התפרקות בנשיקה

☆ פרק 45

פעם קראתי בספר, שמקומות בהם אתה לא רוצה להיות נראים לך הרבה יותר גרועים יותר ממה שהם באמת. התת מודע שלך סולד מהמקום וגורם לך לראות את הדברים בצורה שבה אתה רוצה לראות אותם, ולא בצורה שהם באמת...

לא רציתי להיות בבית הספר. לא רציתי שכף רגלי תדרוך שם והכל יחזור להיות רגיל וגרוע כמו שהיה עד עכשיו. אולי בגלל זה ברגע שאני נכנסת לבניין בית הספר הכל נראה לי פתאום כלכך זר, מנוכר. מרגיש כאילו חודשים רבים לא דרכתי על אותן מרצפות ישנות ומאובקות כשלמעשה מספר הימים שלא דרכתי עליהן לא עלה על שבוע אחד בלבד.

ומצחיק איך הכל נראה כלכך מוכר שזה גורם לאותה מועקה ישנה להצטבר לי בגרון, הכל כלכך רגיל שאני רוצה לצעוק שכולם יסתכלו עליי ויבינו ששום דבר כבר לא אותו דבר. שאני לא מרגישה אותו דבר אז שכולם יפסיקו להתייחס אליי כאילו אני אותה הקים שהייתי... זאת שאפשר לדרוך עליה ולהתעלם מקיומה, זאת שאפשר לחלוף על פניה כאילו היא שום דבר. כאילו הייתי אותה קים הישנה. 

אבל אני לא צועקת. אני אפילו לא פותחת את הפה. כי אולי שום דבר בעצם לא השתנה.. אני עומדת בכניסת בניין בית הספר ואף אחד לא מביט בי שונה, אף אחד לא מסתכל עליי מוזר. נראה שכולם ממשיכים בשלהם... מתקדמים לעבר הכיתות, צוחקים, מדברים, ואם צריך גם דוחפים מבלי לבקש סליחה או אפילו להעיף מבט מתנצל. 

אני עומדת ורוצה נואשות לחזור לאותו השבוע בו היה לי חופש מהעולם האמיתי, מכל התלמידים הרכלנים ולא מתורבתים, מכל ההתעלמויות של כולם, מלהיות שקופה. כי תמיד הייתי כזאת. ותמיד אשאר.

אני נושמת עמוק ונכנסת אל המסדרון העמוס. מפלסת את דרכי אל כיתתי בסוף המסדרון. כשאני נכנסת אני יכולה לראות את סטפני מרימה את ראשה, כאילו מעיין רדאר במוחה התריע לה על כניסתי. היא מביטה בי, עיניה הכחולות בוחנות את כולי בעוד ריסיה הארוכים נראים כמו מניפה מפוארת, שיערה הבלונדיני פזור על כתפיה ורק אחרי שמבטה מסיים לסרוק אותי היא נאנחת ונשענת על כיסאה. משלבת את ידיה וגורמת לי לבלוע את רוקי.

דין עדיין לא נראה בכיתה,  וסטייסי קייל נראית כאילו היא עומדת לרצוח מישהו. היא יושבת מתוסכלת במקומה ולא מפסיקה להביט על הכיסא הריק שהיה לידה בזמן שאחד התלמידים מנסה לפתח איתה שיחה ידידותית. לא היה קשה לנחש שהיא לגמרי לא מעוניינת לדבר איתו, או אפילו להסתכל אליו.. ושהיחידי שהייתה רוצה לשמוע ממנו איזשהו משפט קטן הוא דין. כי הוא היחיד שרצתה. והיחיד שעדיין לא השיגה. וזה גורם לי לתהות, האם היא באמת רוצה את דין או שהדבר היחיד שהיא רוצה זה לסמן וי ברשימת הכנועים שלה.. אם היא תעזוב את דין לאחר שייענה לחיזוריה או שמא דווקא תחיה איתו באושר ועושר?

ומה גורם לדין להמשיך להסתכל עליי כשהוא יודע שסטייסי קייל לגמרי בעניין שלו? למה הוא ממשיך לרצות מישהי כמוני כשיש לו מישהי כמו סייטי קייל. סטייסי הייתה ההגדרה המושלמת לשלמות, היא הייתה החלום הרטוב של כל גבר, היא יכלה להשיג כל מי שתרצה בזמן שתרצה, ואולי בגלל זה היא הייתה כלכך נחושה להשיג את דין. הוא היחיד שאמר לה לא.

"את מוכנה להסביר לי מה הקטע??" סטפני לא מצליחה להתאפק, וברגע שאני מגיעה למקומי היא מתנפלת עליי.