"אני לא יכולה ללכת" אני פולטת בשקט וקוטעת את רצף התלהבותן של סטפני ומיילי. הן עוצרות באחת. מביטות בי בבלבול לפני שפולטות ביחד,
"מה?"
אני נאנחת, "אני לא יכולה, זה יוצא בדיוק ביום של החופשה שלי." אני מסבירה וסטפני נוחרת בבוז.
"עוד פעם החופשה הזאת? קים אל תלכי. אין סיכוי שאת מפספסת את היום הולדת של דין אדמס!" היא אומרת ומיילי ממהרת להסכים בהנהון מהיר ואז עוצרת.
"רגע, איזה חופשה?" היא שואלת וסטפני מגלגלת את עיניה.
"ההורים של קים החליטו שהם רוצים לצאת לחופשה משפחתית באמצע החיים. ממילא עוד שלושה חודשים מסיימים את הלימודים, אני לא מבינה מה כלכך דחוף להורים שלך לצאת דווקא עכשיו?" היא מסבירה למיילי ואז פונה אליי בעצבנות קלה.
"ככה הם החליטו." אני אומרת ומושכת בכתפיי, לא מתקנת אותה ואומרת לה שאני היא זאת שרצתה בעצם לצאת לחופשה כדי להתנתק מכל הבלאגן שמסביב.
"נו באמת קים. אל תגידי לי שאת מתכוונת לפספס את המסיבה הכי שווה בתיכון בשביל איזה חופשה משפחתית" מיילי אומרת. ואני מניחה שאם לי ולדין היה עוד קשר בחוף, הייתי באה. ולא רק שהייתי באה. הייתי קופצת במקומי על כך שהזמין אותי. חוץ מזה, שלא היה שום סיכוי שהייתי מסרבת לו, יכולות השכנוע של דין לא צריכים להיות מזהירים כדי לגרום לי לעשות מה שהוא רוצה. בסופו של דבר אני תמיד איכשהו נכנעת לו. ולמען האמת קצת נמאס לי מזה.
אבל עכשיו, עכשיו אין בנינו שום קשר. וכבר חודשיים שלמים שלא שמעתי ממנו. אף הודעה, אף מבט. אני מניחה שהוא פשוט לא רוצה קשר איתי. וההזמנה, ההזמנה היא סתם כדי שלא ירגיש רע עם עצמו... אני לא צריכה ללכת ליום הולדת הזאת, והחופשה היא רק ההוכחה לכך.
חוץ מזה שאני לא בטוחה שאוכל להתמודד עם זה. ממילא קשה לי לראות את דין בכיתה או במסדרונות בית הספר, כל פעם מחדש שאני רואה אותו משהו בי נקרע. אולי זה בגלל שהכל נראה אותו דבר אצלו. שהכל נראה אצלו... בסדר מדי? אני לא יודעת מה זה, אבל אני גם לא יודעת למה ציפיתי... שלדין אדמס יכאב כמו שכואב לי? הרי הוא בעצמו אמר לי שכל זה יגמר. והוא בעצמו אמר לי שמה שאנחנו עושים הוא כמו... רומן צד.
"זאת רק מסיבה.." אני ממלמלת, ומיילי קופצת במקומה בזעזוע, "רק מסיבה?? קים! זאת מסיבה של הילד הכי מקובל בתיכון!! את יודעת שלא כל אחד מקבל הזמנה ליום ההולדת של דין אדמס" היא אומרת ואז פורצת בצחוק, "מי היה מאמין שדברים יתגלגלו ככה? שנה שעברה הייתי רק יכולה לחלום על הזמנה ליום ההולדת שלו, ועכשיו, עכשיו לא רק שאני מוזמנת. אני גם האקסית המיתולוגית שלו וחברה הנוכחית של החבר הכי טוב שלו!" היא אומרת, הגאווה נוטפת מקולה.
סטפני פולטת גיחוך מזלזל, "את האקסית המיתולוגית של דין?" היא צוחקת, "אני האקסית המיתולוגית שלו. כמה זמן הייתם? יומיים? אני הייתי איתו שנתיים שלמות!" היא יורה לעבר מיילי, שממהרת למחוק את חיוכה ולהחזיר לסטפני עקיצה או איזה צעקה כשבדיוק אז, הפלאפון שלי מצלצל.
YOU ARE READING
התפרקות בנשיקה
Romanceכשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששו...
