האחת שלי

ההתחלה

טוב אז אני שונאת פתיחות אז אני אעשה את זה ממש מהר קוראים לי סטאר כן כן אני יודעת שם דפוק אבל תתמודו בכל מקרה אני הילדה הכי רגילה יש לי משפחה רגילה ובה אני בת לזוג הורים בעבר היתה לי אחות אבל היא מתה.
אני נראת די מאוד רגיל כלומר יש לי עיניים חומות ושיער חום חלק, אז אני בכיתה יב אני לא הכי פופולארית אבל גם לא מהילדים שמתעללים בהם(אם אני רואה ילד שמתעללים בו אני תמיד מתערבת) וביני לבין ה"מקובלים" יש הסכם מאוד מיוחד אני לא מדברת איתם הם לא מדברים איתי קל ופשוט כל כך שאפילו הם הבינו את זה.
יש לי זוג הורים עם ציפיות בשמיים הם רוצים ממני שאהיה מצטיינת ואחרת הם ממש מתאכזבים וכועסים, בעבר הייתי מותחת את הגבולות שלהם הייתי מאחרת תמיד ומראה להם כמה לא אכפת לי ובקיצור את המוות בשלב מסויים אני התייאשתי מהעונשים שלהם אז פשוט ויתרתי, אני יודעת שהם רוצים לטובתי אבל גם לי יש חיים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

וככה מתחיל לו עוד בוקר מדהים "סטאר קומי עכשיו!!!" אמא שלי צעקה עלי בפעם המי יודע כמה "אמא תני לישון אני חולה" " לא אכפת לי את הולכת ללימודים" היא אמרה ולקחה לי את השמיכה קמתי והתחלתי להתארגן צחצחתי שיניים הסתרקתי ולבשתי חולצה שחורה ארוכה עם גינס כחול כהה ונעליים שחורות נמוכות הכי רגיל שיש ירדתי למטבח ולקחתי את האוכל שלי ההורים שלי כהרגלם לא נמצאים בבית אלא כבר יצאו וכמובן שאני גם צריכה לצאת אחרת המורה שלי לחשבון תצא עלי ולאף אחד אין כוח למורה במחזור אני מבטיחה שזה השבוע שלה היא הייתה רעה הרבה יותר השבוע מאשר בדרך כלל וגם בדרך כלל היא רעה.
לא משנה הפואנטה היא לא לאחר. יצאתי מהר כי יש לי איזה ארבעים דקות נסיעה  עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם למה את לא הולכת לבית ספר קרוב אז בשלוש מילים הורים, ציפיות, בית ספר. טוב יצא קצת יותר משלוש אבל תחברו לבד. עליתי על הקו אוטובוס ושמתי אוזניות הגעתי למקום המייאש הזה ושכבר בא לי להקיא מלראות אותו ואני מכירה אותו יותר טוב מעצמי. נכנסתי לכיתה ומשהו קפץ עלי וצרח לי באוזן " התגעגעתי אלייייייך" כמובן שי תכירו החברה המדהימה שלי שי כנראה יותר מתשמח להכיר אתכם היא ילדה חמודה כייפית מצחיקה חברותית ובליינית ההפך ממני. "ראית אותי אתמול מה התגעגעת" היא פשוט מטורפת" ברור זה לפחות שבע שעות שלא ראיתי אותך זה המון זמן" גלגלתי את עיני וצחקתי מזוית עיני ראיתי את ליאור ילד ערס דפוק מהשיכבה מה שנקרא המתעלל הסטוציונר והמנהיג של כל הערסים בבית הספר אותו פחות תשמחו להכיר כנראה. הוא הסתכל על שתינו בשעשוע מולו והיה לו חיוך? זה מפתיע זאת נראת לי הפעם הראשונה שאני רואה אותו מחייך חיוך שהוא לא זדוני או משהו כזה מה אכפת לי ממנו שמה עליו פס.
צלצול לכניסה לשיעור למתמטיקהקי כן מתמטיקהקי נכנסתי לשיעור והמורה ישר אחרי התיישבתי במקומי שורה שנייה באמצע והיא התחילה חפור על כך שעוד מעט הבגרות, חשבון דיפראנציאלי או משהו כזה ופה איבדתי אותה פשוט עשיתי מה שאני עושה בכל שיעור בוהה בנקודה ספיציפית על הלוח מהנהנת מידי פעם והמורים קונים את זה. כך עברו להן שעתיים משעממות והנה ההפסקה הגדולה שכל כך חיכיתי לה.

