"סטאר קדימה לקוםםםםם" אמא שלי צעקה עלי כמידי בוקר "אני לא מרגישה ט.." התחלתי לומר והקאתי על הריצפה באתי לקוםוהרגשתי מסוחררת אז פשוט נפלתי כמו שק תפוחי אדמה על המיטה אמא שלי שמה יד על המצח שהרגשתי שבוערת "יש לך קצת חום... טוב זה לא הרבה את עדיין הולכת" היא קבעה "אב.." באתי להגיד אך היא קטעה אותח "בלי שום אבל את קמה אחותך בכלל לא הייתה מקטרת" אמרה בתקיפות ואיכשהו זה תמיד חוזר לאחותי קמתי ברגליים רועדות לכיוון הארון ראיתי רק שלקחתי משהו שחור ומשהו ורוד בייבי ושמתי על עצמי את הנעליים לקחתי את הנעליים הכי קרובות לידיים שלו שאלו היו נעלי ואנס שחורות את האמת שלא היה לי אכפת איך נראתי העיקר הגעתי למצב שבו התיק על הגב האוכל בתיק ואני יוצאת.
התחלתי להתקדם לכיוון של תחנת האוטובוס הגעתי לתחנה והתיישבתי הרמתי מידי פעם את ראשי עד שראיתי את הקו שלי ללימודים מגיע עליתי על הקו ועכשיו יש לי נסיעה ארוכה שבה אני יכולה לנוח הנחתי את ראשי על השימשה וחיכיתי שאשמע את התחנה שלי.
כאשר שמעתי את התחנה שלי פתחתי את עיני והתחלתי להיכנס לבית הספר נכנסתי לכיתה ומשום מה שי לא קפצה עלי. עדיין.
הסתכלתי מסביבי וראיתי שכבר חצי מהכיתה שלי פה והולך להיות רעש הגעתי לשולחן זרקתי את התיק על השולחן התיישתי על הכיסא והנחתי את ראשי על השולחן לצד התיק ונרדמתי.
שמעתי לפתע את הצילצול ברקע ואת המורה נכנסת וכל הכיתה משתתקת הבנתי שזה הזמן שלי להתעורר ולהיכנס שוב למצב אוטומט לפתע קלטטי את שי לצידי "הי את לא נראת כל כך טוב אז העדפתי לתת לך לישון איך את מרגישה?" אמרה לוחשת "חצי כוח אחי" עניתי לה. אחי אני קוראת לבנים לבנות ובקיצור לכולם אני אפילו לא יודעת למה היא כבר רגילה. "טוב אני אכיר לך את הילד החמוד שהכרתי בהזדמנות אחרת היום בואי נבריז ותבואי לנוח אצלי" המשיכה ללחוש. שי היא היחידה שמודעת למצב הזה שאמא שלי מכריחה אותי ללכת ללימודים ואבא שלי בכלל לא נמצא בבית ואם הוא נמצא אז יש ריב לרוב. "לאלא המורה תדבר עם אמא שלי ואני גמורה" עניתי לה מהר נזכרת שזה בדיוק מה שקרה בפעם הקודמת שהברזתי כדי לנוח והיא הינהנה בתבוסה וכך המשיך השיעור בלי שהקשבתי בכלל. כאשר הוא הסתיים יצאתי תכיוון הלוקר לקחת את הספרים לשיעור הבא באותו הרגע שבאתי לצאת מהכיתה ליאור נכנס בעצבים נו מה הוא רוצה מחיי? "עופו מהכיתה" צעק לכולם כאשר עוד שני חברים שלו לידו ילדים מושפלים מה אתם בורחים והחלטתי לזרום עם בקשתו באתי לצאת אבל נדחפתי לאחור כמעט נפלתי כי גם ככה הייתי מסוחררת אבל הצלחתי לייצב את עצמי ובתוך שניות נידבקתי לקיר נשענת עליו כאשר הוא עוזר לי לעמוד "איפה היית?" שאל בשקט אבל בתקיפות ולא עניתי "איפה פריקינג היית!!!" צעק ונתן אגרוף לקיר שלידי באותו הרגע כל הגוף שלי החל להתעורר שיט הייתי אמורה לתאם איתו מתי אני הוא אוסף אותי בבוקר ולא עניתי לו לטלפון או חיכיתי לו שיט אני בבעיה...
"אני.. אני" התחלתי לגמגם גם מהלחץ וגם כי הייתי כל כך חלשה "את.. את מה בכוונה מנסה לעצבן אותי מה נראלך לך בכלל שאת לא עונה זאת הפעם האחרונה שאני משחרר אותך ככה ואת תשלמי על זה" אמר ונתקפתי חרדה
YOU ARE READING
האחת שלי
Romanceהוא עקשן היא עקשנית הוא פושע והיא ילדה שנמצאת רוב חייה בספרים מה קורה כששניהם יפגשו
