התפרקות בנשיקה

☆ פרק 36

יש רגעים, גם אם הם לגמרי מועטים. בהם אני חשה שהזמן נעצר. זה קורה בדרך כלל עם דין, טוב, על מי אני עובדת? זה קורה לי רק עם דין.

ועכשיו, כשעיניו התכולות והרושפות לא עוזבות את עיני, אני מרגישה בדיוק את אותו הדבר. כאילו שום דבר שבעולם לא יכול להפריע לנו להמשיך להביט אחד בשני, כאילו אין אף אחד מסביבנו, כאילו נוכחותה של סטפני חולפת על פני שנינו כשאנחנו מביטים זה לזו בעיניים.

והעיניים האלו שלו, איך אפשר בכלל לנתק מהים הצלול והתכול הזה את העיניים, איך אפשר שלא לטבוע ולהתמכר ליופי ההוא של יהלומיו. הוא מכשף. והוא מביט בי. מהפנט אותי לגמרי במבטו האטום וחסר ההבעה.

"מה זה צריך להיות?" קולו המחוספס והקר גורם לי לרגע לאבד את הנשימה, והוא ממשיך להביט בי. ולרגע. רק לרגע אחד. אני מתפללת שהוא יפסיק.

"מה אתה רוצה דין?" קולה האדיש של סטפני מפתיע את שנינו, גורם לנו לסובב אליה את מבטינו בחדות. היא ממשיכה לשבת ברוגע , מוציאה עוד סיגריה ומכניסה לפיה. "מה לעשות שלא כולם חיים חיי דבש?" היא פולטת את העשן מפיה. מביטה לעבר דין.

דין נועל את לסתו כשעיניו התכולות מתכווצות בכעס לעבר הבלונדינית היפיפייה שעד לא מזמן הייתה ידועה בתור החברה הנוכחית שלו. "כן, סטפני? את חושבת שהחיים שלי דבש?" קולו של דין קר, מזכיר לי את היום בו נפרד ממנה וגורם לגופי להתכווץ ממש כמו אז.

"ברור!" סטפני פולטת, צחוק מריר נפלט מבין שפתיה כשהיא שוב מוציאה עשן, "תראה אותך דין," היא נעמדת, גופה הדקיק והמעוצב להפליא מתקרב אליו בהליכה בטוחה. היא בוחנת בעיניה הכחולות את דין, סורקת אותו מכף רגל ועד ראש. נעצרת בעיניו.

"יש לך כל מה שאתה רוצה, לא ככה?" היא שואלת לאט, חיוך ציני עדיין תופס את שפתיה היפיפיות. "רצית אותי, קיבלת אותי. רצית את הגביע, קיבלת את הגביע. רצית את מיילי, קיבלת את מיילי. רצית את סטייסי," היא צוחקת צחוק מריר. "קיבלת אותה לגמרי."

דין נושף, נועץ את עיניו התכולות בעיניה הכחולות של סטפני ולא עוזב אותן לרגע.

אני יושבת מרותקת לספסל. לא יכולה לזוז, לא יכולה לנשום, לא יכולה להוציא הגה מפי. הם עומדים אחד מול השני וגם כשהמבטים שלהם כמעט שורפים אחד את השני, הם נראים כלכך טוב ביחד. דין גבוה ממנה בכמה סנטימטרים. גופו החסון לא מפחיד את גופה המושלם והקטן של סטפני. עיניהם היפיפיות נוצצות. שיערם, גם אם הם לא שמים לב לכך, מסודר באופן מושלם. הם מושלמים. אני אפילו לא קרובה ללהיות מושלמת.

"תפסיקי עם השטויות סטפני" הוא חוטף מידה את הסיגריה. "אין לי את כל מה שאני רוצה." הוא זורק גם את הסיגריה הזאת על הרצפה. דורך עליה.

"ושלא תעזי לתת לה שוב מהחרא הזה" הלב שלי מנתר כשדין מחווה אליי את אצבעו. אני משתנקת. לגמרי. הלחץ בחזי עולה כשסטפני מביטה בי גם היא וצוחקת. צחוקה גורם לגופי להתכווץ.