יצאתי מהכיתה וראיתי חבורת ילדים ממסביב למשהו נכנסתי למעגל כדי לראות מה קורה וראיתי את ליאור מרביץ למשהו הזדחלתי פנימה כי אני קטנה מטר שישים ושתיים לא הכי גבוהה אז אני אומרת לאנשים שאני מטר שישים וארבע והם אומרים לי שאני מטר שישים ובמבה אבל בסדר. נכנסתי לאמצע המעגל ונעמדתי בין ליאור לילד שנראה לי יודניק צועקת על ליאור לעצור. ברגע שצעקתי הוא נעצר מסתכל עלי במבט מפחיד "זוזי" חוצפן שאמא שלו תזוז "לא, מה הוא עשה לך?" הוא חזר על עצמו וגילגלתי את עיני "אמרתי לו להכין לי שיעורים והוא גלגל אלי את העניים שלו עכשיו אני הולך להוציא לו אותם אז זוזי " הוא כמעט צעק הסתכלתי על הילד המסכן שמאחורי וראיתי כבר דם על פניו ואת המסכנות של הבנאדם "אתה יכול להתנצל בפניו? " התפללתי בליבי שכן כי אחרת הוא מת ומכאן אני לא אוכל לעשות הרבה הוא הנהן במהירות נתתי לו את ידי לעזור לו לקום והוא נעזר בי רק שכמעט הפיל אותי כן אני גם לא הכי חזקה ומחוטבת אבל הצלחתי לעמוד הילד קם ופתח את פיו זזתי לצד נותנת להם לדבר "אני מצטער אחי אני לא גלגלתי אלייך עיניים אלה אל הבדיחה הדפוקה של חבר שלי ואם היית מקשיב היית יודע" ההבנה הכתה בליאור והוא נתן לו יד ללחוץ אותה היודניק לחץ אותה ואני יצאתי מן המעגל.
התקדמתי ללוקר כדי להוציא את הספרים שלי אוףףףףף לא אכלתי בכלל היום. הוצאתי את ספרי לשיעור תכנות כן כן לשיעור תוכנה אני לומדת מחשבים המגמה הכי 'נחשקת' בבית הספר הזה סגרתי את הלוקר שלי הסתובבתי וליאור ישר הגיע וכלא אותי בין שתי ידיו "פעם אחרונה שאת מתעסקת בעיניינים שהם לא שלך מובן סופארסטאר" "כשאתה פוגע במשהו זה עינייני בהחלט" החזרתי לו הוא התקרב אלי יותר והרגשתי יותר קטנה מבדרך כלל הוא איזה מטר תשעים ואני מטר שישים ושתים או מטר שישים ובמבה איך שתרצו לקרוא לזה. הסתכלתי לו בעיניים ויה לו מבט אטום וכועס פאק במה הסתבכתי "הייתי ברור?" הוא שאל ממש ליד האוזן שלי גורם לי לצמרמורת של פחד לעבור בגבי ניסיתי לדחוף אותו אבל לא עבד הוא קצת הרבה יותר חזק ממני "ההייתי מובן ואני לא אחזור על עצמי!?" הוא לא צעק אבל הטון שלו היה ערסי "טוב רק רד ממני כבר אני אאחר לשיעור שלי בגללך" היה לו זיק של שעשוע שעבר בעיניים שלו והופ הנה נעלם הוא ירד ממני והלך גלגלתי את עיני ואז נזכרתי הוא לא פגע בי כשאני גלגלתי את העיניים שלי מולו מקודם אבל לילד המסכן הוא ממש כיסח אותו. מה שוני בי ממנו?