ממני. למה שאני אדאג לו כשהוא לא דואג לי?

והנה אני, למרות הכל. מגיעה אל המזח לפני הזמן כדי לחכות לו, כדי לקוות שהוא בכלל יגיע...

 וכשאני מתקרבת אני מופתעת לראות את השיער הבלונדיני שלו כבר עף ברוח כשהוא יושב על קצה המזח. בוהה ברקיע. מה הוא עושה כאן כלכך מוקדם?

אני בולעת את רוקי ומתיישבת ליד גופו החסון והמכווץ במקצת, הוא מחבק את גופו כשעוד גל של רוח מגיע ואפילו לא טורח להביט בי. הלב שלי פועם בחוזקה ואני מוצאת את עצמי מתפללת לראות את עיניו היהלומיות והתכולות. מתפללת רק לטבוע בהן כבר ולהיחנק למוות. למות. אלוהים. רציתי למות מזה שהוא אפילו לא מסוגל להביט בי.

"הקדמת" הקול שלי יוצא צרוד, חלש. חסר משמעות. 

"גם את" הוא סוף סוף מביט בי, עיניו התכולות נראות עייפות והשקיות מתחת לעיניו מסגירות את חוסר שעות השינה שלו, השיער שלו פרוע והזיפים הקטנטנים שלו פתאום נורא מציקים לי. הוא נראה נורא, אך עם זאת כלכך יפיפה. הוא אלוהי, גם ככה ההילה מסביבו זוהרת. 

ואני שותקת, רציתי כלכך שהוא יביט בי, ועכשיו, כשעיניו התכולות מביטות בי אני רק רוצה שיפסיק להסתכל עליי. הלב שלי הולם בחוזקה. ואני רוצה להתפרק. כמה שאני רוצה להתפרק. השפתיים הבשרניות של דין מעט נפוחות. ואני משפילה את ראשי אל ידי ונושכת את שפתיי התחתונה בתבוסה.

הוא שולט בי. הוא משחק בי. רק ממבט אחד שלו אני יכולה להשתתק. הוא לא צריך לעשות יותר מדי חוץ מלהסתכל עליי ולגרום לי להשווה בקסמיו. והוא יודע את זה, הוא יודע את זה טוב מאוד והוא מנצל את זה.

האוויר נהיה קר, החורף בפתח והרוח הקרירה מקיפה אותי מכל עבר. צמרמורת ממלאת את כל גופי, ואני לא יודעת את זה בגלל דין התרחק ממני או בגלל הרוח. אני לא יודעת על מה הוא חושב, אני לא יודעת מה המצב בנינו עכשיו.

אתמול הוא אמר לי שהיה אסור לו לספר לי, שהיה אסור לו לספר לי שהוא אוהב מישהי. שהוא אוהב אותה. ואולי זה קצת נכון, אולי.. אולי זה דיי הרס הכל. כי מה עכשיו?