כולם יושבים במעגל על הרצפה המלוכלכת במרכז הסלון בביתו של דין, מכורבלים אחד בשני בשמיכות בעוד שהמבול הפתאומי דופק בחלון וגורם לכולם ללא ספק להודות לאלוהים על כך שנכנסו מספר שניות לפני שהתחיל.
אני יכולה להבחין בבירור במתיחות בין דין לבראיין, נראה שדין שולח לבראיין מבטים עוינים בעוד בראיין מנסה להתעלם ממנו ככל האפשר. מחייך לפמליה הקטנה והאינטימית שנשארה במסיבה ולא נראה כי היא שמה לב למתיחות בין שני החברים הטובים. למעשה, כולם היו נראים נרגשים, יושבים ומחייכים אחד לשני. מחכים שבראיין, שלקח פיקוד על המשחק, יתחיל לדבר.
אני יושבת על הספה ומביטה בהם מהצד, ראשה של סטפני שעון על כתפי כשהיא מתאוששת לאט לאט מהתקרית בשירותים ועטופה בשמיכת פליז שדין דאג להביא לה.
"אוקיי!" בראיין פותח בחיוך, בידו בקבוק וודקה ריק שהוא ממהר להניח במרכז המעגל הגדול. "אלה החוקים, כל פעם מישהו אחר מסובב את הבקבוק. הפקק מצביע עלייך-אתה שואל. הצד השני עלייך- אתה הנשאל."
"זה לא הפוך?" מישהי מעירה, אך הוא ממהר להשתיק אותה במהירות.
"השואל צריך לשאול את הנשאל שאלה והנשאל חייב לענות עליה באמת או שקר. אם הוא לא עונה, טוב, הוא מוזמן להעיף את התחת הקטן שלו מכאן, מובן??" הוא שואל, ואני נושכת את שפתי כשאני יודעת בדיוק מה המניע שלו.
"איפה כל הקטע של החובה?" דין מעיר, ופרצופו של בראיין הופך משועשע.
"את הקטע הזה הורדנו בעריכה.." הוא מחייך, ודין מגלגל את עיניו.
"אל תזיין את השכל. זה אמת או חובה." דין אומר, ובראיין מרים את גבותיו. מביט בעיניו הקטנות בדין שנותר נטול הבעה. משני צידיו התיישבו שתי תלמידות, אותן אני מזהה מהכיתה. והן, איך לא, מנסות רק להיצמד אליו יותר ויותר. דקירה קטנה מפלחת את חזי. הן יפות...
"מה קרה אדמס, מפחד שנגלה דברים שאנחנו לא אמורים לדעת?" בראיין שואל אותו בהתגרות, וכשלסתו של דין ננעלת אי אפשר שלא להבחין במתח השורר בין השניים. כולם משתתקים, האווירה נהיית יותר ויותר מתוחה ואני מוצאת את עצמי מתכווצת בספה ועוד רגע נבלעת בה. רק שלא יריבו מכות. רק שלא יריבו מכות.
"מת מפחד" דין יורק בזלזול ואחת מהבנות פורצת בצחוק ונוגעת בידו השרירית, גורמת לכולם להביט בה בתמיהה כשהיא מבינה שהצחוק שלה היה מיותר לגמרי והוא ממש לא מה שימשוך את תשומת ליבו של דין.
"אוקיי." בראיין גם הוא נועל את לסתו בכעס וקוטע את מבוכתה של בחורה הצחקקנית והמעצבנת, "איך שאתה רוצה, שיהיה אמת או חובה..." הוא מסנן בכעס. "מתחילים!"
הסיבובים עוברים מהר, ובכל סיבוב שעובר אני מודה לאלוהים יותר ויותר על כך שהיה לי מספיק שכל לא להשתתף במשחק הדפוק הזה. בעיקר כי רוב החובות על הבנות היו להתפשט או להתנשק אחת עם השנייה כשבנים גדולים וחרמנים מסתכלים עליהן בתאווה.
YOU ARE READING
התפרקות בנשיקה
Romanceכשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששו...
